search
לוגו

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

הפורטל הישראלי לאמנויות - הבמה ליצירות שלכם
"רגש, חומר" , הביאנלה החמישית לקרמיקה במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב ,החל מ - 5.12.08 ועד ה-30.4.09
רחל רוטמן (הגדל)

אוצר התערוכה: חגי שגב.

בעשר השנים האחרונות התבססה הביאנלה המתקיימת במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב והייתה לבמה מרכזית ויוקרתית ליצירת הקרמיקה התוססת בישראל, הזוכה אף למוניטין ברחבי תבל. 

הביאנלה החמישית לקרמיקה ישראלית , בהשתתפות 57 אמנים ,מציגה את הישגי היצירה המקומית בשנים האחרונות ומציעה מבט עדכני, מקצועי, מלוטש ופתוח אל תחום מקורי ותוסס זאת דרך הפריזמה האינדיווידואלית של חמישים ושבעה יוצרים. מבנה התערוכה מאפשר סקירה והצגה של גוף עבודות  של כל יוצר ויוצר, מתוך כוונה לספק תובנה ברורה של תהליכי העבודה והמחשבה היוצרת.

על הבינלה , חגי שגב ,האוצר :" כאשר יצאתי, כאוצר, לסייר בעולם הקרמיקה הישראלי, ביקשתי לבחון את תחומי העניין של היוצרים בקרמיקה כמקרה מבחן, אסתר בקשיצביע על המתחולל בתרבות הישראלית לתחומיה השונים.מצאתי כי אחד ההיבטים כמעט רק ליצירה הקרמית הוא היצירה במעגלים מרוחקים יחסית ממרכז העשייה התרבותית בארץ.מרבית העוסקים בקרמיקה מתיישבים לאחר לימודיהם מחוץ לערים הגדולות ,במושבים, בעיירות, וגם בירושלים. מרבית הפעילות מתקיימת בסדנאות פרטיות.זאת בשונה מתחומי יצירה אחרים.אין בנמצא כמעט גלריות ממסדיות אחרות המציגות באופן סדיר ורציף עבודות קרמיקה".

העבודות בביאנלה החמישית משקפות את מוקדי העניין של עולם הקרמיקה הישראלית, מבחינת טווחי הפעילות ובחירת הנושאים. הביאנלה מצביעה על חמישה מקורות השראה עיקריים. א. חומרי תרבות – בחינה של מסורות תרבותיות, אופנה וסגנון; ב. חומרי טבע יצירות המושפעות או נוצרות בהשראת הטבע; ג. עינת ארבלחומרי בניין – עבודות המשלבות רכיבים המזכירים את עולם האדריכלות, ד. מיתוסים, היסטוריות, תרבויות – אמנים המושפעים באופן מובהק מעולמות המיתוס של תרבויות המקור שלהם; ה. עינוגי החומר – ביטויים של התענגות על האפשרויות השונות הגלומות בחומר.בבינלה משתתפים רועי מעין,, רותי סימון ,ענת שפטן, סמי די, מיקה דרימר, קארין צור, לאוניד גוסין, אמנון עמוס, יעל נובק, הדס רונזנבר ניר, בנימינה נדלר נאור, דניאלה יניב ריכטר, אטי ספינדל, אסתר בק, פליסיטי יעקבי, שולי שוחט, עינת ארבל, סימון סלומון, דליה פיש בנארי, רחל רוטמן גרג'י, כוכבית בן עזרא גולדנברג, ענת בראל, לאה שבס, רונית צור, שירי שמיר, אודי קרמנסקי, שמחה אבן חן, רות שומרוני, גילה בן דוד, יעל עצמוני, אתל פיסרף, איתמר בגליקטר, לאה דיין, מגדלנה חפץ, מרוות עיסא, אבנר ענת בינגזינגר, ורדה יתום, רוית לצר, טליה טוקטלי, רנה נגרין, רינה קמחי, מיכל אדלר שלו, סיגל בחט, גינדי רויטיך, שלומית באומן, מרסל קליין, ניצה יפה, גליה קומבה, לורי גולדשטיין, רחל אלימלך אורבך, עירית אבא, סטלה להב, ניצה בר, יעל גולדשמידט, יעל גורפינקל פסטרנק, מרתה ריגר, דפנה בוצר, ענת בינג,

האמנים המציגים בחטיבה המייצגת השראה ממקורות תרבות זו שואבים את מקור השראתם ממסורות מגוונות של התרבות המקומית והאוניברסאליות של התרבות העכשווית בארץ.

ניתן לראות לדוגמא את  ענת שפטן מבססת את פסליה על מסורות יצירת הפורצלן ההולנדי של המאה ה-17, עידן הזהב של התרבות והאמנות ההולנדיות.היא מעצבת בפורצלן עדין תיאורים של טבע דומם, בעיקר של פירות וירקות שונים, המופיעים בציור ההולנדי ומסמלים את השפע הכלכלי. מיקה דרימר ,יוצרת שמלות ריקות מתוכן, מלבושים מפוארים בארוקיים באופיים, שבתוכם אין דמות אנושית. הפאר והעושר החזותי מצביע על תופעת האופנה, הריקה מתוכן אך מפתה ומרשימה עד מאד. מחוכי הקרמיקה של קארין צור מתחברים לשפה הסגנונית של בובות הקרמיקה רבות העוצמה של דרימר.  צור משחקת במרכיב התעתוע שבין שבריריות החומר ובין העוצמה והאינטנסיביות הצבעונית שפורצת מתוך הייצוגים הנשיים המעודנים. לאוניד גוסין ,יוצר מציאות סוריאליסטית בחומר. הוא בורא עולמות פיסוליים בלתי שגרתיים, בהם הבתים או הצריפים נראים תחילה אמיתיים לחלוטין, אך מבט מקרוב מסגיר כי הם מבוססים על עולמות דמיוניים המזכירים במידה רבה את הדימויים של מארק שאגאל. אמנון עמוס , יוצר מיזוג מיוחד בין הכלי השימושי ובין הייצוגים שלו בהקשרים תרבותיים משולבים. עיטורי כלי השולחן שלו שואבים מאוצר העיטורים האסלאמיים כמו גם האירופיים. יעל נובק , עוסקת בתרבות הכנסת האורחים הבדווית, היא יוצרת מערך רחב של דימוי כריות הרביצה הרכות והמעוטרות, תוך העברתן לחומר הקשיח. המערך כולו מצביע על חשיבות האובייקטים הפשוטים ביותר בתרבות היומיומית שלנו.

על הזיקה בין הטבע ובין היצירה הקרמית ניתן לראות ביצירתם של האמנים המציגים בחטיבת הטבע . יש השומרים על הזיקה הקרובה בדרך של חיקוי והעתקה, בעוד אחרים מעדיפים להתרחק מן המקור, תוך הדגשת הריחוק הזה.

כך לדוגמא יצירתה של דניאלה יניב ריכטר מתמקדת ביצירת דימויים משכנעים של אבנים, סלעים, ענפים וחלקי פרי בחומר.זהו אתגר של הבנת הטבע דרך החיקוי האמנותי, פתרון אתגר זה יוצר דיאלוג, שהתשובות לו הוא מעשה הפרשנות האמנותית; אין כאן אמת אחת מוחלטת. גם אטי ספינדל בוחנת את המעברים מחומר אחד למשנהו. הדימויים שלה מתעתעים בצופה, שאינו מצליח לזהות באופן מושלם האם מקורם בעולם הצומח המדברי (קקטוסים למיניהם), או שמא דווקא בעולם התת-ימי. אסתר בק , מותחת את גבולותיו המקובלים של החומר. בקערות הגדולות ניתן לחוש בבירור את הזיקה לטבע ולכוחות הפועלים בו. מקור ההשראה למְיכלים של פליסיטי יעקבי, הם נופי הנגב. המיכלים מדמים את הרי הנגב השחונים והצחיחים. כצוללנית המרבה לחקור את התת-ימי, עינת ארבל  מעצבת מאות פריטים זעירים המבוססים על המראות שהיא פוגשת בשעת הצלילה. סימון סלומון ,מציעה מתיחה נוספת של גבולות החומר הקרמי, כמעט עד להיעלמותו. היא יוצרת בפייפר-קליי כה דק, עד כי הוא נדמה לנייר, טיפות ואגלי טל מחומר צח כשלג.

איתמר בגליקטרי,יוצר מערכת מודולארית של כלי אוכל. העבודות מרמזות על קשרים הדוקים עם עולם עיצוב המוצר, מחד גיסא, ועם תחומים פונקציונאליים יותר כמו אינסטלציה או חשמלאות, מאידך גיסא. בחטיבת האמנים היוצרים בהשראת תחום הבניין והאדריכלות נמצאים בעיקר יוצרים המעדיפים ליצור צורות גיאומטרית, בחיפושיהם אחר הצורה המושלמת לגביהם, זו שתבטא את שהם רוצים להעביר אל הצופים: בתים למיניהם, צורות גיאומטריות ישרות או שבורות, דימויי ערים ויישובים.

לדוגמא ענת בראל , יוצרת פסלונים קטני מידות של מבנים. האחת מזכירה אדריכלות באוהאוס, אחרת– מבנה בקיבוץ או במושב וכן הלאה .שירי שמיר ואודי קרמנסקי , קרמיקאית ואדריכל, חברו למסע יצירתי משותף. השניים צילמו נופים במרחבי הנגב הצפוני,  ושילבו  אותם אל תוך העבודה. גילה בן דוד, יוצרת גופי תאורה בפורצלן. גופים אלה משתייכים מעצם טבעם לעולם הבנייה והאדריכלות.

חטיבת האמנים שהשראתם באה ממיתוסים, היסטוריות ותרבויות מייצגת אמנים שעבודותיהם חושפות תהליכים אישיים, היסטוריים וחברתיים ומתבססים על מגוון רחב של מקורות השראה מתרבויות המוצא, מהרקע הדתי והתרבותי של היוצר.

מרוות עיסא ,כבת למשפחה של עקורי בירעם היא מתעדת ומעבדת את הזיכרון הכאוב של הגירוש והחיים בגלות, נפשית ופיזית. עבודותיה עוסקות בטקסים ובפולחנים נוצריים כביטוי לאירועים משמעותיים בחיי האדם. רוית לצר, בוחנת צדדים פוליטיים של המציאות הישראלית מתוך התמודדות עם מגבלות עולם הקרמיקה. היא יוצרת צינורות שבורים עשויים מעין פיסות אדמה, מדפיסה עליהם דימויים, שלהם היא נחשפת בנסיעותיה לאורך כביש 443, בין מודיעין לירושלים. מעבר לחומות הבטון מצויים נופים נסתרים של היישובים הערביים, שנסגרו מעבר לגדרות ולחומות. רנה נגרין , ילידת יוון, מתמודדת עם מורשת שהותירה כל כך הרבה מטענים בנפשה. הדרמה היוונית מוצאת ביטוי אינטנסיבי בכל אחד מן הפסלים והאובייקטים.

למעגל היצירה החמישי של אמנים היוצרים בהשראת עינוגי החומר משתייכים יוצרים שהאיקונגראפיה משמעותית פחות ביצירתם והם מעדיפים לעסוק בצדדים החושניים והטקטיליים של החומר. ניצה יפה ,גליה קומבה ולורי גולדשטיין עוסקות בהגדרה מחדש של כלים סטנדרטיים. הן יוצרות צלחות, כדים ומְכלים שונים שקל ונוח לזהות את שימושיהם,אך בה בעת הם נבנים על יסודות חדשים.  הכלים של לורי גולדשטיין משחקים בשתי טריטוריות : הכלי, קנקן התה או כלי האחסון הם שימושיים, בעוד העיצוב שלהם מעורר זיכרונות של מבנים אדריכליים המבוססים על צורות גיאומטריות מובהקות. רחל אלימלך אורבך , מעצבת כדים שלמים, הנמעכים ומעוותים בכוונה. היא מותחת את החומר עד קצה גבול היכולת שלו ומקפידה לעצור ממש לפני פירוקו. רותי סימון ,בוחנת אף היא את הכלי הקרמי הרגיל וגוזרת בו גזירות כאילו היה מגזרת נייר.

 

האמנים המשתתפים בביאנלה:  

רותי סימון ,ענת שפטן, סמי די, מיקה דרימר, קארין צור, לאוניד גוסין, אמנון עמוס, יעל נובק, הדס רונזנבר ניר, בנימינה נדלר נאור, דניאלה יניב ריכטר, אטי ספינדל, אסתר בק, פליסיטי יעקבי, שולי שוחט, עינת ארבל, סימון סלומון, דליה פיש בנארי, רחל רוטמן גרג'י, כוכבית בן עזרא גולדנברג, ענת בראל, לאה שבס, רונית צור, שירי שמיר, אודי קרמנסקי, שמחה אבן חן, רות שומרוני, גילה בן דוד, יעל עצמוני, אתל פיסרף, איתמר בגליקטר, לאה דיין, מגדלנה חפץ, מרוות עיסא, אבנר זינגר, ורדה יתום, רוית לצר, טליה טוקטלי, רנה נגרין, רינה קמחי, מיכל אדלר שלו, סיגל בחט, גינדי רויטיך, שלומית באומן, מרסל קליין, ניצה יפה, גליה קומבה, לורי גולדשטיין, רחל אלימלך אורבך, עירית אבא, סטלה להב, ניצה בר, יעל גולדשמידט, יעל גורפינקל פסטרנק, מרתה ריגר, דפנה בוצר, ענת בינג, רועי מעין,

 

הביאנלה החמישית לקרמיקה 5.12.08-30.4.09

מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב ,רח' חיים לבנון 2, רמת אביב. טל': 03-6415244

שעות הפתיחה:

ימים ראשון עד רביעי 16:00-10:00

יום חמישי 20:00-10:00

שישי ושבת 14:00-10:00

מחירי כניסה למוזיאון: 26-38 ש"ח

 

 

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד
אתר האמנות ארטפורטל הוא הפורטל המוביל בישראל בתחום האומנות, האמנות והתרבות. באתר תוכלו למצוא מידע רב אודות תערוכות אומנות, מאמרים בתחום האמנות והתרבות, מידע על גלריות, פורום אומנות שוקק חיים , חנות לממכר מוצרי אמנות, מידע על מוזיאונים ועוד. אנו מקדמים בברכה גלישה פעילה של המבקרים באתר ונשמח להכניס ידיעות רלוונטיות אודות חוגי אמנות, סדנאות, מידע על אמנים חדשים וכל מידע אחר שהוא בעל תועלת לקהילת חובבי האמנות. הגלישה באתר מהווה הסכמה בלתי חוזרת לתקנון האתר ושימוש בכל אחד מהטפסים שבאתר מהווה אישור למשלוח חומר פרסומי בהתאם לחוק