תערוכה של עבודות סטודנטים מתוך פרויקט צילום דוקומנטרי שהתגבש בשנים האחרונות לגוף עבודות משמעותי וייחודי, פותחת את עונת התערוכות בגלריה של המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה.
מנחה הפרויקט ואוצר התערוכה יעקב ישראל:הצילומים המוצגים בידיעה זו , הינם ע"פ סדר הופעתם בכתבה של , נוגה חיימוסיץ' ,ליאור גלייכמן ,ויוסף קרסו
היום, בתקופה בה הצילום משתנה, במהלך הפיכתו למדיום דיגיטלי ווירטואלי, מקבל המונח "צילום דוקומנטרי" משמעויות נוספות. כיום, עיבוד התמונה הפך לדבר שבשגרה. ולמושג האמת הצילומית השתנה.. נדמה כי אין יותר מקום במילון המושגים המסורתי
יעקב ישראל מייחס חשיבות רבה דווקא לסוג צילום בו הצלם פועל מתוך זיקה ומחויבות פוליטית וחברתית ומצלם צילומים שגורמים לצופה להתבונן במבט ביקורתי על המקום בו הוא חי. התבוננות בפרטי החיים הקטנים, שאינם יוצרים כותרות, הם היוצרים את הנוף הישראלי.
במסגרת הקורס לצילום דוקומנטרי הוגדרה שכונת בת גלים כמרחב העירוני בו יצלמו הסטודנטים, במהלך השנה. השכונה הישנה והמוזנחת הזו נבנתה בשנות העשרים של המאה העשרים והייתה מיועדת מראשית ימיה כמקום מגורים לאוכלוסייה בורגנית שרצתה שכונת גנים מחוץ לחיפה. החלום הבורגני לא צלח ואת היוקרה והנינוחות, החליפה יומיומיות בלויה והזנחה. עם זאת, מתקיים במקום קסם הנובע, אולי, מהעובדה שבשיטוט מקרי ברחובות השכונה נתקלים במבנים מתקופות שונות; מבני באוהאוס לצד בתים טמפלרים, בתים ערביים לצד שיכונים מראשית ימי המדינה. ברחובות שכונת בת גלים נפגוש אנשים החיים בה שנים ארוכות לצד אוכלוסיה חדשה, שאך זה הגיעה לישראל בעלייה האחרונה, אך למרות הקסם, בתל אביב הייתה מוגדרת בת גלים "כשכונה דרומית" על כל הקונוטציות והסבטקסט הנלווה.
התערוכה הזו מסכמת שישה חודשים של עבודה צילומית בבת גלים. המטרה שהצבנו בפנינו הייתה תיעודה של השכונה תוך שימת דגש על רוח המקום. כל צלם\ת בחן את הסביבה מנקודת מבט אישית. חלקם בחר להתמקד באוכלוסיה וחלקם בחר בארכיטקטורה והנוף העירוני כנושא למחקר. התצלומים משקפים את דרכי הראייה והפרשנויות השונות של הסטודנטים, ומשקפים חווית התבוננות מעמיקה שתפתיע, אולי, חלק מתושבי המקום.
הצילומים המוצגים בידיעה זו , הינם ע"פ סדר הופעתם בידיעה משל , נוגה חיימוסיץ' ,ליאור גלייכמן ,ויוסי קרסו