גם תחום הקומיקס מציין 60 שנות עצמאות. המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון פותח תערוכה ראשונה מבין שתיים שיתקיימו במוזיאון במהלך שנת יובל השישים למדינה.  התערוכה עוקבת אחר התגבשותו של ז'אנר הקומיקס בעיתונות הילדים הארץ ישראלית מאמצע שנות השלושים ועד שנת 1975.התערוכה תיפתח ב- 15.5.08 ותימשך עד 30.7.08

 יותר מארבעים גיבורים ליוו ילדים עבריים מידי שבוע בהרפתקאות חילוץ, הצלה, עזרה ליישוב, חריש וקטיף, מלחמה, ריגול ומשימות בעולמות אחרים מוצגים בתערוכה. כל דמות מלווה בסיפור אחד מתוך הרפתקאותיה ובציטוטים על חלוציות-ציונות-חינוך וערכים של מבקרים, עורכים, אנשי חינוך ויוצרים בהקשר מרתק זה.

עשרות צברים-גיבורים היו לקומיקס העברי בשנותיו הראשונות - אורי מורי, קטינא, אורי כדורי, דן הטייס, סעדיה מרבדיה, יזהר המפוזר, גדי גד, דן העצלן, רן הצנחן, אורי החלוץ, אפרים חד עין, גידי גזר, לולו, דן גולן, יוסקה מאיור ואפילו צברית אחת בשם רותי. התערוכה מאפשרת הצצה אל החינוך לתרבות עברית כפי שהוא נעשה בפועל מידי שבוע מחוץ לכיתות הלימוד בשנותיה הראשונות של המדינה. הסיפורים שנבחרו לתערוכה הם קצה הקרחון של מדיום הקומיקס שנוצר בארץ בשנים 1935 ועד 1975.

תרבות הקומיקס הארץ ישראלית בין שנות השלושים והשבעים הייתה מפותחת יותר ממה שנהוג לחשוב, נטלו בה חלק יוצרים חשובים וידועים של הספרות העברית. המשוררת לאה גולדברג כתבה את הטקסטים לקומיקס בשבועון "דבר לילדים" בשנות השלושים והארבעים, אותם אייר שותפה הקריקטוריסט אריה נבון .יחד עם נבון יצרה גולדברג את הדמות הקלאסית הראשונה של הקומיקס העברי, "אורי מורי", שהוביל, כך נדמה לזיהוי של המונח "צבר" עם ילידי הארץ, הודות לאחד מסיפוריו בו התחפש אורי מורי לצבר והסתבך כתוצאה מכך בשורה של מצבים מצחיקים.

בשנים הראשונות היחס לסיפורי הקומיקס היה של בוז כללי, הן מצד הממסד והן מצד היוצרים, שראו בהם חלטורה שאין להתגאות בה. ובכל זאת,כשבוחנים את סיפורי הקומיקס של גולדברג ונבון לעומק, נראה שהשניים הטמיעו נושאים רבים שעמדו בראש סדר היום הציבורי באותה התקופה.

לאורך השנים שיקפו סיפורי הקומיקס שינויים חברתיים, פוליטיים ואף בטחוניים שחלו במדינה. בתחילה היו אלה הרפתקאות קצרות ומבדחות של גיבורים, בהמשך לצד ההומור עסקו ההרפתקאות בתעמולה ארץ ישראלית "קנו רק תוצרת הארץ!!!" או תמיכה ברורה בקיבוצים ובעבודת כפיים. בשנות הארבעים כאשר באירופה השתוללה מלחמת העולם השנייה השתקפו הדי המלחמה גם בקומיקס העברי בסיפורי "קטינא החייל" של נבון וגולדברג, שתיארו ילד היוצא להילחם בהצלחה בנאצים.

בשנות החמישים, עם הופעת מגזינים חדשים כ"העולם הזה" ו"הארץ שלנו", אותם יצרו וערכו אנשים צעירים שגדלו על "אורי מורי" ו"אורי כדורי" ההתייחסות לקומיקס הפכה קלילה משוחררת וכמובן מושפעת מקומיקס אירופאי ואמריקאי . בשנות השישים והשבעים הופיעו סיפורי קומיקס שהושפעו מסיפורי וסרטי מדע בדיוני, סיפורי קומיקס שעסקו בימי מלחמת השחרור ומלחמת סיני, והזכירו ביותר משמץ את סיפורי "חסמב"ה" של יגאל מוסינזון. בהדרגה, הופיעו אמנים שהושפעו מקומיקס אמריקני, אמנים כמו דני פלנט בשנות החמישים, אשר דיקשטיין בשנות השישים וגיורא רוטמן שהביא את המסורת של הקומיקס ההרפתקני הישראלי בשנות השבעים לשיאה. ז'אנר הקומיקס ההרפתקני שנוצר בשנות החמישים הגיע לשיאו בשנות השבעים אבל הוא גווע כמעט מיד לאחר מכן עם מותם של עיתוני הילדים, "דבר לילדים", "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים", אשר אוחדו בשנת 1985 למגזין אחד בשם "כולנו".  כתב אלי אשד.

במסגרת התערוכה יתקיימו סדרת מפגשים:

30.5.08, שעה 11:00 "חלוציות ויצירה מקורית" עם אוצרי התערוכה צחי פרבר וגלית גאון

6.6.08, בשעה 11:00 "מלחמות ישראל בקומיקס עברי 1950-80" עם אלי אשד חוקר קומיקס ישראלי

14.6.08, בשעה 10:00 +11:00  "גיבור על דובר עברית", סדנאות קומיקס להורים וילדים מגיל 8 עם לי בלום.

20.6.08, בשעה 11:00,מפגש עם היוצר גיורא רוטרמן יוצר הקומיקס "יוסקה מאיור" ו"אבירי הכתוב" ועוד.

25.6.08, בשעה 18:00 , "קומיקס חרדי", מפגש עם היוצר דרור כהן ואלי אשד.

לפרטים נוספים במוזיאון  6521849-03

תערוכה נוספת המתוכננת במוזיאון, קומיקס עברי פרק ב' 1975-2008 תעסוק בקומיקס הישראלי לאחר מלחמת יום הכיפורים והמשבר החברתי לאומי בעקבותיו התאפשרה מחד כניסתן של השפעות אמריקאיות ניכרות לצד התפתחותו של קומיקס חתרני מקומי ובועט.

 אוצרת: גלית גאון|  עורך: צחי פרבר | כתיבה ומחקר :אלי אשד