לנדאו, אוצרת ראשית לאמנויות במוזיאון ישראל תהיה מנכ"לית ואוצרת ראשית במוזיאון תל אביב לאמנות החל בספטמבר 2012
אחרי 34 שנות עבודה במוזיאון ישראל. ועדת האיתור של מוזיאון תל אביב לאמנות המליצה על לנדאו, והדירקטוריון אישר היום את ההמלצה פה אחד.
מאז הלך לעולמו פרופסור מרדכי עומר ז"ל ביוני 2011, מילאה את מקומו סגניתו, הגב' שולי כסלו. בראש ועדת האיתור עמד עו"ד חיים סאמט, וחבריה היו עירית רפפורט, דורון סבג, ד"ר רון פונדק, אלן בהרב ועופר ללוש.
לסוזן לנדאו ניסיון מוזיאלי רב, אותו צברה במהלך שנותיה במוזיאון ישראל, שם עבדה מאז 1978 וכיהנה כאוצרת ראשית מאז 1998. בכהונתה כאוצרת לאמנות בת-זמננו מאז 1982 הרחיבה לנדאו את אוסף האמנות הבינלאומית של המוזיאון. בין רכישותיה החשובות לאחרונה, יצירתו של כריסטיאן מרקלי השעון, בשיתוף עם מוזיאון פומפידו ומוזיאון טייט. לנדאו אצרה תערוכות חשובות רבות, ביניהן "פעימות" (2010), "בגד כפול: ינקה שוניברי" (2002), "גרהרד ריכטר: ציורים" (1995), "בגודל טבעי: דימויי מציאות באמנות העכשווית" (1990) ו"כריסטיאן בולטנסקי" (1989).
דירקטוריון מוזיאון תל אביב לאמנות בירך על הבחירה והביע ביטחון כי סוזן לנדאו תצעיד את המוזיאון להישגים חדשים ותעניק ביטוי הולם לאוספים הקבועים, ובהם האוסף הנרחב של אמנות ישראלית ואמנות בינלאומית עכשווית.
ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון, מר רון חולדאי, בירך על המינוי. לדבריו, לנדאו מביאה עמה ידע רב, ניסיון נרחב והיכרות עמוקה של האמנות העכשווית. מר חולדאי הוסיף כי הוא בטוח כי יחד עם אוצרי המוזיאון ועובדיו תוביל לנדאו את המוזיאון לכיוונים חדשים ותנצל באופן מרבי את הבניין החדש והמרשים ע"ש שמואל והרטה עמיר, ובכך תביא לידי ביטוי את ההוויה התרבותית העשירה של תל אביב-יפו.
יצחק מולכו, ראש מועצת המנהלים של מוזיאון ישראל, מסר: "עם פרישתה המתקרבת של סוזן, לגאווה היא לנו כי אשה ברוכת יכולות כמותה שזכתה להכשרה רבת-השנים במוזיאון ישראל תוכל מעתה לתרום מכישרונה ומניסיונה להצלחתו העתידית של עוד מוסד תרבות גדול וחשוב, מוזיאון תל אביב לאמנות."
ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל, הוסיף: "עם עזיבתה של סוזן את משרתה כאן, לאחר קריירה רבת פעלים, אנו אסירי תודה על הישגיה בירושלים בתחום האמנות העכשווית והאמנות בכלל. אנו מצפים לראות את התגשמות חזונה בתל אביב, וגם לאפשרות של הרחבת קשרינו העמוקים בשיתופי פעולה עתידיים."
סוזן לנדאו אמרה: "זהו מינוי מסעיר, המצריך חשיבה מחודשת של תפקיד המוזיאון לא רק במכלול העיר תל אביב, אלא גם בקונטקסט כלל-ארצי ובינלאומי. אני רואה חשיבות רבה ביצירת תיאום פעילויות המוזיאון בשלושת בנייניו, ומקווה לגבש, עם צוות המוזיאון, תכנית תערוכות דינמית, עכשווית ומעוררת השראה.
סוזן לנדאו מונתה ב-1982 לאוצרת המחלקה לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל, ומשנת 1998 היא מכהנת גם כאוצרת ראשית לאמנויות. במשך קרוב ל-30 שנים היא ייסדה וביססה את אוסף האמנות העכשווית הבינלאומית של מוזיאון ישראל ואצרה תערוכות רבות בהן:
ג'יימס טורל: דו-חלל (1982); אנסלם קיפר (1984); שלושה פסלים בריטיים: ריצ'רד דיקון, ג'וליאן אופי, ריצ'רד וונטוורת' (1985); ניו יורק עכשיו (ג'ף קונס, שרי לוין, אלן מקולום, ואחרים 1987); כריסטיאן בולטנסקי: ללמוד את החשכה (1989); בגודל טבעי: דימויי מציאות באמנות עכשווית (1990); השתקפויות (מרילין נגרו, כריסטיאן מרקליי, הירושי סוגימוטו, ואחרים, 1992); קיקי סמית (1994); גרהרד ריכטר (1995); סימנים: אמנים יוצרים ברחבי ירושלים (דיוויד האמונס, חואן מוניוז, סרקיס, ואחרים, 1996); עור ראשון עור אחרון: פני השטח והנראה באמנות עכשווית (זואי לאונרד, אנה מנדייטה, חליל רבאח, יאנה סטרבק, ואחרים 1999); בגד כפל: ינקה שוניברי (2002); נדקו סולאקוב: הילה מעולם אחר (2003); דמדומים: על יופי סמוי באמנות עכשווית (2005); פרסיס אליס: הקו הירוק (2005); בכורה (2006); תוצרת סין: אמנות עכשווית מאוסף אסטלה (2007); עשויים להפליא (2008); תערוכה ראשונה: אמנות עכשווית מאוסף מוזיאון ישראל, בית מאני, תל אביב (2009); פעימות (2010); כריסטיאן מרקליי: השעון (2011); ויליאם קנטרידג': חמישה נושאים (אוצרת אחראית, 2011); פנס הקסם (2011).
כאוצרת גן האמנות ע"ש בילי רוז לנדאו יזמה ואצרה כמה פרויקטים מיוחדים וקבועים בגן: ריצ'רד סרה (1986), מגדלנה אבקנוביץ' (1987), סול לויט (1991), קלאס אולדנבורג (1992), ג'יימס טורל (1992), מרק דיון (2009) אניש קאפור (2010).
כמו כן לנדאו אצרה את ארט פוקוס 4, הביאנלה הבינלאומית לאמנות עכשווית, ירושלים (בשיתוף עם יגאל צלמונה, 2003), ואצרה את הביתן הישראלי בביאנלה ה-52 בוונציה (יהודית סספורטס: שומרי הסף, 2007).
לנדאו חברה בארגון CIMAM, בו כיהנה כחברת הנהלה במשך שנים רבות; היתה חברה בצוותי שיפוט רבים, ביניהם מענק לנון אונו לשלום; פרס וולף לאמנות; ומספר פעמים כיהנה כשופטת בשלב הסופי של פרס נתן גוטסדינר במוזיאון תל אביב לאמנות.
לנדאו הובילה את פרויקט ההתחדשות באגף לאמנויות במוזיאון ישראל (2007-2010).
