תערוכה וספר – נורית ירדן בגלריה שלוש בתערוכה חדשה והשקת ספר.

תערוכתה של נורית ירדן  "לא סתם" כוללת 28 תצלומים בשלוש סדרות, "תקנו אותי", "גדר חיה", "לא סתם" ועוד מספר "אתנחתות". כולן עוסקות ביומיומי, בשולי, בסביבת חיים. כפל המבט הוא אחד משורשי העבודה של נורית ירדן והמילה בעבודותיה בעלת משמעות כמו התמונה. היא מעמתת אותה עם שאלה חדשה, סותרת אותה או מייצרת משמעות כפולה. וכך באמצעות הכותרות, הממד האירוני מופיע ברמות שונות של נוכחות. החיבור בין הצילום לטקסט נע בחופשיות מהאירוני אל הלירי, כשאל עינית הצצה, חור בדלת לבנה, נצמדת המילה, "מחכים". לא עוד דלת כשלעצמה... על התערוכה, מתוך הטקסט "לא סתם"- טלי כהן גרבוז המלווה את התערוכה.

ספרה החדש של נורית ירדן, "ארוחה משפחתית", הוא גירסתה של האמנית  ל-'שש ארוחות גורמה מתוך קופסת המתכונים שירשתי מאמי'. אמה, שאותה היא מכנה 'אשתו של ד"ר ירדן', הייתה טבחית מעולה, ... לאחר מותה ירשה הבת את המתכונים של האם, אך במקום להיכנס למטבח, בחרה האמנית להעתיק את מתכונת הידע הנשי והטעם הטוב לתוך תבנית של ספר-אמן, והניחה בכל עמוד – ממש כמו שכבות הפְּריקָסֶה בתנור –  שכבות של טקסט, דימוי ומילה. בתחתית ה'סיר' היא הניחה מילה – כותרת – המתפקדת כמו העדשה ...על הספר, מתוך הטקסט "מנה ראשונה / מנה עיקרית / תוספת / קינוח" -  טלי תמיר המלווה את הספר. התערוכה תוצג בגלריה שלוש בתאריכים 14.12.07-26.1.08 .

גלריה  אלון שגב מציגה, החל מ- 20.12.07, תערוכה קבוצתית בה יוצגו יצירות של 3 אמנים בינלאומיים: קלואי פינה (Chloe Piene), קהיינד ויילי (Kehinde Wiley) וסטפן בלקנהול (Stephan Balkenhol)בתערוכה יוצגו לראשונה בישראל מספר יצירות מקור של ויילי לצד פסל גדול של בלקנהול. זוהי הזדמנות נדירה לראות יצירות של אמנים חשובים אלו בישראל. עוד יוצגו מספר רישומים חדשים של פינה אשר זו הנה התערוכה השנייה שלה בגלריה אלון שגב. התערוכה תתקיים בתאריכים 20.12.07-25.1.08

במוזיאון רמת גן, תערוכתן המשותפת של קרן שפילשר וסשה סרבר -WELL-DONE אוצרת: יהודית מצקל  . WELL-DONE הוא מייצב המדמה חדר ילדים שעבר אירוע נורא וטראומטי. החדר מפוייח, אבל עדיין ניתן למצוא ולזהות בו את האיקונוגרפיה המאפיינת חדרי ילדים:  הרהוט, שולחן כתיבה, כיסא,סוס עץ, גלשנים, תמונה. חדר הילדים מוצג לעיני הצופים בשני צבעים : שחור ולבן. שחור של הפחם/פיח והלבן של השיירים, השרידים. קרן אומרת:" זהו מבט חד ממדי. מונוכרומטי. כמו מגפה או מחלה אנושה. אני יודעת שיהיו עוד ילדים שימשיכו לשלם את מחיר האיבה בשמחת הילדות שלהם. אין כל תקווה." וממשיך סשה ומקשה:"איזו מן חברה תקום ותצמח לנו כאן בעוד דור או שניים?! הילדים של שדרות, למשל, נרעדים כשבע פעמים ביום לשמע "צבע אדום !"                                            יצירה אמנותית בעלת אמירה פוליטית היא לא מעשה של יום יום . שני האמנים מגיבים באומץ מתוך רגישות חברתית שמתנגדת לכינוי 'אסקפיזם', כמו אמנים צעירים רבים כמותם, המתמודדים דרך מעשה האמנות, חוקרים ובוחנים באופן מפוכח את המחיר שחברה שלמה משלמת על החלטות פוליטיות וצבאיות.  –הטקסט מאת תמי טריסטר

בגלריה נגא תוצג את תערוכת היחיד של האמן רמי מימון ,"הצוללן והדבורה" אשר יציג 20 צילומים בחלל המרכזי ואובייקט בחדר הפרויקטים. התערוכה מבקשת להיקרא בין שני הדימויים  של צוללן ודבורה -  צמד המילים מוליד חיבור נראטיבי, סוראליסטי, טראגי ואולי בלתי אפשרי. הדבורה מייצגת את יסוד האוויר -  המאורגן והשכלתני, הקשור גם לחשיבה ולהפצת ידע. והצוללן מצידו מייצג את הכמיהה למעמקים ואת יסוד המים הקשור בעולם הרגשות חסר הצורה. שניהם עסוקים בחיפוש מתמיד אחר משהו בעל ערך: הדבורה עמלנית ומחויבת, והצוללן החדור סקרנות לגלות דבר מה במעמקי הים. בין שני דימויים קוטביים אלו מתקיים מרחב הפעולה של האמן.הצילומים בתערוכה הינם בעלי מימד של חיפוש, כמיהה לגילוי. פני השטח של הצילומים מפתים את מבט הצופה. אובייקטים וסובייקטים מתגלים, נבלעים ושוקעים ב"נוזל" ערפילי, שחור וחומרי. הם נטולי זמן, מרחב או סביבה, אילמים ואצורי סוד, מסמנים את הגבול שבין פני השטח האפולוניים של הצילום - מסכה צורנית או יריעה אינפורמטיבית -  לבין מרחב פנימי, דיוניסי, רגשי או חווייתי המחפש אחר מהות או תובנה כלשהן.20.12.07-25.1.08 

ציור נאיבי בינלאומי – בתערוכה קבוצתית חדשה בגלריה ג'ינה התערוכה  תהלוכת הצבעים", היא תערוכה קבוצתית חדשה, 2007, לראשונה יוצגו בגלריה ג'ינא עבודותיהם של ציירים נאיביים מרוסיה. יצירותיהם של האמנים הרוסיים מוסיפות פן נוסף למגוון העשיר של הציירים הנאיביים המיוצגים על ידי גלריה ג'ינא.ולרי פאראחוד מנסה בציוריו לשמר את הנוסטלגיה של ימים שחלפו מן העולם. ספינת קיטור משייטת לאורך הנהר וגברים משופמים יושבים לצד נשים ורודות לחי, לשתיית תה של בין ערביים. אצל ולדימיר מאקארוב ואלווטינה פיז'ובה אנו מתוודעים אל ההווי הרוסי דרך התקהלות של אנשים לשתיית כוסית משקה חריף בצוותא. וטטיאנה יילנוק מסעירה בפלטה הצבעונית שלה, היא בוראת עולם, שכמו נלקח מן האגדות.כמו כן יוצגו בתערוכה כמאה עבודות של אמנים נאיביים מרחבי העולם, ביניהם אמנים נאיביים מאירופה, דרום אמריקה ומרכזה ואמנים מישראל. גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית, רח' דיזנגוף 255, תל אביב. טל:  03-5444150 27.12.07-1.2.08

הגלריה ע"ש מורל דרפלר באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה מוצגת תערוכה רטרוספקטיבית לזכרו של שמואל ליפקין אמן ומורה לצילום וידאו וקולנוע,בשיתוף המרכז ללימודי חוץ.           נושאי הצילום שלו הם בעיקר הדינמיקה הקצבית של הנוף העירוני, אנשים בחללים פתוחים או סגורים, חברים ובני משפחה. עיקר מטרתו של שמואל היא הפיכת מעשה התיעוד הישיר, לחוויה אמנותית ורגשית של הנושא המצולם, הניזונה באופני הביטוי שלה מזרם התודעהשמואל ליפקין נפטר באופן פתאומי בשנת  2006 במהלך מסע לפולין. למד צילום ,וידאו וקולנוע ב –NY,    School of Visual Artוב -  .Hunter College, NYלימד צילום בבאפלו במדינת ניו יורק וכן במכללת אורנים, במכון ללימודי חוץ של אונ' חיפה, באקדמיה לעיצוב ויצו חיפה ועוד. עבודותיו הוצגו בארץ ובחו"ל.

אוצרות: חנה שביב, דני אבקסיס .19.12.07-4.2.08 ,רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 04/8562540

אבנים, ובמיוחד אבני בזלת, הם החומרים  ליצירותיה של עפרה הדר ומאותן האבנים שואבת את כוחה. במרכז התערוכה המוצגת בבית מגור קהילת ונציה 12,מציגה האמנית עבודת מיצב שנקראת "Support " מורכבת מ-8 דמויות עשויות אבן, המזכירות צלמיות עתיקות, עומדות במעגל סביב דמות תשיעית שוכבת על מצע זכוכיות. אותו מעגל תמיכה של נשים שותפות לגורל, אשר שואפות למצוא אהבה, נחמה וריפוי. החיבור ביניהן הופך את חולשתן לעוצמה . עבור עפרה אבנים אלה הן מעגל התמיכה שלה והן מקור כוחה וחיוניותה... ..נזכרתי בסיפור על יעקב אבינו: "וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו, וישכב במקום ההוא ויחלום".  פחדים היו ליעקב, אותם השקיט בעזרת חלומות שחלם בשכבו על האבן. עפרה הדר מניחה את ראשה על הפחדים ומתרגמת אותם לשפת האבן.  בדומה ליעקב, אשר יצא מחוזק ,  התרגש והתפעל והפך את המקום בו חלם ל"בית-אלוהים" "שער לשמים", מקדשת  עפרה הדר את הזהות הנשית, נעזרת בעוצמת המכשירים , נאבקת בקשיות האבן  ומעמידה אותה על במה: רמז לפולחן, סוג של טכס.   .- מתוך טקסט של דליה גונן המלווה את התערוכה. התערוכה תוצג עד סוף דצמבר 2007.לפרטים 050-7927187

הגלריה באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה

מציגה את תערוכתה של אלינור רותם – נקודת תצפית. "הגילוי האמיתי אינו במציאת נוף חדש, אלא ברכישת מבט חדש"/ רוברט פרוסט    ציוריה של אלינור רותם מתארים את נופי הגליל והעמק. קטעי הנוף מביאים לידי ביטוי התבוננות בטבע והעתקת המציאות מחד, ואת יצירתו מחדש של המקום והעצמתו מאידך.

נקודת התצפית של האמנית מובילה את הצופה פנימה להתבוננות בנוף. פעמים רבות זהו שביל החוצה את הקומפוזיציה, ששואב את הצופה אל תוך הציור. אלינור רותם יוצרת נופים בשתי טכניקות: בצבע שמן ובתחריט. המשותף לנושאי הציור בשתי הטכניקות המוצגות בתערוכה הוא ייצוגי נוף כמוטיב  בלעדי ביצירה, ללא דמויות אדם או מבנים ."כי האדם בא והולך" אומרת אלינור רותם "מבנים קמים ונופלים, אך הטבע נמצא כאן לתמיד". רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה      טל. 04/8562502   5.12.07 -  3.1.08 אוצרת: רינה גנוסוב   

 בהיכל מאיר ניצן לתרבות, ראשל"צ

תוצג בתאריכים 01/01-01/03/08 תערוכת ציורים של מיקי ברגר . מיקי ברגר, נולד  ב 1945, ראשון לציון, נכה צה"ל משנת 1969 מצרור כדורים בבטן, צלם פרסום וצייר. משך שנים רבות עסק בצילום פרסום ותעשייתי, צילום אוויר וצילומי ניסויים בתעשייה האווירית. את תחילת דרכו כצייר ניתן לייחס למעבר ליישוב "דוגית" ב – 1991, שם בנוף הבתולי והפסטורלי כתפאורה מתאימה לבדיו, החל מיקי לצייר נופים ואנשים. מיקי מעולם לא למד ציור אך כל ציור עבורו הוא עולם ומלואו של לימוד. הוא מתמקד בציורי אווירה , נוף ופורטרטים וזו היא לו החשיפה השנייה כצייר בתערוכה, לאחר שהציג לראשונה לא מכבר בהיכל התרבות באור-עקיבא את ציוריו בפני קהל.

התערוכה החדשה ב"דנה – גלריה לאמנות", 

 קיבוץ יד מרדכי "מחשבות אלומות" ,מפגישה בין שלושה אמנים: נורית לבנה, אבי שפרבר ויואב בן-דב. החיבור בין האמנים מהווה מפגש מעניין בין דורות שונים, סגנונות אמנות בעלי גוון שונה ושפות יצירתיות שונות אך משלימות.  נורית לבנה, חברת יד מרדכי, מציירת את הנופים הרומנטיים הנראים מעבר לגדר של הקיבוץ.  שדות האלומות מסמלים יותר מכל את זיקתה לנוף המקומי, אבי שפרבר, היוצר בקיבוץ עין כרמל, עוסק בכל עבודותיו בנושאים הלקוחים מהווי ארץ ישראל ומחיי היום יום שלנו ויואב בן דב, המציג זה שנים בגלריה אנגל סדרות של ציורים ופסלים המתקשרים לנוף המקומי.החיבור בין שלושת האמנים מהווה מפגש מעניין בין דורות שונים, בין סגנונות אמנות בעלי גוון שונה, בין שפות יצירתיות שונות אך משלימות. לקהל לא נותר,אומר אוצר התערוכה דורון פולק, אלא ליהנות מהעבודות, לצאת אל הנוף, לחוות את יופיו - ולשמור על קיומו.התערוכה תוצג בתאריכים 8.12.07-8.2.08 לפרטים 6720556-08

בסימן אמנות עכשווית מוצגת תערוכת יחיד חדשה של דיויד אייזקס: רישומים וחריטות בחומרים שונים: נייר, סחבה, דיקט וחוטי ברזל.  "בתוך העולם הטכנולוגי, אמצעי הביטוי שלי מוגבלים. אני עובד מתוך המוגבלות הזו: עובד על דימוי  ומבטל אותו. אני לא רוצה להשאיר דימוי מוכר על פני המצע. אני רוצה שיראו אותו אבל שלא יבינו אותו עד הסוף, כך שיישאר במחשבה משהו פתוח, לא תפור. זו הדרך שלי להישאר בחיים, לדבוק בגבולות החופש," אומר אייזקס.

רישומיו של אייזקס מציגים מפגש ידני אינטואיטיבי בין חומרים גסים ולא מעובדים כמעט. הם מציגים  סתירה, לכאורה, עם התפיסה הרווחת של הרישום כביטוי העדין ביותר מבין האמנויות הפלסטיות. הקווים חושפים התייחסויות לחלל, למציאויות שונות בו-זמניות, ויוצרים שכבות על-גבי שכבות, זמנים על פני זמנים. כל אחת מן השכבות הללו יוצרת עדות לדחף רגעי, המייצג את התחושות הפנימיות של גוף האמן בתנועה זורמת. תחושות אלה עוברות ללא סינון, ויוצרות  סימון של הרוח בחומר; הן מותירות עדות החרוטה בשכבות שהונחו לפניה על-פני המצע.

השימוש בחריטה הוא כמו רישיון לאובדן השליטה העצמית, שמעניק או מזכה האמן את עצמו. החריטה בצבע הגס והלח, מקשה את השליטה האולטימטיבית בקו הרישומי. החריטה מחייבת צימצום האפשרויות מחד-גיסא, והרחבת מנעד החופש ופריצת המסגרות, מאידך-גיסא. כך נוצרים סימנים, שהם רמזים, ולא יותר, לדבר-מה אחר, שלא יכול היה לבוא לידי ביטוי, או שמא, לא גילם את מלא הפוטנציאל שלו קודם לכן. פתיחות זו מאפשרת לצופה חופש נוסף בבחירת החוויה או הפרשנות נוכח העבודות.אוצר חגי שגב , סימן אמנות עכשוית ביאליק 12 קומה 4.

בגלריה על הפארק ברעננה תיערך תערוכת צילומים של אורית  הופשטיין ,בתאריכים 2.1.08-15.1.08 , הנה דברים מטקסט של דורון פולק על יצירותיה של אורית ,איתורו של הקיים ותיעודו של המצוי משמש לאמן הצילום נושא מרכזי בעבודת האמנות שלו, מכלול אינפורמטיבי העובר אלינו הצופים דרך מאגרי השכל והרגש כאחד. הטיפול בחסר, בלא נמצא, בריק ובנעלם מותיר בדמיוננו מתח דרמטי חריף, ערגה לדעת, לגלות, לשוט למרחבי הבלתי אפשרי, לנוע אל מעמקים רחוקים, מחוזות עלומים ולא ברורים. אורית הופשטיין לוקחת אותנו למסע בלתי יאומן של חזיונות קיימים ודמיוניים, מציאותיים והזויים – מגלה ומכסה בעת ובעונה אחת דימויים מחיי היומיום ומתוך תמונות הקשורות באופייה ובמרחבי חייה המתחברים לאישיותה. הסמלים הקונבנציונאליים הנחשפים בעבודותיה המצולמות ניתנים לפרשנות אינדיבידואלית לכל אחד מן הצופים בעבודותיה.את התערוכה אצר גיא עולמי.

תערוכה קבוצתית בגלריה ע"ש רוסנו בבית ספר תרבות ראשל"צ , אוצרת רקפת וינו עומר משתתפים : אייל אדלק קלנר, יעל ארגוב, מיכל  ארז, יעל בלבן,יפעת בר-לב,אלי ברק, אווה דברה, תמר דוברובסקי, הינדה  וייס, לילך וייס, גוסטבו סגורסקי, נטע זהר, יובל חי, קרין מנדלוביץ, אורלי סבר,הדס עפרת, נדב עשור, תום פניני, חיה רוקין, טל שטרן, עדי שמעוני(היצירה כאן הינה משל אוה דברה)

התערוכה על שינה בגלריה ע"ש רוסנו מציעה את הגלריה כמקום מפגש. מפגש של  מחשבות ,דאגות, ואנשים.  בגלריה מציגים אמנים צעירים, שעיסוקם אמנות עכשווית. עבודות וידאו, מיצב, צילומים, ציור. לצידם תיעוד של ילדים מבית הספר שמספרים על שינה: כיצד הם נרדמים,או מתקשים להירדם. האים ואיך הם אוהבים לישון. עוד בידיעה מורחבת על תערוכה שינה