אומנות יהודית עכשווית מודרנית

היהדות, בשונה מדתות אחרות,אינה מוגדרת אך ורק כדת אלא כתרבות בפני עצמה וכתרבות מפותחת ועתיקה היא כוללת גם מסורת אומנותית עתיקת יומין. לכאורה, הציווי מהעשרת הדיברות "לא תעשה לך פסל וכל תמונה..." אמור היה להביא לכך שבני הדת והתרבות היהודית לא יעסקו כלל באומנות אולם חכמי האומה השכילו להבין את המשמעויות הנסתרות של הפסוק וקבעו שכל עוד אמנות יהודית אינה משמשת לפולחן הרי שאין בכך כל פסול.

אזכורים ראשונים לאמנות יהודית שורשית ניתן למצוא בכתבים עתיקים מתקופת המקרא ובית ראשון, בני ישראל נהגו לעטר את בית המקדש  באומנות ברמה גבוהה, כזו שהייתה נהוגה בעמי קדם אולם את עיקר התפתחותה של האומנות היהודית נהוג לשייך לתקופת הגולה שהגיע מייד אחרי חורבן בית המקדש השני.

האומנות היהודית, יודיאקה, עיטרה את בתי הכנסת הרבים כמו גם את ביתהם של היהודים בכל תפוצות ישראל. לאומנות היה תפקיד חשוב ביצירת הבידול התרבותי של הקהילות היהודיות מן הגויים וזאת לצד תפקידה הפונקציונאלי של האמנות בשיפור חזות המבנים.

בין הסממנים הבולטים של אמנות יהודית ניתן למנות את ציורי התנ"ך – ציורים אשר מנציחים מאורעות או אישים מכתבי הקודש, ציורים של גדולי האומה במהלך הדורות, סמלים יהודים כמו אריה יהודה, הרימון, מגן דוד וכו' כאשר שריגי הגפן וצורות א-סימטריות אחרות עוברות בין כל פרטי האמנות היהודית כחוט השני ומקנים לה את יחודה. לצד האומנות החזותית כפי שהופיעה בתמונות, בפסיספסים ובציורי הקיר, נהגו היהודים לעצב בצורה מוגדרת גם את כלי הקודש ואבזרי הפולחן כך שלפעמוטים, כוסות היין, כתרי התורה ושאר החפצים בבית היהודי או בבית הכנסת היה יחוד משלהם.
 
לקראת תחילת המאה התשע עשרה, כתוצאה מהשפעות עולמיות, שינתה גם האמנות היהודית את פניה ולצד השימושים המסורתיית והדוגמאות המסורתיות החלו להראות נצני מודראניזם באמנות היהודית המסורקתית וכיום אומנות יהודית מודרנית היא מאבני היסוד של הז'אנר.

פורטל האמנות ארטפול מסקר את אומנות יהודית מיום היווסדו, אזור זה באתר מרכז כתבות מרתקות, מאמרים אקדמיים וידיעות חדשותיות בתחום האומנות היהודית. קריאה נעימה.