התערוכה הינה תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה לצייר יצחק ליבנה (נ' 1952). יצחק לבנה הציג עד כה עשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות מלמד בבצלאל כ-15 שנה ,תקופה מסויימת אף עמד בראש המחלקה לאמנות בבצלאל , כן לימד ליבנה במוסדות נוספים (כגון ,המכללה האקדמית ,בית ברל ),זכה בפרסים רבים , וכתב על אמנות ב"סטודיו" וב"מעריב".
מאז אמצע שנות השמונים יצחק ליבנה מציג סדרות של נושאים המשתנים מתערוכה לתערוכה: פנסי מכוניות בנוף לילי, "דוממים" עם בדים, מראות ריקות, צעיפי ורוניקה, מוטיב המצאת הציור; המוטיב תדהמה חוזר בגרסאות שונות בעבודותיו מן השנים האחרונות. דימויים אלה מבוססים בדרך כלל על חומרים שנלקחו ממגזינים, ספרי הדרכה, קטלוגים של מכירות פומביות ועוד – חומר חזותי "נמוך" וישן, המקנה לציורים אופי של אובייקטים משמרי זיכרון.
שם התערוכה, "תדהמה", לקוח מתוך כותרת של איור בספר הדרכה לציור פיזיונומית שונות מאת הצייר הצרפתי בן המאה ה־17, שארל לה בראן. ליבנה העתיק את הפה הפעור של הגבר מן האיור של בראן אל תוך פני אשה באיור מתוך ספר אמריקאי, מעין אנציקלופדיה לבני הנעורים. האשה בדימוי יושבת בביתה – עד לפני רגע בנחת, שעה שאבן נזרקת מבחוץ ומנפצת את השִמשה, מפילה אגרטל ואת הספר שבידיה. התדהמה הפרוזאית של האשה הופכת למטפורה לַתדהמה האולטימטיבית, לתדהמה של בשורת מוות – מוטיב נוסף בקבוצה גדולה של מטפורות מוות בעבודה של ליבנה.