עשבים ויער. סיגל צברי ואלדר פרבר במוזיאון תל אביב.

רפי קורצברג על יצירותיהם של סיגל צברי ואלדר פרבר ועל ציור ריאליסטי במאה ה-21.

אילו החלטות היו בחירה בין אלטרנטיבות, הן היו מתבצעות בקלות. החלטות הן בחירה וניסוח של אלטרנטיבות. (קנת ברק, מתוך- לקראת חיים טובים יותר)

תערוכותיהם של סיגל צברי ואלדר פרבר, זוכי פרס חיים שיף בשנה קודמת (מוזיאון תל אביב החל מ-24.6.2013), מתקיימות לאחר הודעתם של שופטי הפרס כי לא הצליחו להכריע ולבחור בזוכה יחיד. למעשה התערוכות המצוינות המוצגות בסמיכות אינן מהוות חוסר הכרעה. הן מהוות בחירה של אלטרנטיבות. אלטרנטיבות המשלימות מבט כולל ומקיף יותר על ההתרחשויות הרעננות בעולם הציור הריאליסטי העכשווי.

"דאגי למשמעות, והצלילים כבר ידאגו לעצמם" (לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות , הדוכסית לאליס)

משיכות מכחול, כמו צלילים וכמו מילים יכולות להשרות קסם ועונג רב. אך כמו צלילים – כוחן של משיכות המכחול נובע בעיקר מהשתיקות שביניהן. אם שתיקות אלה חסרות משמעות, כך יהיו גם הצלילים, השירים והציורים שיפיק האמן. ציור ריאליסטי אינו אלא שם לארגז כלים. אחד מיני רבים שבהם יכול אמן לבטא את שתיקותיו, הרהוריו, תובנותיו, פחדיו ועולמותיו. ומי שסבור שאין במשיכות המכחול דבר מלבד חיקוי סתמי של מציאות מוזמן לצפות בציוריהם של צברי ופרבר.

הן סיגל צברי והן אלדר פרבר ינקו מבית מדרשו של ישראל הירשברג. מקובל לקרוא לסגנון הציור של תלמידיו "ציור מתוך התבוננות", אלא שדומה שעל אף ש"ארגז הכלים הריאליסטי" מצריך התבוננות מעמיקה באובייקט, הרי שהתבוננות זו היא רק אחת ממגוון ההתבוננויות הכרוכות בתהליך היצירה. רובן קשורות לעצתה של הדוכסית לאליס, דאגי למשמעות, משיכות המכחול כבר ידאגו לעצמן. אין דרך אחרת לארץ הפלאות.

ובשתיקות שבין משיכות המכחול יש התבוננויות וחיפושים במחוזות אחרים, שעניינם, צמיחה לבלוב וקמילה. פריון, בוסריות, בשלות ומיניות. קווים מדויקים להפליא עם כמיהה "ליציאה מהקווים", להתפרע. חיפושים במקומות אחרים ובזמנים אחרים, וחקירות מתמשכות.

האם למשיכות מכחול יכולות להיות משמעויות כה רבות וכה רחוקות מהמבט השגרתי בהן ? אם היינו בבית מדרשו של לואיס קרול, הנה דעתו בנושא, כפי שהביע אותה בדיאלוג המפורסם בין האמפטי דאמפטי לאליס (בארץ המראה). מילה בדיאלוג זה, משמעותה כמובן, גם צליל וגם משיכת מכחול.

"כשאני משתמש במילה", אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, "מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר".

 "השאלה היא", אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך שונים"

"השאלה היא", אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכל" (לואיס קארול, מבעד למראה, אליס והאמפטי דמפטי)

ומי כאן באמת האדון ? מצפייה ביצירותיהם של צברי ופרבר עולה התחושה שהם אכן ה"אדון". אך גם אנו הצופים מקבלים את תחושת וחרות ה"אדונים", ולפעמים היצירה עצמה נוטלת את המושכות ומשיבה לחלל את השתיקות שבין משיכות המכחול. את השתיקות שלה, של היצירה.

אלדר פרבר וסיגל צברי הם בנים לדור שמבחינה ציורית ותרבותית עמד בפני עושר בל יתואר. לא היה בתולדות האמנות דור שעמד בפני נגישות כה רבה למגוון כה רב של חומרים, מסורות, טכניקות, מראות, מורשות, ונגישות ליצירות אמנות מכל הסוגים והגוונים. כמעט כל שתבקש לצפות, לקרוא, לחוש ולנסות - זמין . זוהי מציאות בעלת אפשרויות וקצב אחר. מציאות "מהירה". כמו בכל תחום אחר עושר האפשרויות והאמצעים מחייב יותר. על הצורך להתאמץ יותר כדי לא להישאר בעצם בעבר מעניין יהיה לצטט שוב מלשונו של לואיס קרול . מתוך הדיאלוג בין אליס למלכה האדומה, מתוך מבעד למראה:

"בארץ שלנו", אמרה אליס, שעדיין התנשפה קצת, "היית מגיעה בדרך כלל למקום אחר אילו רצת כל כך מהר וכל כך הרבה זמן כמו שאנחנו עשינו".

 "ארץ איטית", אמרה המלכה. "את מבינה, כאן אצלנו את זקוקה לכל המהירות שיש לך רק כדי להישאר באותו מקום. אם את רוצה להגיע למקום אחר, את צריכה לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר" (לואיס קרול, מבעד למראה , אליס והמלכה האדומה)

אלדר וצברי צריכים לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר. אני מתרשם מתערוכותיהם שעדיין ספון אויר ככל הנדרש בריאותיהם.

בחירה ב"ארגז הכלים" הריאליסטי מהווה לכאורה קבלה של מגבלות פורמליות מכבידות. ראוי להרהר אם יצירה בכלים אלה מאפשרת יצירה של יצירות בעלות משמעות ואינה בולמת את היצירתיות. כאן ארצה לצטט מתוך ספרו המצויין והחדש של קן רובינסון "לצאת מהקווים, סודות החשיבה היצירתית" (בעברית, הוצאת כתר, 2013, עמ' 163).

"לא תמיד היצירתיות מחייבת חירות ממגבלות או דף חלק. עבודה יצירתית רבה חייבת להיעשות לפי הנחיות מוגדרות או כללים מוסכמים, ויצירות גדולות צומחות לפעמים מתוך מגבלות פורמליות. כמה מיצירות השירה היפות ביותר נכתבו בצורת ה'סונטה', שיש לה מבנה צורני קבוע שהכותב חייב להישמע לו. בדומה לזה, סגנון ה'י קו' בשירה היפנית כופה על המשורר דרישות צורניות מחמירות, וכך גם צורות רבות אחרות של שירה. המגבלות אינן בולמות את היצירתיות של הכותב: הן מעמידות לה מסגרת. ההישג היצירתי וההנאה האסטטית טמונים בשימוש בצורות תקניות כדי להשיג השפעות ייחודיות ותובנות מקוריות". 

קן רובינסון נחשב לגורו של ממש בתחום הטמעת יצירתיות בתחומי החינוך, עסקים ומימוש עצמי. יועץ לשלל גופי ממשל לארגונים עסקיים ברחבי העולם.

סיגל צברי- ילידת 1966, חיפה, למדה אמנות במכון אבני ואצל הצייר ישראל הרשברג, הציגה תערוכות יחיד בגלריה גולקונדה, בסדנא לרישום בירושלים ובגלריה רוטשילד תל אביב ובתערוכות קבוצתיות במוזיאון תל אביב לאמנות ,בביאנלה לרישום בירושלים ועוד.

אלדר פרבר- יליד 1970, תל-אביב,למד אמנות באקדמיה לציור בניו יורק ובסדנא של הצייר ישראל הרשברג,הציג תערוכות יחיד בניו יורק,

בגלריות של נלי אמן ואלון שגב ובתערוכות קבוצתיות,בין השאר במוזיאון תל אביב , מוזיאון ישראל, בית האמנים בירושלים והגלריה האוניברסיטאית בחיפה.

סיגל צברי יושבת שמן על בד