ג'וזיאן ונונו, הינה אמנית ותיקה שמציגה עכשיו תערוכת יחיד שנקראת "דז'ה וו". בתערוכה היא מעמידה בגלריה מיצב המורכב ממספר גופי עבודות היוצרים ביניהם קשר חומרי ורעיוני אך בו בזמן גם מתייחסים למבנה האדריכלי של חלל הגלריה. העבודות המפגישות תחומי מדיה שונים - ציור, פיסול ווידאו,  מעלות שאלות על זהות וזיהוי בדרכי ביטוי הנעים בין ישירות לחידתיות.

ג'וזיאן בודקת בתערוכה ייצוגים שונים של דימוי הפורטרט ודרכם את האופן שבו אנחנו רואים מגדירים ומפענחים תווי פנים במפגש ראשוני. הפנים (שמתבססים בעיקר על דיוקנה של האמנית)  בתערוכה זו משמשים מטאפורה לאופן בו אנחנו מתבוננים ומפרשים את הנראה בתרבות העכשווית הפוסט-מודרנית, תרבות שבה הדימויים לאו דווקא מייצגים את המציאות ואפילו ממציאים אותה (מצב שהגדיר הפילוסוף ז'אן בודריאר כ"היפר-מציאות"), ושתהליך הראיה מושתת בה על הבניות חברתיות ופוליטיות אותן אנחנו מקבלים בין היתר באמצעות שלל הדימויים והייצוגים המציפים אותנו.

האמנית מדגישה, בסדרת עבודות העוסקות בדומות ושונות בו-זמנית, את הקושי להכיר "באמת" את האדם שלפניך דרך ייצוג הפנים, את האופן השטוח והסטריאוטיפי בו אנחנו מקטלגים דימויים ותווי פנים ואת משטר הראיה השטחי שהתפתח בעידן בו העין לא חדלה לקלוט עוד ועוד דימויים.

שאלת הזהות העולה מתווי הפנים ואופן התבוננותו של הצופה על "האחר" שבפורטרט, מעסיקה את האמנית גם מן ההיבט האישי, שכן, ג'וזיאן ונונו נולדה למשפחה יהודיה שחיה בליון שבצרפת אך שורשיה בצפון-אפריקה ועלתה לישראל ב-1968 מתוך רצון למצוא מקום להשתייך אליו,. האמנית שהתרבות הצרפתית ושפתה הם מרכיבים מהותיים של אישיותה, נותרה זרה (צרפתיה) בישראל וזרה (ישראלית) בצרפת - מצב קיומי של זהות צפה שהיא למדה להשלים איתו. יצירתה של ג'וזיאן ונונו נטועה בשפה הקונספטואלית וה"רזה" של שנות השבעים - צבעוניות מצומצמת, חומרים פשוטים, רישום מרומז, והתבססות על הצילום כדימוי מטופל. תכניה קשובים לשיח האינטלקטואלי-צרפתי אשר השפיע על הפוסט-מודרנה מצד אחד, ולשאלות המעסיקות אותה מן ההיבט האישי מצד שני.

הגלריה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה

רח' הגנים 21,  המושבה הגרמנית, חיפה      טל. 04/8562502

 א' – ה' 10:00 – 18:00, ו' 10:00 -14:00, שבת  10:00-14:00