search
לוגו

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

הפורטל הישראלי לאמנויות - הבמה ליצירות שלכם
חגית שחל בתערוכה מקיפה בגלריה שטרן
חגית שחל (הגדל)

חגית שחל מציגה  בגלריה שטרן תערוכה נרחבת בה היא מתכתבת ומשוחחת עם עבודות מהאוסף הקלאסי של גלריה שטרן. על התערוכה מספרת לנו חגית , "הרעיון לנושא התערוכה הבשיל בי אחרי שדבי לוזיה, בעלת הגלריה, הזמינה אותי להציג אצלה תערוכת יחיד. את האוסף המרשים של הגלריה הכרתי מביקוריי שם בעבר, החיבור בין העבודות הקלאסיות לעבודות עכשוויות היה מוכר לי מתערוכות קבוצתיות שהוצגו שם ובשתיים גם השתתפתי, אך תערוכות היחיד שראיתי במקום הוצגו תמיד בנפרד בחלל הפנימי של הגלריה. רציתי להמשיך את החיבור הזה כתערוכה שבה העבודות שלי תוצגנה בכל חלל הגלריה יחד עם עבודות האוסף.כך זה התחיל.  עבדתי על התערוכה הזאת למעלה משנה וחצי, זה לא היה פשוט אבל הקושי היה מהול בהרבה הנאה ולמידה.

את העבודות הקלאסיות בחרתי באופן אינטואטיבי ורגשי לגמרי כאשר לי עצמי לא היתה ממש ברורה הסיבה.מאוחר יותר הסיבות התבררו והתבהרו. אוצר התערוכה, ניר הרמט, חיבר וליכד את כל החומרים באופן מעניין ומדוייק ויצר נקודות מבט וחיבורים חדשים.

                                                                                                         חגית שחל

 

נדוניה  - חגית שחל. מקורות השראה   , מאת ניר הרמט

 

 חגית שחלהתערוכה מפגישה מספר תפיסות אמנותיות שונות, מתקופות שונות, המשתקפות זו בזו ומבקשות לייצר היגד חדש.

 חגית שחל בחרה עבודות מתוך אוסף הציור המסורתי של גלריה שטרן ולאורך תקופה ארוכה היא מפרקת ובונה אותן מחדש, חוקרת ומתרגמת את הנושאים, את האווירה, ואת הצבעוניות לשפתה שלה.

האמנית יוצרת מתוך השראה מן היצירות אותן בחרה, מתוך זיקה וטעם אישי, ומחקה דרכן פעולה של פריזמה / מנסרה המשמשת בתחום האופטיקה ככלי לשבירה ולהחזרה של קרני האור.  היא כמו מציירת "דרך" עבודות האוסף ומשתמשת בטכניקות ובשפות שונות כדי להפיץ אור אחר מתוך הציורים. היא שוברת את הצורה הבסיסית, ומנכסת את הדימויים אל עצמה.

 הנושאים בתערוכה ממשיכים את גוף עבודותיה הקודם של האמנית. דימויים של קונכיות, של מקורות אור ודיוקנאות הם מאגר הנושאים המתמשך של שחל ובדיאלוג עם אמני האוסף, הם מקבלים ממד נוסף של חקירה ושל התבוננות. ביחס ליצירתו "שולחן" של ג'וזף פרסמן[1]  אומרת האמנית: "על השולחן שלו, כמו בציורים אחרים של האמן, ישנם פריטים שאני מכירה מבית סבי – בית "יהודי טוב". תחושת החום והביתיות הזו הביאה אותי לצייר את השולחן שלי, של היום וגם לבודד פריטים מתוכו, כמו הנר או מנורת הלילה." שחל מערבבת ומבלבלת בין זיכרון אישי לבין הכלים שמניחים אמני האוסף שבחרה, כאשר שני המקורות הופכים לנדוניה שירשה מאבותיה, הן המשפחתיים והן האמנותיים. נדמה ששחל מבקשת בעת ובעונה אחת לאסוף את הנדוניה ובמקביל גםחגית שחל למוסס אותה ואת הזמן שחלף וליצור חוויה משוחררת, אישית ועכשווית.

 לפי פרויד, ההתעסקות בעבר משפיעה על ההווה ועל העתיד והיא כלי לפענוח הנפש. מושג ה"זמן" הנו נגזרת של תודעה[2] והוא כלי ביטוי של יכולתה של התודעה להבחין בשינויים ולחוות אותם. לזמן כזמן אין משמעות בפני עצמו. עבודותיה של שחל תופסות את ה"זמן", מתיכות אותו והופכות את חוויית הצפייה למטוטלת הנעה בתוך מרחב מחודש. כאשר המרחב מפסיק להיות מוגדר, מתגלה לעיננו רגע 'מזוקק' שהופך, דרך עבודותיה של שחל, לאנרגיה חיה.

 כאמנית, שחל מזדהה עם מניחי היסודות ליצירתה שלה אלא שהיא מנסחת את אמירתם באופן אחר ומנכסת את נושאיהם, לעיתים אפילו את כתב היד שלהם אל עצמה, אל ידה שלה. לעיתים היא נשענת על הדימוי המהווה לה מקור השראה ולעיתים מתרחקת ממנו ועושה שימוש רק באווירה או ב'מצב הרוח' שלו.

 כל העבודות המוצגות מתוך אוסף הגלריה הן עבודות של אמנים גברים. שחל מתייחסת אל ההדרה של נשים בשנים אלו מתחום האמנות או אל הקושי בהכרה בהן כאמניות ומייצרת נקודת מבט נשית.

העבודות בתערוכה תלויות על קירות הגלריה בערבוביה, אך נדמה שאם נסיר את עבודותיה של שחל, או את עבודות האוסף, ההיגד ימשיך לתפקד ולעמוד בזכות עצמו.

 

התרגום החזותי ששחל מבצעת לעבודות האוסף מבקש לקבוע עמדה עבור הזמן, שלפיה כל פעולה גוררת שינוי המתחייב ממנה ומאוחר לה בזמן. למעשה, עבודותיה של שחל המתייחסות לעבר, להווה ולעתיד, הנן מקשה פילוסופית אחת בלתי ניתנת להפרדה.

הנדוניה שמקבלת שחל עוברת טרנספורמציה ועתידה לשמש נדוניה לאמנות שטרם נוצרה.

 

ניר הרמט

 

Dowry

Hagit Shahal Inspired

 

 This exhibition brings together deferent artistic concepts from various periods that reflect on one another and try to evoke a new statement.

Hagit Shahal has chosen several works from the classic collection of the Stern Gallery, and, over a substantial period of time, has disassembled, re-built and explored them, transforming their subjects, mood and colors into her own language.

 The artists' work is inspired by the classic works, chosen out of personal taste and inclination. An optical prism effect is imitated as Shahal deconstructs and then reconstructs the initial forms to create, by diverse techniques, a new and personal light, shining "through" the classic works from the collection.

Images of shells, sources of light and portraits are typical subject matter in Shahals' work. These images are further researched and observed in the context of the traditional works from the gallery collection.  When addressing Joseph Pressman's work "Table" 1 the artist elaborates: "On his table, and in other paintings,of his, there are objects that I am familiar with, from my Grandfather's home – 'a good Jewish home'. It was that feeling of warmth and cosiness that inspired me to draw my own table and isolate a few particular items like the candle or the night-lamp."

 Shahal alternates between personal memories and the feelings evoked by the works she chose till the borders between reality and fantasy blur. The result is a mixture that melts and blends into a liberating experience, which connects past and present. The origins of inspiration act as a dowry –both ancestral and artistic.

 According to Freud, dealing with the past affects the present and the future, thus forming a tool for the interpretation of the soul. "Time" as a concept is a derivative of consciousness, expressing its capacity to observe and experience changes. Time by itself has no meaning. Shahal's works grasp "time", melt it down and create a visual experience similar to a pendulum swinging in a new space.

Without the definition of space, Shahals' works glow within a distilled moment of live energy. 

 Shahals' visual interpretation wishes to define a viewpoint regarding the notion of time, in which each action entails another at a further point in time. Shahals' work merges the difference between past and present, creating an inseparable philosophical unity.

 

Her dowry now faces the future, towards art that is yet to be created.

 

Nir Harmat

 

 



[1] ראה יצירה בקטלוג

[2] על פי הגישה הסובייקטיבית של לייבניץ

הדפסשלח לחברהוסף תגובה, התגובה תתפרסם לאחר אישורה.

ידיעות אמנות ערכניות נוספות

עבור לתוכן העמוד
אתר האמנות ארטפורטל הוא הפורטל המוביל בישראל בתחום האומנות, האמנות והתרבות. באתר תוכלו למצוא מידע רב אודות תערוכות אומנות, מאמרים בתחום האמנות והתרבות, מידע על גלריות, פורום אומנות שוקק חיים , חנות לממכר מוצרי אמנות, מידע על מוזיאונים ועוד. אנו מקדמים בברכה גלישה פעילה של המבקרים באתר ונשמח להכניס ידיעות רלוונטיות אודות חוגי אמנות, סדנאות, מידע על אמנים חדשים וכל מידע אחר שהוא בעל תועלת לקהילת חובבי האמנות. הגלישה באתר מהווה הסכמה בלתי חוזרת לתקנון האתר ושימוש בכל אחד מהטפסים שבאתר מהווה אישור למשלוח חומר פרסומי בהתאם לחוק