שמעון פינטו – "בחיפוש מתמיד."

שמעון פינטו מביא עמו לאמנות הישראלית צליל רענן וזך של חיפוש מתמיד. חיפוש אחר רוחניות, משמעות ומקום. חיפוש המתבצע, ברוך , בתום, ברמיזה ובעיקר בענווה. ציוריו מינימליסטיים ומעוטי אובייקטים כשברקעם משטחי צבע מופשטים רחבי ידיים. משטחים המתמזגים לעיתים זה בזה במעין אווירת אובך או עננה מדברית. ספק מופרדים – ספק מתמזגים. הצופה נע ביחד עם האמן מהתובנות החדות המשתקפות מהעצמים הפיגורטיביים, לתחושות, לרגשות ולאווירה המופשטת המושרית באמצעות משטחי הצבע הנרחבים. גם העצמים עצמם מרחפים בין עולמות של בדיה וממשות. העצמים נראים תמיד במבט ראשון זרים למציאות הסובבת אותם,

אך מבט מפויס, מחפש, ומנסה להבין ממזג אותם לבסוף עם הרקע ועם עולמו של פינטו. עם עולמנו, אותו עולם שנראה לעיתים כה רחוק ולא שייך.

המשטחים כמו המדבר עצמו בעצם אינם ריקים כפי שהם נראים. שמעון, יליד ערד, חוזר לעיתים לעיר ילדותו

ואז הוא יוצא למדבר לכמה ימים כשתרמיל על גבו. לא כדי להשתחרר ולא כדי להתפרק, אלא כדי להתמלא. בכדי להבנות.

המדבר של שמעון פינטו הוא מלא, ולכל מי שחפץ הוא מאפשר להתמלא ולהיבנות.

החמור הוא נוכח תדיר בציוריו של שמעון. החמורים המוכרים מילדותו בערד הם חברי וזיכרונות ילדות. הם חומר, הם משמרי ענווה, והם כמיהה ורוח .

הם שמעון פינטו והם אנחנו.

מתוך תערוכתו המצוינת של שמעון פינטו , "החמור, החומר והרוח" בגלריה העירונית ברחובות, ( 12.4.2013-30.5.2013 ) בחרתי להתמקד בציור הנקרא "הגאולוג", ציור החמור הניצב לבדו במדבר צחיח ומצייר סירת מפרש השטה בים. "גאולוג הוא אדם אשר עוסק בחקר מבנה כדור הארץ ותכונותיו."(משפט הפתיחה לערך גאולוג בויקיפדיה) . אדם-אנחנו-שמעון-צייר-חמור, הקשר הזה נראה לנו כבר טבעי יותר. באחת משיחותי עם שמעון קראנו את שירו של פרנסיס ז'אם – "תפילה"

בתרגומה של רחל , מהיפים בתרגומיה. ( השיר מצורף לרשימה, אל תוותרו על קריאתו). דימוי החמור בשירו של פרנסיס ז'אם קשור בעיני מבחינות רבות

לדימויי החמור בציוריו של פינטו . כששוחחנו על כך שמעון כדרכו חייך, לא אישר ולא הכחיש. החמור-הצייר שבציור "הגאולוג", לכאורה בודד במדבר הצחיח.

אותו מדבר של חיפוש, נדודים ורוח. הוא ניצב על משטחים ירוקים מדמי צמיחה ולבלוב, אך למעשה הם חסרי ממשות – הם צל בלבד. לעבודתו הרוחנית (הציור)

אין הוא זקוק להרבה, והוא מסתפק בשלושת צבעי היסוד הבסיסיים בלבד ומכחול אחד. אתם הוא מקווה לעשות כל שידרש. לחפש ואולי גם למצוא. הענף המשמש ככן ציור הוא בעצם ענף אך הוא חסר חיים. החיים והלבלוב הם עדיין חסרי ממשות. החמור מחפש מקום. מחפש פתרון, מחפש יעד. הפתרון הטבעי ביותר הוא מקום

מנוגד למציאות הסובבת אותו. מקום ממשי (סירה) בתוך מים, אך למעשה זו פאטה מורגנה – אשליה. מה שנראה מקום אינו יציב ומתברר כי גם הוא נישא בידי הרוח, ומה שנראה כמציאות רעננה ומנוגדת זה בעצם ים. מדבר מסוג אחר. מה שנראה לעיתים כסיומו של חיפוש הוא רק תחילתו של חיפוש חדש. מעבר בין מדבריות.

שמעון פינטו לא מפסיק לחפש. המדבר אינו אתר חיפוש ריק וצחיח שיש לברוח ממנו. המדבר מלא וממלא. העצמים האחרים, אנחנו והמקומות שסובבים אותנו נראים עראיים ולא שייכים. משהו מסביבנו קיים נוכח ויציב. אנו צריכים רק לחפש אותו. להמשיך ולחפש איך להתחבר אליו.

שמעון פינטו שחמט

שמעון פינטו, אסלה

שמעון פינטו, מתנה

.