"מאשור עד איבריה בשחר העידן הקלאסי" – תערוכה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק

 התערוכה "מאשור עד איבריה בשחר העידן הקלאסי" תעקוב  אחר שורשי האינטראקציה בין המזרח התיכון ובין הארצות שלאורך חוף הים התיכון, ואחר השפעתה על המסורות האמנותיות שהתפתחו באזור

בין המאות 8 ו-7 לפני הספירה, האימפריה האשורית הייתה המעצמה הדומיננטית במזרח התיכון הקדום, והאימפריה הגדולה ביותר שהתקיימה מאז ומעולם, שהתפרשה על פני רצועה רצופה באורך 2,500 ק"מ מאשור (צפון עיראק של ימינו) ועד הים התיכון.

ב-22.9 תיפתח במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק התערוכה "מאשור עד איבריה בשחר העידן הקלאסי" שתעקוב – באמצעות כ-260 יצירות שהושאלו מ-41 מוזיאונים הנמצאים ב-14 מדינות – אחר שורשי האינטראקציה בין המזרח התיכון ובין הארצות שלאורך חוף הים התיכון ואחר השפעתה על המסורות האמנותיות שהתפתחו באזור. התערוכה גם מאפשרת לראות הקבלות בין היצירות שהושאלו במיוחד

פרט מתוך תבליט גבס המתאר את המלך יוצק נסך על אריות מתים. אשור, נינווה, הארמון הצפוני. תבליט ניאו-אשורי מתקופת מלכותו של אשורבניפל, בערך 645-640 לפני הספירה. © The Trustees of the British Museum

לקראתה ובין היצירות הנמצאות באוסף הקבע של מחלקת המזרח התיכון הקדום במוזיאון.

התערוכה תעקוב אחר התפשטות אשור מצפון מסופוטמיה מערבה באמצעות כיבושים צבאיים באלף הראשון לפני הספירה; אחר ההתפשטות הימית של הפיניקים באמצעות פיתוח יחסי מסחר וייסוד מושבות; וכן אחר אימוץ עולם הדימויים והטכניקות של המזרח התיכון ע"י בעלי מלאכה ממערב הים התיכון, והשינויים שהם ערכו בעולם הדימויים ובטכניקות הללו. בחלקה המסכם של התערוכה מוצגות יצירות המייצגות את מעבר הכוח לבבל, לאחר חורבן נינווה, בירת אשור, ב-612 לפני הספירה: דגם של שער אישתר ודרך התהלוכות המפורסמים בבבל, בצד תבליטים אמיתיים שנלקחו ממונומנטים אלה. כמו כן, התערוכה מתייחסת לפסוקים בתנ"ך, לאפוסים של הומרוס ולטקסטים אחרים הקשורים לאנשים, למקומות, למנהגים ולאירועים ההיסטוריים המוצגים בה.

בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, המלכים האשורים החלו לפרוץ מערבה, באמצעות מסעות קרב. ערים שהתמרדו או סירבו לשלוח מסים הותקפו ונחרבו, והעמים הכבושים הוגלו. יצירות האמנות הרשמיות של התקופה, שהיללו את הישגי המלכים, מהוות גם תיעוד של מדיניות ההתפשטות האגרסיבית של אשור.

בין המוצגים בתערוכה – מסמך שמתאר את הריסתן של 46 ערים ביהודה ע"י סנחריב, את הגלייתם של למעלה מ-200,000 איש ותביעת מסים מחזקיה, מלך ישראל, ושמשקף, במידה מדהימה, את התיאור המקראי. ואגב המקרא – בפרק העוסק במעבר הכוח אל בבל, תתייחס התערוכה אל בבל במקרא, באמצעות דימויים כגון מגדל בבל, משתה בלשאצר, מקדש שלמה וחורבן ירושלים ע"י הבבלים, וכן מוצגת בה הכתובת היחידה שבה יש עדות לא מקראיות לבית דויד. השנהבים המגולפים משומרון – בירת ישראל המקראית – הם בסגנון פיניקי וסורי, ומשקפים אינטראקציות עם השכנים הפיניקים והארמים.

אחת היצירות המונומנטליות בתערוכה – דוגמה נדירה של פסל אשורי תלת ממדי ששרד – היא פסלו של המלך האשורי אשורנצירפל השני (מלך בין השנים 883-859 לפני הספירה), שכנראה גולף באבן אשר הובאה מאחד ממסעות המלחמה שלו. כתובת בכתב יתדות על הגֵו של הפסל מתעדת את המסעות האלה, שהגיעו עד "הים הגדול" – הים התיכון. תבליטים מארמונו של אשורנצירפל בכלח (איראן, תל נמרוד) נמצאים בחצר הפסלים האשוריים במוזיאון המטרופוליטן (גלריה 401).

הרעיונות האמנותיים נעו גם בכיוון ההפוך, מאשור למקומות אחרים. באתרים ארכיאולוגיים רבים באזור הים התיכון נמצאו פריטים המעוטרים במוטיבים מזרח תיכוניים – כגון ספינקסים, גריפינים, ציפורים בעלות ראשים אנושיים ועוד. כך לדוגמה, יוצגו עבודות מאררט המשלבות מוטיבים אשוריים כגון פסלי אלוהויות מגוננות מכונפות, שהיו מקובלים בכניסות למבנים מונומנטליים במזרח התיכון. באשור, הפסלים האלה עוצבו כיצורי כלאיים עם אלמנטים של אריה או שור מכונפים וראש אדם. "איש העקרב הציפור" מן העיר גוזאנה (תל חלף של ימינו) בצפון סוריה מילא תפקיד דומה. לעתים, האובייקטים נוצרו במזרח התיכון, או ע"י בעלי מלאכה שבאו מן המזרח והתגוררו במערב, אולם במקרים רבים הם נוצרו ע"י אוּמנים מקומיים, ששילבו ברפרטואר שלהם דימויים בסגנון מזרח תיכוני.

הפיניקים, יורדי ים בעלי יוזמה ורבי-אמנים בניווט, ייסדו נקודות סחר ומושבות ברחבי כל האזור. חומרי הגלם שהם רכשו הפכו לסחורות יוקרתיות שהיו מבוקשות בכל רחבי המזרח התיכון והים התיכון הקדומים. ואכן, התערוכה כוללת תגליות מספינות שנטרפו מול חופי ספרד, כולל עבודות מתכת, משקולות, מזבח פיניקי ושנהבים שחקוקים עליהם שמות של אלים ואלות פיניקים. בעלי המלאכה הפיניקים שילבו בכישרון אלמנטים ממספר תרבויות, בעיקר מוטיבים מצריים. כמו כן, הם הפיצו ברחבי הים התיכון את האלפבית שלהם, האבטיפוס של האלפבית המשמש כיום בכל רחבי ההמיספרה המערבית.

הפיניקים ככל הנראה אחראים גם להפצת הייצוגים של האלה המזרח תיכונית עשתורת, שהחלו להופיע במקומות שונים ברחבי אזור הים התיכון בראשית האלף הראשון לפני הספירה. האלה הזו תשפיע מאוחר יותר במידה רבה על המערב, שכן היבטים של דמותה אומצו וצורפו אל דמותה של האלה היוונייה אפרודיטה.

במספר מקדשים יווניים עתיקים נמצאו חפצים שהוקדשו לאלים, ושהגיעו מאזורים שונים במזרח התיכון ובמצרים, עובדה הפותחת אשנב אל המורכבויות של האינטראקציות באתרי פולחן אלה. הטווח הנרחב להדהים של המסחר באותה תקופה מודגם גם באמצעות תצוגה של מספר צדפות ענק, המקושטות בחריטות בצורת בני אדם וצמחים. הצדפות הגיעו מים סוף, מהמפרץ הפרסי ומהאוקיינוס ההודי, וככל הנראה שימשו ככלים לתכשירים קוסמטיים. הגילוף, ככל הנראה, נעשה בלבנט; והדוגמאות הנמצאות בתצוגה נמצאו בבבל, באשור, ביוון ובאטרוריה (טוסקנה של ימינו).

התערוכה, שאורגנה בתמיכת קרנות פרטיות ובתמיכת המועצה הפדרלית לאמנויות ומדעי הרוח, תוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק עד 4.1.15

לוח מוזהב עם סצנה נרטיבית המתארת ציידים במרכבות.  אטרוריה, פרנסטה, הנקרופוליס קולומבלה, קבר ברנרדיני, הרבע הראשון של המאה ה-7 לפני הספירה, המוזיאון האטרוסקי הלאומי וילה ג'וליה, רומא. צילום: ברוס ווייט.		לוח שנהב עם ספינקס צועד, אשור, כלח (תל נמרוד), מבצר שלמנאסר, ניאו אשורי, המאות 9-8 לפני הספירה. © The Metropolitan Museum of Art, New York - עותק