"מדובר בכתבים מכוננים" , מוסרת לנו שירלי אגוזי , החושפים אותנו להרהוריהם של היוצרים, להסבריהם לתהליך האמנותי שעברו, דעתם על אמנות ויצירה ועל תהליכי היצירה. בשלב ראשון, מוסרת שירלי, תראה אור סדרת הרצאות שנשא הצייר האנגלי ג'ושוע ריינולדס במחצית השניה של המאה ה-18, ולאחריה מבחר מתוך יומנו עב-הכרס של, אז'ן דלקרואה וכן מבחר ממכתבי פול סזאן. אם הדברים יתנהלו כמתוכנן, התקווה היא להוציא לאור קטעים מכתבים של אמנים רוסיים מתחילת המאה ה-20, ביניהם ואסילי קנדינסקי וולדימיר מאלביץ, כתבים מאת הצייר האמריקאי פרנק סטלה, קטעים מהאוטוביגורפיה של דייוויד הוקני, ואחרים. כמו כן מתוכננת לכלול הסדרה כתבים מאת אמנים ישראליים. מדובר בפרויקט מורכב הכולל תרגומים משפות שונות.
שירלי אגוזי היא אמנית ומאיירת, ששימשה קרוב לעשור כמבקרת, מאיירת ועורכת במוסף הספרים של עתון הארץ. בעקבות שיחה שקיימנו עם שירלי בכוונתנו לפרסם בקרוב דוגמאות של ציטוטים מתורגמים, הלקוחים מטקסטים מגוונים של אמנים שונים.
מדובר בתכנון ראשוני אך שירלי מקווה שפרסומים ראשונים יראו אור בתוך כשנה .הראשון יהיה הרצאות של ג'ושוא ריינולדס (Sir Joshua Reynolds,) ואחר כך , מבחר קטעים מתוך היומנים של אז'ן דלקרואה (Eugène Delacroix ) ומכתבים של פול סזאן ,שהעריץ את דלקרואה והושפע ממנו רבות. הסיבה שבחרתי לפתוח את הסדרה ביהושע ריינולדס , אומרת שירלי אגוזי ,היא משום שנשא בשני כובעים, אמן ונשיא האקדמיה המלכותית לאמנויות , ובנוסף , במאה ה-18 התחילה ההכשרה האמנותית להתבסס על אקדמיות, במקום המסירה מיד ליד, מרב-אמן לתלמידו, בסטודיו בשיטה המסורתית ,.
לשאלתנו איך התגבש הרעיון " אומרת שירלי , “תחילה היה העניין שלי , כאמנית לקרוא כתבים של אמנים , להיכנס לראש שלהם, לנסות להבין איך הם פועלים , איך עובד התהליך המסתורי הזה , מהו המנגנון , איך זה מתחיל אצל כל אחד ואחד ואיך מתפתח , כמו ששואלים, "באיזה גיל ידעת שאתה רוצה להיות צייר" (אם כי יש לציין שזו תפיסה שהחלה במאה ה-19 , התקופה הרומנטית , אז לאינדיבידואל ולרצונו האישי החלה להיוודע חשיבות. בתקופות קודמות, כמובן, הועידו את האדם לזה, כמקצוע) , לתהייה זו, על טיבו של המנגנון היצירתי, היו שותפים פסיכולוגים ופסיכואנלטיקאים רבים ( פרויד, יונג, אוטו רנק, רודולף ארנהיים, ואחרים), ועל כן אני גם מקווה מאוד שאוכל לכלול בסדרה כרך עם מבחר מ מאמריהם .
בתוך המכתבים , היומנים , נמצא לעתים קרובות ה"אני מאמין" של האמן , ומזיגה בלתי ניתנת לניתוק בין שני המרכיבים של התהליך היצירתי, הצד הטכני של "איך עושים"- הצד החומרי ממש, לבין האידיאלים האמנותיים.
" סקרנותי ביחס לרקמה המורכבת הזאת התחזקה", מספרת שירלי , בעקבות רשימת ביקורת שפירסמתי במוסף "הארץ, ספרים" על הספר בעריכתה של דנה אריאלי-הורוביץ ,"יוצרים בעומס יתר", ובו ראיונות שעשתה המחברת עם אמנים ישראלים על תגובתם לרצח רבין. מצאתי שאף על פי שנקודת המוצא של הספר היתה פוליטית , מה שהוא עשה יותר מכל הוא לבטא דווקא את כל מה ש"לא פוליטי" באמנים, כלומר, את אישיותם האינדיבידואלית. השאלה הפוליטית הנוקבת שימשה, למעשה, קטליזטור, והעלתה בכוח רב לפני השטח את אישיותו הפרטית של כל אמן ואמן שהשיב על השאלה האחידה, פחות או יותר, שהוצגה לכולם: "איפה היית כשרבין נרצח ואיך היתרגם אצלך הרצח ליצירה אמנותית" . בעיני זה העיד על הכוח העצום של האמנות, שהיא תמיד רחבה וגדולה יותר מכל פרספקטיבה ספציפית, ולעתים קרובות רחבה יותר ממה שהאמן עצמו חושב שהוא מצהיר בעבודתו. זה חיזק בי את הרצון לתת ביטוי לכוח הזה, באמצעות הטקסטים האלה, שבאמת, לעתים קרובות אומרים על כותביהם הרבה יותר ממה שהם התכוונו להגיד."
על חשיבות הכתבים והשפעתם על יוצרים ואנשי תרבות ,אומרת שירלי :" בכל הדורות היתה לכתבים האלה השפעה אדירה על אמנים אחרים, תמצא שכמעט כל אמן מצטט בכתביו את כתביו או דבריו של אמן שקדם לו , באוטוביגורפיה שלו, למשל, מצטט דייוויד הוקני כמוטו את פתיחת הביוגרפיה של בנוונוטו צ'ליני , "חיי בנוונוטו, בן ג'יובני צ'ליני", שם אומר צ'ליני ש"כל מי ששם את האמת ואת הטוב בראש מעייניו , שומה עליו לכתוב את סיפור חייו שלו, בכתב ידו , אבל אל לו לעשות זאת לפני שמלאו לו ארבעים שנה" , מהיומנים של דה-וינצ'י, דרך המכתבים של סזאן , כתבים של הפוטוריסטים המודרניסטים ועוד ועוד - הדברים נמסרים הלאה , כך מותווית דרכה של האמנות. ואולם האמנות הפלסטית מעולם לא היתה נחלתם של אמנים בלבד, והיום ביתר שאת, היא חלק הדוק של החברה הכללית, של תרבות ההמונים , של המערך הכלכלי - על כל המורכבויות שבדבר, מבחינת יחסי אמן-חברה, אמן-כסף, וכו'. הרי מאז ולטר בנימין כולם יודעים לדבר על יצירת האמנות בעידן השעתוק וגו', וברור שאכן, הקדמה הטכנולוגית ואמצעי התקשורת הפכו את האמנות הפלסטית למרכיב מרכזי ורב-כוח בעולמנו, ואין לי ספק שהדברים יעניינו רבים, גם מי שאינם 'אמנים' על פי הגדרתם העצמית."
על תרגום הדברים לעברית אומרת שירלי ," הפתיע אותי לגלות שהדברים האלה אינם קיימים בעברית בצורה מסודרת - באנגלית, בצרפתית, באיטלקית, ברוסית, יש סדרות שלמות ואנתולוגיות נרחבות של כתבים ומכתבים של אמנים פלסטיים בעברית יש פה ושם חלקים שתורגמו וראו אור בכתבי-עת לאמנות, ספרים ספורדיים שמו"ל כזה או אחר תירגם וכן באנתולוגיות "פירטיות" שנוצרו באקדמיה לצורך קורסים מסוימים. חשבתי שחשוב שזה יתקיים בעברית בצורה עקבית ומסודרת - אמנם אם אין סיכוי להקיף ולו חלק קטן מהדברים - כהצהרה על חשיבות הדבר עצמו , על חשיבותם של האמן ושל האמנות בחברה."