דמיון ומציאות. על תערוכת האמנות היפנית העכשווית בחיפה.

בביקור בארמון ורסאי לפני כשנה, נקלעתי לתערוכה רטרוספקטיבית גדולה שבחר צוות מוזיאון ורסאי לערוך לאמן היפני הנודע טקאשי מורקמי (Takashi Murakami) בארמון. לתערוכה הוקדשו 22 חדרים מרכזיים במוזיאון בהם שולבו עבודותיו העכשוויות של מורקמי בתצוגה הקלאסית הקבועה.

השונות הגדולה בין יצירותיו הפלאסטיות-תעשייתיות שופעות הצבעוניות של מורקמי לקלאסיקה האירופאית השמרנית והמאופקת המאפיינת את המוזיאון, גררה הרמות גבה תמוהות ואף מחאות ציבוריות. לא קשה היה לשמוע מגוון הערות שונות לחלוטין זו מזו מהמבקרים בתערוכה. לאמנות היפנית העכשווית כמו גם לאמנות היפנית המסורתית מגוון מאפיינים מובחנים היטב שגרמו לכך כי האמנות היפנית הביאה אתה לעולם האמנות בכל תקופה משהו אחר, שונה ומיוחד .

תערוכת האמנות " Double Vision , אמנות יפנית עכשווית " היא תערוכה בינלאומית נרחבת וחשובה המוצגת בישראל לאחר שהוצגה בהצלחה רבה בשני מוזיאונים באירופה . את התערוכה אוצרים שני אוצרים בינלאומיים נודעים המתמחים באמנות יפנית עכשווית . האוצרים,קנג'ירו הוסאקה מהמוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בטוקיו וילנה יאיצ'ניקובה אוצרת עצמאית ממוסקבה בחרו להציג את התערוכה בשני חלקים - "דמיון" ו"מציאות" .

שם התערוכה "Double Vision" נובע מהתבוננות על אמנות יפנית עכשווית כפי שהיא נראית מבעד לעיניהם של שני אוצרים, משתי מדינות שונות, רוסיה ויפן. בנוסף להתייחסותה הברורה של הכותרת לשני האוצרים שארגנו את התערוכה, היא מגיבה גם לאופן התבוננות ייחודי בעולם: תפיסה בו זמנית של שני קטבים, שני עולמות, שני צדדים של דברים ותופעות. מילות המפתח בהן בחרו האוצרים להשתמש על מנת לאפשר הבנה טובה יותר של העבודות בתערוכה הן "מציאות" ו"דמיון" – שני הקטבים שהאמנות מושתתת עליהם.

 התערוכה מתפרשת על כל שטחי התצוגה של מוזיאון חיפה לאמנות ומוזיאון טיקוטין (עד 15.12.2012) ויוצג בה האוסף הגדול ביותר של אמנות יפנית עכשווית שהוצג בישראל. בתערוכה 30 אמנים יפנים בולטים המציגים עבודות אמנות שנוצרו משנות השבעים של המאה ה-20 ועד ימינו. האסתטיקה של התרבות הפופולארית היפנית בשילוב מרתק עם יצירות יפניות מסורתיות יוצגו בתערוכה באמצעות עשרות עבודות מיצב, וידיאו, צילום, ציור ופיסול שיבחנו את ההקשרים וההיררכיות בין אמנות עכשווית לאמנות המסורתית. התערוכה עוסקת בדימוי העצמי של החברה היפנית דרך פריזמה של גדולי האמנים היפנים בני דורות שונים הפועלים היום, ביניהם : יושיטומו נארה , אסומאסה מורימורה, מאקוטו אידה,טאקאשי מוראקאמי , יאיוי קוסאמה,קבוצת dumb type ויוקו אונו לצד אמנים צעירים יותר ומוכרים לא פחות בסצנת האמנות  העולמית כגון:היראקי סאווה ,טאדאסו טאקאמינה, אקירה יאמאגוצ'י, ליאקו שיגה , שינרו אוטאקה, קבוצת contact Gonzo, קבוצת Chim Pom ועוד.

זה המקום לציין כי העיר חיפה התברכה באוסף האמנות של פליקס טיקוטין, אוסף בינלאומי חשוב וייחודי של אמנות יפנית מסורתית שנתרם לה על ידי האספן היהודי ,והיווה בסיס להקמת מוזיאון טיקוטין אוסף המוזיאון הועשר עם השנים בתרומות יקרות ערך רבות ובאוספים נוספים והמוזיאון מהווה כיום מוזיאון בינלאומי משמעותי ביותר לאמנות ותרבות יפנית מסורתית . במוזיאון מוצגות במסגרת התערוכה הנוכחית יצירות עכשוויות נוספות המתכתבות עם האמנות היפנית המסורתית, בהן עבודות של טקאשי מוראקאמי.

kato

עוד על דמיון ומציאות :

בקטלוג התערוכה טקסטים ומאמרי אוצר מרתקים מתוכם בחרתי להביא, מתוך מאמרו של קאנג'ירו הוסאקה ציטוטים מרתקים על דמיון, מציאות ודמיון היוצר מציאות.(משל קאנט והפילוסוף היפני קיושי מיקי):

"קאנט, בספרו ביקורת התבונה הטהורה, הצביע על כך שהדמיון הוא כושר בסיסי להפיק דימוי אחד מתוך תפיסה אינטואיטיבית של חומרים שונים ומשונים. הוא כינה כושר זה "כוח הדמיון היוצר" (produktive Einbildungskraft).. יש להדגיש שהכוח המתווך ומאחד את הרגישויות וההבנה האנושיות האינהרנטיות זהה לזה המכונה "כוח הדמיון". לטענת קאנט, "אף פסיכולוג לא חשב על כוח הדמיון היוצר כרכיב הכרחי של התפיסה החושית עצמה".

כוח הדמיון היוצר לא רק מייצר דימויים שלא היו קיימים במציאות קודם לכן; הוא כוח המשמש לחשיבה על מציאות.

פילוסוף שהבין היטב רעיון זה היה קִיוֹשי מיקי (Kyoshi Miki), אחד החברים המרכזיים באסכולת קיוטו:

כתבתי שהמוות הוא רעיון. לעומתו, מה הם החיים? אני אומר שהחיים הם דמיון. ניתן להבין עד כמה החיים מלאי דמיון באמצעות ההשוואה בין חיים ומוות, כשחושבים על עוצמת התוקף שאנו יכולים לתת למציאויות החיים. היות בעל דמיון אין משמעו היות בלתי-מציאותי; להפך, יש להבין מציאותיות כהפעלת דמיון. המשמעות של 'מציאות' תואמת את האופן שבו אני מבין דמיון. האם יש מישהו שמעולם לא חש שהחיים הם חלום? זו איננה מטאפורה בלבד, אלא חוויה ממשית. יש להבהיר את התשתית שממנה נובעת תחושה זו. במילים אחרות, יש לאשש את המציאות של החלום או הדמיון. תהליך היצירה של הדמיון יכול לתת תוקף למציאות. מנקודת המבט הרואה את החיים כהפעלת דמיון, ניתן גם לומר שהאושר הוא הפעלת דמיון"

מוזיאון חיפה לאמנות ומוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית. עד 15.12 .