רטרוספקטיבה של זיגמר פּוֹלְקֶה במוזיאון טייט מודרן בלונדון

 תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון טייט מודרן בלונדון תדגיש את הטווח העצום של החומרים והטכניקות – הישנים והחדשניים – שעמם עבד האמן הנסייני ופורץ הדרך

יצירתו של זיגמר פּוֹלְקֶה (1941-2010) התאפיינה במיוחד בנסיינות. לצד גרהרד ריכטר ובלינקי פלרמו, פולקה היה דמות מפתח בדור של אמנים גרמניים שהופיעו לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20. בסתיו הנוכחי, מוזיאון טייט מודרן יציג רטרוספקטיבה מלאה של הקריירה של פולקה, המשלבת ציורים, סרטים, פסלים, מחברות, הקרנת שקופיות ועבודות שנעשו במכונות לצילום מסמכים, המתפרשים על פני חמישה עשורים, כולל יצירות שלא הוצגו לפני כן מעולם.

התערוכה שתיפתח במוזיאון טייט מודרן ב-9.10.2014, ושתוקדש ליצירתו בין השנים 1963-2010, תהיה התערוכה הראשונה המקיפה את הטווח העצום של החומרים שעמם עבד האמן. פולקה חקר רעיונות של זיהום והשתנות, עבד עם פיגמנטים מיושנים ולעתים רעילים, הפיק צבע מחלזונות מורתחים והשתמש בחומרים מגוונים כגון עלי זהב, אבקת מטאוריטים, פלסטיק בועות, תפוחי אדמה ופיח. אחדים מצילומיו הודפסו באמצעות חשיפת הנייר לאורניום, ואילו הציורים נעשו באמצעות משיחת כימיקלים רגישים לאור על גבי קנבס. התערוכה תציג מספר פילמים שבהם פולקה השתעשע בחשיפה כפולה, כמו שכבות של שקיפות בציור.

פולקה נולד בשלזיה (בפולין של ימינו) ב-1941. כאשר מלחמת העולם השנייה הסתיימה, משפחתו נמלטה למזרח גרמניה, ולאחר מכן, ב-1953 – למערב גרמניה.

זיגמר פולקה, פולקה כאסטרונאוט, 1968, אוסף פרטי © The Estate of Sigmar Polke / DACS, London / VG Bild-Kunst, Bonn

בשנות ה-60 של המאה ה-20, בהיותו סטודנט לאמנות באקדמיה בדיסלדורף, הוא מתח ביקורת חריפה על החברה הצרכנית שהתפתחה במערב גרמניה,

כשהוא מתעתק ידנית דימויים מודפסים זולים שמקורם בתקשורת ההמונים, כדי ליצור יצירות כגון "חבֵרוֹת" (1965/1966).

הביקורת הפוליטית והחברתית עברה כחוט השני בעבודתו, החל מ"אוכל הנקניק" (1963) ועד "חזיר המשטרה" (1986).

גישתו המחוצפת וההומור האירוני שלו היו תוצר של השקפתו הצינית באשר לכל צורות האוטוריטה, ובמקרים רבים עולם הדימויים שלו התמודד עם שרידי הנאציזם,

לדוגמה בסדרה המטרידה של מגדלי השמירה מאמצע שנות ה-80 שמזכירה את המבנים שהיו בשולי מחנות הריכוז.

התרבויות הרדיקליות של שנות ה-70 מילאו תפקיד – לא רק באמנות שלו, אלא גם באורח החיים האקסצנטרי והלא קונבנציונלי שלו. הוא התנסה בחומרים מעוררי הזיות ויצר יצירות רבות שבהן נראו פטריות. ב-1973 הוא עבר לחווה חקלאית, כדי להתגורר ולעבוד שם באופן שיתופי עם משפחתו, חבריו ואמנים נוספים. הוא גם נסע רבות, והיצירות בתערוכה יחשפו את השפעת מסעותיו לאפגניסטן, פקיסטן, ברזיל, אוסטרליה, פפואה גיניאה החדשה וניו יורק.

הנסיינות של פולקה גברה לקראת סוף הקריירה שלו, כאשר הוא פרץ גבולות לעבר מדיה שונים ממש עד מותו ב-2010. התערוכה תציג כיצד הוא השתמש במכונות צילום מסמכים כדי ליצור קומפוזיציות מעוותות חדשות, ואילו "ציורי העדשה" שנעשו בשנות ה-2000 מנסים לחקות הולוגרמות באמצעות השימוש בשכבות שקופות למחצה של חומרים.

התערוכה אורגנה ע"י המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. היא תוצג במוזיאון טייט מודרן בלונדון עד 8.2.2015 ובאביב 2015 היא תוצג במוזיאון לודוויג שבקלן.

זיגמר פולקה, ללא כותרת (קואטה, פקיסטן), 1974-1978 Glenstone Foundation (Potomac, USA) © The Estate of Sigmar Polke / DACS, London / VG Bild-Kunst, Bonn	זיגמר פולקה, חבֵרוֹת, 1965-1966   © 2013 Estate of Sigmar Polke / ARS, New York / VG Bild-Kunst, Bonn