אור וצבע: מגזרות הנייר של מאטיס בתערוכה במוזיאון טייט מודרן

במגזרות הנייר של מאטיס, מאמני הצבע החשובים בכל הזמנים, קו המתאר מקבל צורה פיסולית, והדפים הצבועים נראים מוארים. ( התערוכה תוצג עד 7 בספטמבר 2014, ובין 14 באוקטובר 2014 ל-9 בפברואר 2015 היא תוצג במוזיאון מומה בניו יורק )

אנרי אמיל בנואה מאטיס (1860-1954) הוא בין הדמויות המובילות באמנות המודרנית, ואחד מאמני הצבע החשובים ביותר בכל הזמנים. הוא היה רשם, יוצר הדפסים, פסל וצייר, ולמגזרות הנייר חסרות התקדים שלו חשיבות רבה במסגרת עבודתו המאוחרת, שכן הן מהוות את הפרק האחרון – והמבריק – בקריירה פורייה אשר התפרשה על פני מחצית מאה.

התערוכה "אנרי מאטיס: מגזרות הנייר", המוצגת במוזיאון טייט מודרן בלונדון, היא התערוכה המקיפה ביותר שהוקדשה למגזרות הנייר אותן יצר האמן בין השנים 1937-1954. היא כוללת 130 עבודות, שרבות מהן מוצגות כאן יחדיו לראשונה.

בין המגזרות בתערוכה נמצאת הסדרה "ג'אז" משנת 1947, שגם פורסמה בספר אשר כלל טקסטים בכתב ידו של האמן. זו הפעם הראשונה שבה מוצגים המודלים של הסדרה מחוץ לגבולות צרפת. מגזרות אחרות הן "החילזון" משנת 1953, הנמצאת בבעלות מוזיאון טייט, היצירה האחות "זכרה של אוקיאניה", 1953, ממוזיאון מומה בניו יורק וכן "קומפוזיציה גדולה עם מסיכות", אף היא מאותה שנה (נשיונל גלרי אוף ארט, וושינגטון). צילום שנעשה בסטודיו של מאטיס מגלה כי הן תוכננו כמכלול אחד, וזוהי הפעם הראשונה מזה חמישים שנה שהעבודות גדולות הממדים הללו מוצגות יחדיו.

התערוכה כוללת גם את המספר הגדול ביותר של העירומים בכחול שהוצגו אי פעם ביחד, כולל הקבוצה החשובה "עירום כחול I" (קרן ביילר, באזל). סדרה זו מדגימה את התעניינותו המחודשת של מאטיס בדמות האדם.

כאשר מצבו הבריאותי של מאטיס מנע ממנו לצייר, הוא החל לגזור דפים צבעוניים עם מספריים ויצר סקיצות להזמנות, החל מספרים, דרך עיצובי חלונות משכית (ויטראז') ועד שטיחי קיר וקרמיקה. במגזרות הללו, קו המתאר מקבל צורה פיסולית, והדפים הצבועים מוארים, כמו חלונות משכית. השימוש שמאטיס עושה בצבע מזכיר את פני השטח הגליים של המים ואת העושר של הצמחייה. התוצאה משקפת גם מחויבות חדשה לצורה ולצבע וגם יצירתיות רעננה.

התערוכה בוחנת מחדש את מגזרות הנייר גם במונחים של השיטות והחומרים שבהם מאטיס השתמש, ובחייהם הכפולים – תחילה כחומרים אקראיים שנמצאים בסטודיו ומשנים את צורתם ובסופו של דבר כעבודות קבועות באמצעות הרכבתם ומסגורם. התערוכה מדגישה את המתחים שיש ביצירות בין התהליך והסיום; בין אמנות יפה ודקורציה; בין התבוננות ותועלתיות; ובין רישום וצבע.

התערוכה תוצג עד 7 בספטמבר 2014, ובין 14 באוקטובר 2014 ל-9 בפברואר 2015 היא תוצג במוזיאון מומה בניו יורק