רישום הפסטל משנת 1904, הוא אחד משישה רישומי הכנה שערך שמואל הירשנברג לציורו המפורסם "גלות", ציור שלדעת רבים הפך להיות הציור החשוב ביותר בתולדות האמנות היהודית. הרישום המוצג כאן, הוא רישום ההכנה לדמות המרכזית בציור "גלות".
חדשים ספורים לפני מותו של בנימין זאב הרצל(ביולי 1904), שילב הרצל באחת המהדורות למחזהו המפורסם ביותר, "סולון בלידיה", חמישה מששת רישומי ההכנה של הירשנברג לציור "גלות". דמות זו שהפכה לדמות המרכזית בציור "גלות" (הדמות האוחזת במקל), הפכה במחזהו של הרצל, ל"סולון" (החכם האתונאי).
כיום לא ידוע מיקומו של הציור המפורסם "גלות", ואף על רוב רישומי ההכנה של הירשנברג אין לי מידע, אך רישום הפסטל המקורי הזה, "גלות"-"סולון" תלוי בביתי, ונמצא מעת לעת במרכזן של שיחות מזדמנות ביו אורחים וחברים.
ניכר ברישומו של הירשנברג, שנעשה ביד אמן, אך מה ראה הרצל ברישום זה שגרם לו לבחור ברישום ולשבצו בסיפור שנושאו שונה לחלוטין ?
"סולון בלידיה", הוא מהמפורסמים והמשובחים במחזותיו של הרצל (פורסם במקור כסיפור ב-1900, ועובד למחזה ב-1903). המחזה עובד להצגה גם בעברית, והועלה לבמה בתיאטרון המטאטא, בסמוך להעלאת עצמותיו של הרצל ארצה, דבר שלא זכו לו מחזותיו האחרים.
עלילת המחזה "סולון בלידיה" מגוללת אירועים המתרחשים בחצרו של מלך לידיה בעת שמתארחים בה החכמים, איזופוס ממשיל המשלים, וחברו החכם האתונאי סולון. בעת ביקורם מגיע לחצר המלך צעיר המציע למלך ידע להכנת קמח ללא הגבלת כמות, וללא כל עמל. בתמורה מבקש הצעיר את ידה של בת המלך שמצידה מתאהבת בו מיד. איזופוס והמלך מלאים התלהבות מהיכולת להיטיב עם עניי העם ולבטל למעשה את הצורך בעבודה וברוב חוקי הממלכה המגבילים, בעוד סולון חוזה מיד בבעיות הצפויות לממלכה ואף לאנושות כולה, מהשחרור המוחלט של העם מעמל, ממסגרת וממחויבות, ומחיים באווירת שפע בלתי מוגבל, ודורש מן המלך למהר ולהמית את הצעיר.
המלך מאפשר לצעיר להדגים את יכולותיו, ואכן הוא מחלק להמוני העם קמח ללא הגבלה. היעדר העמל, היעדר המסגרת ושבירת אורחות החיים, מחוללים מידית בממלכה בעיות קשות רבות, בהן, אלימות גואה, חמדנות, רוע ולמעשה אובדן מוחלט של שליטה. המצב שנוצר מביא לסוף הטראגי המתרחש, בעקבות בחירת המלך בעצת סולון, ולבסוף הצעיר שותה את כוס התרעלה המוגשת לו על ידי סולון.
מחזה זה של הרצל, הסוגיות שבו הוא דן והדיאלוגים המרתקים בו, בהחלט רלוונטיים גם לימנו.
הרצל ראה ככל הנראה ברישומיו של הירשנברג, דמויות טראגיות המובלות בעקבות גורלן, וכך התאימו בעיניו לחלק מהדמויות בסיפורו הטראגי. בשנת 1904 שיבצן באחת הגרסאות המודפסות של מחזהו עם חתימתו של שמואל הירשנברג ובציון המידע כי מדובר ב"רישומי הכנה לגלות", בגרמנית.
הדמויות משובצות בספר שיצא בשפה הגרמנית, מבלי שציין הרצל, איזה דמות במחזה מיוחסת לכל דמות ברישומים, אך על פי מיקום שבו הרישום המוצג מופיע בצד הכיתוב, ניתן להניח שבעת שיבוצו ראה בו הרצל את דמותו של סולון.
עם זאת, על אף שיש בידי את צילום כל דפי המחזה המודפס בגרמנית בשילוב רישומיו של שמואל הירשנברג, אין לי פרטים על הספר שבו פורסמה גרסה זו של המחזה, ואין בידי פרטים על רישומי ההכנה האחרים ל"גלות".
האם רישום הכנה זה הוא למעשה השריד היחידי לציור המפורסם ביותר בתולדות האמנות היהודית - "גלות" ?
אשמח לקבל כל מידע בנושא זה למייל. rafiku@gmail.com