דיאלוג מרתק בין פיסול וצילום

"אני רואה דברים כאילו שהם פסלים. זה תלוי כיצד הצורה הזו מתקיימת בתוך החלל" 
רוברט מייפלתו'רפ

מוזיאון רודן מחבר בתערוכה אחת שתי צורות ביטוי אמנותי – פיסול וצילום – באמצעות יצירותיהם של שני אמנים חשובים: רוברט מייפלת'ורפ ואוגוסט רודן. הודות להשאלת יצירות באדיבות קרן רוברט מייפלת'ורפ, מוצגים בתערוכה 50 פסלים של רודן ואוסף של 102 צילומים, בדיאלוג המגלה את העובדה שהנושאים בהם עסקו שני האמנים האלה הם נושאים בעלי רלוונטיות מתמדת.

נראה שיש דמיון מועט ביותר בין שתי הדמויות הידועות הללו, אם כי מייפלת'ורפ ניסה בהתמדה לפסל את הגוף באמצעות פיסול, ורודן השתמש בצילום לאורך הקריירה שלו.

רוברט מייפלת'ורפ חיפש את הצורה המושלמת, ואילו רודן ניסה ללכוד את תחושת התנועה בחומר דומם. אין כל ספונטניות ביצירתו של מייפלת'ורפ, הכול מובנה, ואילו רודן משמר את העקבות של המגע שלו ומשתמש באקראי. האחד מהם נמשך לגברים, האחר לנשים – ובשני המקרים זו הייתה משיכה אובססיבית. אולם זה לא מנע ממייפלת'ורפ לצלם עירום נשי, או מרודן לפסל את הגוף הגברי, נושא שהוא חזר אליו לעתים קרובות.

אולם כאן ההבדלים בין שני האמנים הללו הופכים באופן מיידי לדיאלוג בלתי צפוי. האוצרות בחרו שבעה נושאים, המשותפים לעבודתם של השניים, והמגלים קשרים מבחינת הצורה, הנושא והאסתטיקה. תנועה ומתח, שחור ולבן / אור וצל, ארוטיקה וגיהינום, הם רק חלק מן הסוגיות העיקריות שחוזרות כחוט השני בעבודתם של שני האמנים.

תערוכה זו מזמינה את המבקרים להתמודד עם הדיאלוג שיצרו האוצרות, ולהשוות בעצמם בין היוצרים והיצירות. הגישה הזו של "הפיסול והצילום" היא חסרת תקדים במוזיאון פיסול כגון מוזיאון רודן. זו הפעם הראשונה שבה מוזיאון רודן מציג התמודדות שכזו, בדרך המתבוננת גם בצילום וגם בפיסול בדרך חדשה.

אוצרות התערוכה הן Hélène Pinet, ראש מחלקת אוספי הצילום במוזיאון רודן; Judith Benhamou-Huet,

מבקרת אמנות ועיתונאית; Hélène Marraud, אוצרת משנה, אחראית לפסלים במוזיאון רודן.

במקביל, מוצגת בגראנד פאלה בפאריס רטרוספקטיבה של מייפלת'ורפ (עד 13 ביולי), שאורגנה ע"י איגוד המוזיאונים הלאומי בצרפת.

רוברט מייפלת'ורפ, מייקל ריד, 1978. צילום: קרן רוברט מייפלת'ורפ	אוגוסט רודן, האיש ההולך, 1907. צילום: מוזיאון רודן.