ממלכות אבודות: פיסול מדרום מזרח אסיה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק

בימים אלה מוצגת במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק תערוכה בינלאומית פורצת דרך שמוקדשת לאמנות ההינדו-בודהיסטית שנוצרה באלף הראשון לספירה בדרום מזרח אסיה. התערוכה מקיפה כ-160 פסלים, שרבים מהם פסלי אבן גדולי ממדים וכן פסלי טרקוטה וברונזה, ביניהם מספר גדול של אוצרות לאומיים שהושאלו למוזיאון ע"י ממשלות קמבודיה, תאילנד, מלזיה – ולראשונה גם ממשלת מיאנמר – וכן השאלות ממדינות אירופה וארה"ב. התערוכה, ששמה "ממלכות אבודות: הפיסול ההינדו-בודהיסטי המוקדם מדרום מזרח אסיה, מן המאות 5-8 לספירה", חוקרת את מסורות הפיסול של הממלכות ההינדואיות והבודהיסטיות ביבשת ובאיים בדרום מזרח אסיה בתקופה הנדונה. זוהי התערוכה הראשונה המציגה את האמנות הדתית שנוצרה ע"י הממלכות שהוקמו אז באזור, ושהניחו את היסודות למפה הפוליטית של דרום מזרח אסיה בת ימינו.

חפירות ומחקרים בשטח אשר נערכו לאחרונה מאפשרים להגדיר מחדש את הפרמטרים התרבותיים של דרום מזרח אסיה, אזור שבו נוצרו חלק מן הפסלים העוצמתיים ביותר במילניום הראשון לספירה. בין יצירות המופת בתערוכה נמצא "בודהה המציע הגנה" מן המאה ה-6 ופסל טרקוטה של ראש בודהה מממלכת דוורווטי מן המאה ה-7, שהוא תיאור נשגב של מדיטציה בודהיסטית.

התערוכה מאורגנת על פי שבעה נושאים, המייצגים את הנרטיבים העיקריים אשר עיצבו את הזהויות התרבותיות הייחודיות של האזור:

יבוא – היצירות בחלק זה של התערוכה מכילות אובייקטים מהודו העתיקה וממקומות הנמצאים מערבה ממנה אשר התגלו בדרום מזרח אסיה. האובייקטים האלה שימשו כמודלים לאמנים המקומיים שהועסקו בשירות "הדתות החדשות" – ההינדואיזם והבודהיזם.

פולחני טבע – בחלק זה מוצגים אובייקטים האופייניים לפולחני הטבע, שנמשכו גם בתקופה ההינדו-בודהיסטית. אימוץ הדתות ההינדיות באזור זה הצליח בשל הנכונות לקבל את מערכות האמונה האנימיסטיות שהיו קיימות במקום לפני כן.

הגעת הבודהיזם – חלק זה חוקר את הביטויים המוקדמים של האמונה הבודהיסטית בדרום מזרח אסיה. אחד ההיבטים המרכזיים הם אובייקטים יקרי ערך שנחשפו בחדר של שרידים מקודשים במיאנמר, שמתוארכים למאות 5-6 לספירה. כמו כן מוצגים בו דימויי בודהה בגודל טבעי – ממיאנמר, תאילנד, קמבודיה ווייטנאם – המעידים כיצד האוניברסליות של המסר של הבודהה מתבטאת בסגנונות אזוריים ייחודיים.

וישנו והאוואטארים שלו – חלק זה מדגים את נכונותם של המנהיגים המוקדמים ביותר המוכרים לנו באזור זה לקבל את ההינדואיזם, כפי שמדגים אימוצו של וישנו כמודל אידיאלי של מלוכה אלוהית. השליטים הקדישו לווישנו מספר אדיר של מקדשים, ומבחר פסלים בקנה מידה גדול מתוך מקדשים אלה מוצג בתערוכה.

עולמו של סיוה – חלק זה מציג את פולחנו של סיוה ושל משפחתו, כולל פארבטי, גנשה וסקנדה, ואת הפולחן של שיבא-לינגה כמגן אלוהי. ההתמקדות היא בעיקר באמנים מתקופת אימפריית החְמֶר (כיום קמבודיה), שיצרו צורות חדשות לביטוי זהותו של שיבא, השונות מן המוכר בהודו.

אמנות ממלכתית – חלק זה חוקר את האמנות הבודהיסטית כאמצעי לביטוי זהותה של המדינה. הוא מתמקד בפטרונות של שליטי מוֹן מממלכת דוורווטי במרכז תאילנד. חלק זה כולל חלק מן היצירות המונומנטליות בתערוכה: מספר פסלי בודהה עומד מאבן חול, בקנה מידה גדול, גלגלים קדושים של דיני הבודהה ומצבות המתארות סיפורים מחייו של הבודהה ומחייו הקודמים.

פולחני המושיע – החלק האחרון בתערוכה מוקדש לפולחן הבודהיסטווה, הגואלים הבודהיסטים ותפוצתם ברחבי דרום מזרח אסיה. המסורת הזו מקורה בהודו, אולם ביטוייה המשיכו להתקיים שנים ארוכות בארצות אחרות, ואפשר לעקוב אחר התפתחותה העצמאית באמצעות דימויי הפולחן העיקריים שמשתמשים בשפה איקונוגרפית המשותפת, אולם מבטאים סגנונות מקומיים ספציפיים. בסוף המאה ה-8 החל באסיה עידן בינלאומי חדש, שבו נוצרו קשרים בין ממלכות האזור באמצעות רשתות מסחר בינלאומיות משגשגות. רעיונות דתיים, ריטואלים ודימויים נפוצו במהירות, ואיחדו את האזור יותר מאי פעם. זה השתקף באופן המשמעותי ביותר בשפה החזותית המשותפת החדשה שהחלה להתפתח בשירות הבודהיזם מזרם המהאיאנה.

התערוכה תוצג במוזיאון המטרופוליטן עד 27 ביולי 2014

"גנשה" אל הפיל, אבן חול,   גובה  96ס"מ, וחב, 48.5 ס"מ, עומק 33ס"מ, השאלה ממוזיאון צ'אם, דה נאנג, וייטנאם. צילום: תיירי   אוליבייה.	בודהה מטיף, סגסוגת נחושת, גובה 29.2 ס"מ, רוחב 7 ס"מ, השאלת המוזיאון הלאומי בנגקוק, מתנת הנסיך דמרונג רג'נובהאב. צילום: תיירי אוליבייה.