התערוכה "קימונו: היסטוריה מודרנית", המשקפת את תולדות התרבות וההיסטוריה של יפן באמצעות הבגד הלאומי שלה, והכוללת מוצגים מן המאה ה-17 ועד ימינו, תוצג מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, הגלריה לאמנויות יפן, מ-27 בספטמבר 2014 עד 4 בינואר 2015
הקימונו, שלובשים אותו נשים וגברים בכל הגילאים, הוא בגד פשוט בעל היסטוריה מורכבת, שעוצב ע"י התפתחות טכניקות האריגה, הצביעה והרקמה וכן ע"י שינויים תרבותיים שחלו ביפן, והעיצובים והדגמים שלו משקפים מגמות באמנויות הציור והעיצוב של התקופה שבה נוצר. התערוכה "קימונו: היסטוריה מודרנית", שתיפתח במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ב-27 בספטמבר, תציג למעלה מ-50 מלבושים מרהיבים מן המאה ה-18 ועד ימינו – מחציתם מושאלים מאוספים פרטיים וציבוריים ומחציתן מאוסף המוזיאון – החל מתלבושות מפוארות שהוכנו על פי הזמנה עבור פטרונים עשירים וכלה בקימונו היומיומי שלובש הציבור הרחב. כמו כן יוצגו ציורים, הדפסים, ספרים מאוירים ופריטים אחרים, כולל כלים מצופים לקה וכלי קרמיקה, שמעוטרים בעיצובים הזהים לאלה של הבגדים.
Drawing Room of a Foreign Business Establishment by Utagawa Sadahide_sm
אוּטָגָאוָוה (גוֹאוּנְטֵיי) סָדָהִידֶה, יפני (1807-1878/9), אולם קבלת פנים במכון לעסקים זרים ביוקוהמה. יפן, תקופת אדו (1616-1868), 1861.
הדף האמצעי והימני של טריפטיכון. חיתוך עץ, דיו וצבע על נייר, אוסף מוזיאון המטרופוליטן. |
יכולתו של הקימונו לספוג ולשקף שינויים תרבותיים, כך שאפשר לפרש אותו ככרוניקה של מאמצי הארץ לעצב את זהותה הלאומית על הבימה העולמית – תודגש באופן הארגון של התערוכה.
הגלריה הראשונה תכיל תלבושות נו יפהפיות, ולאחריה, חלק שיוקדש למה שהיינו מכנים כיום בשם "התפתחות תעשיית האופנה" בתקופת אֶדוֹ (1615-1867), לדוגמה, רשת הקשרים שנוצרה בין המוציאים לאור של הדפסי אוּקְיוֹ-אֶה, ספרים מודפסים שהתבססו על חיתוכי עץ – ובין סוחרי הבדים. במהלך התקופה הזו, ספרי הדגמים הללו, הנקראים הִינָגָטָבּוֹן, מילאו תפקיד מכריע בהעברת העיצובים האופנתיים ביותר, בדיוק כשם שעושים קטלוגים ומגזינים של אופנה בימינו. בין המוצגים בתערוכה תיכלל דוגמה נדירה של אחד מספרי הדגמים האלה, אוֹן-הִיִנָגָאטָה, שפורסם ב-1667.
התערוכה תתייחס גם אל תולדותיה של אופנת קוֹסוֹדֶה מתקופת אדו באמצעות בדים וציורי אוקיו-אה. בין היצירות יהיה מבחר של קוסודה אלגנטיים, כגון קימונו לנשים עם מפתחי "שרוולים קטנים".
החלק הבא יתמקד במודרניזציה של הקימונו בתקופת מֵייג'י (1868-1912). בניסיון למצב את יפן באותה דרגה שבה היו אז אירופה ואמריקה, בעלי התפקידים הרשמיים ביפן החלו ללבוש בגדים בסגנון מערבי. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19, אפילו הקיסרית שוקן קידמה את הלבוש המערבי במטרה לעודד נשים לאמץ אופני לבוש מערביים. הקימונו נעשה מזוהה בהדרגה כבגד הלאומי של יפן, ובו זמנית הפך לפריט אופנה מבוקש ביותר באירופה ובארה"ב, במקביל למגמת ההתלהבות מפריטים יפניים, אשר העניקה השראה לאמנים ומעצבים רבים, בראש ובראשונה וינסנט ואן גוך ואמנים אימפרסיוניסטים שונים.
לייבוא הצבעים והמיכון המערביים הייתה השפעה עמוקה על תעשיית הקימונו. בתערוכה יוצג מבחר של בגדי קימונו מודרניים שהוכנו במיוחד עבור לקוחות מערביים. בתקופה זו, תעשיית הטקסטיל היפנית, שעיצבה בדים שנועדו לתערוכות עולמיות, השתלבה בהדרגה בשווקי הטקסטיל הבינלאומיים. בתקופת מייג'י המאוחרת, הופיעו ביפן חנויות כולבו כגון "טָקָשִימָיָה", טכניקות פרסום, עלייתו של בסיס צרכנים המורכב מנשים ותפוצה רחבה של מגזינים של אופנה, שבמקרים רבים הושפעו ממודלים מערביים. המוצגים בתערוכה – הלקוחים מתוך האוסף של מכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן – יכללו קימונו מפואר של "טקשימיה" שנועד לשוק המערבי, וכן מבחר פריטים דקורטיביים וחיתוכי עץ מתקופת מייג'י, שמדגימים את מגמות האופנה בנות התקופה.
בתקופת טאישו (1912-1926) חלה צמיחה אורבנית ניכרת, בעיקר בטוקיו. השגשוג והאופטימיות של התקופה ניכרים בעיצובי הטקסטיל הצבעוניים והעליזים, כגון קימונו עם פריחת חרציות מרהיבה. אם כי הבגדים בסגנון המערבי זכו לפופולריות, הקימונו המשיך להיות הבגד היומיומי. המוטיבים הורחבו באופן דרמטי, והופיעו עיצובים חדשים, לעתים בהשראת ציור בסגנון מערבי, כשהמעצבים מפיקים תועלת מסוגי המשי החדשים ומטכניקות העיצוב החדשניות, שאפשרו ליותר אנשים להרשות לעצמם את הבגדים המאוד אופנתיים והזולים יחסית. סגנונות הקימונו הללו נשארו פופולריים עד שנות ה-50 של המאה ה-20.
במהלך תקופת שוֹוָה (1926-1989), עיצוב הקימונו המשיך להתפתח בתגובה למהפכות אמנותיות ופוליטיות במישור הבינלאומי. חלק זה של התערוכה יכלול בגדי קימונו המציגים תעמולת מלחמה, עם עיצובים ייחודיים, המשקפים את הפוליטיקה של שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אחת הדוגמאות לבגדי היוקרה שנוצרו גם בתקופה שבין המלחמות היא קימונו דרמטי משנות ה-30 של המאה ה-20, שהושאל ממוזיאון האמנויות היפות בבוסטון, ושמציג קומפוזיציה נועזת של פרחי אדמונית על רקע בצבע חרדל.
הַשִׁיגוּצִ'י גוֹיוֹ (1880-1921), אישה מתלבשת. יפן, תקופת טאישו (1921-1926), 1920. חיתוך עץ צבעוני, דיו וצבע על נייר, 45.1 X 14.6 ס"מ. אוסף מוזיאון המטרופוליטן. |
במשך הזמן, יוצרי הקימונו הפכו מבעלי מלאכה אלמוניים לאוצרות לאומיים חיים, והקימונו הפך בהדרגה מפריט לבוש יומיומי למלבוש טקסי בלבד. וכיום, הסיפור נמשך, שכן ביפן מתרחשת כיום פריחה מחודשת של בגדי הקימונו, ומעצבי אופנה חשובים רבים, גם ביפן וגם במערב, יוצרים יצירות חדשניות בהשראת הלבוש הייחודי והעתיק הזה.
התערוכה תוצג במוזיאון המטרופוליטן עד 4 בינואר 2015.
|
אוּטָגָאוָוה קוֹקוּנִימָסָה, אמן יפני, 174-1944, רחצה באוֹיְזוֹ, מראה מרחוק של הר פוג'י. יפן, תקופת מייג'י (1868-1912), 1893. טריפטיך העשוי מחיתוך עץ; דיו וצבע על נייר, 39.5 X 64.8 ס"מ, אוסף מוזיאון המטרופוליטן. |