מוזיאון חיפה תולה בחדרי התצוגה בתערוכותיו כתוביות ערוכות היטב המציעות מידע ממוקד וזמין. עיון בהן מומלץ והופך להיות חלק מחוויית הצפייה בתערוכות המוזיאון. לתערוכה החדשה "במעגלים אחרים: אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים" במוזיאון חיפה לאמנות הוכנו טקסטים לתצוגה אודות אמנים אאוטסיידרים ואמנים אחרים שיצירותיהם יוצגו בתערוכה . מתוך הטקסטים הרבים שהוכנו אנו מציגים מידע אודות האמנים הנרי דארג'ר, אדולף וולפלי וביל טריילור, שלושה מהאמנים הבינלאומיים שישתתפו בתערוכה. הטקסטים הוכנו ע"י רותי דירקטור וצוות מוזיאון חיפה (הזכויות עיהם כמובן שמורות). עיון מקדים בהם ימחיש כדוגמא את נסיבות החיים המיוחדות של אמנים אלה, את מאפייני יצירתם ונסיבות גילויים. שוב תודות לרותי דירקטור ולמוזיאון חיפה על שהעמידו לרשותנו את הטקסטים שהוכנו על ידם.
ביל טריילור, 1947-1853
ביל טריילור נולד למשפחת עבדים, שחיה ועבדה במטע כותנה באלבמה, ארצות-הברית. בהיותו בן למעלה מ-80 עזב את החווה ועבר להתגורר במונטגומרי, עיר שבה התרכזה אוכלוסיית שחורים גדולה. הוא היה נשוי פעמיים ונולדו לו כ-20 ילדים. בשנות ה-30 למאה הקודמת החל לצייר על קרטון ונייר, בעודו יושב בפינת אחד הרחובות במונטגומרי ומציג את ציוריו לראווה ולמכירה.
הגילוי: הצייר צ'רלס שאנון ראה ב-1939 את טריילור יושב בפינת הרחוב, והמקוריות והיופי של יצירותיו כבשו את לבו. הוא רכש מעבודותיו ואף ארגן לטריילור, עוד בחייו, שתי תערוכות. אך ההכרה ביצירתו של טריילור הגיעה מאוחר יותר, בשנות ה-70, עם המודעות הגדלה והולכת לתרבות השחורה האמריקאית, והתבססה בעקבות הצגת עבודותיו בתערוכה "אמנות עממית שחורה באמריקה, 1980-1930", שאצרו ג'יין ליווינגסטון וג'ון בירדסלי בגלריה קורקורן, וושינגטון, ב-1982.
היצירה: גוף העבודה העיקרי של טריילור צויר במהלך שלוש שנים, 1942-1939. הוא צייר על קרטונים וניירות סצינות המבוססות על זיכרונותיו מהחווה שבה גדל ועל התרבות האפרו-אמריקאית העירונית בתקופה שבה רווחה הגזענות בערי הדרום. בניגוד לאפיון של חלק ניכר מיצירות "ארט ברוט", העבודות של טריילור אינן צפופות ודחוסות, ואינן משקפות את "אימת הריק". יש בהן עידון ותחכום ציורי רב; חלקן נראות כמו כתב ציורים המבקש פענוח, לחלקן איכות של ציור מופשט ומינימליסטי.
הנרי דארג'ר, 1973-1892
הנרי דארג'ר נולד ב-1892 בשיקגו, התייתם בגיל צעיר וגדל בבתי יתומים ובמשפחות אומנות. בילדותו חווה התעללות פיזית ונפשית, בין השאר במוסד לחולי נפש שבו אושפז. בגיל 16 החל לעבוד כשרת בבתי חולים בשיקגו, והחזיק במשרה זו במשך 48 שנים, עד פרישתו ב-1963. בשנות ה-20 למאה הקודמת התחיל לצייר ולכתוב אפוס מונומנטלי, שכותרתו הארוכה והמפותלת היא "סיפורן של נערות ויוויאן, במה שמוכר כמחוזות הלא-מציאותי של סערת המלחמה הגלנדיקו-אנגליניאנית, שהתחוללה בגלל מרד הילדים העבדים".
הגילוי: נתן לרנר, צלם, אמן ומורה לאמנות באוניברסיטה, גילה את ציוריו של דארג'ר כשנכנס לדירת החדר שאותה השכיר לו במשך למעלה מ-40 שנה, לאחר שדארג'ר אושפז ב-1972. בתוך שני ארגזים גדולים הוא מצא למעלה מ-15,000 דפים מצוירים וכתובים המרכיבים את "במחוזות הלא-מציאותי".
היצירה: דארג'ר ברא מיתולוגיה פרטית, שבמרכזה סיפורן של שבע האחיות לבית ויוויאן, העומדות בפני סכנות חוזרות ונשנות מצד שבעה גברים גלנדליניאנים. גיבורות האפוס של דארג'ר – שצויר בצבעי מים, בעפרונות, או בעטים – מתוארות כילדות חמודות, לעתים לבושות בשמלות ולעתים בעירום, בעלות איברי מין של בנים. בצד תיאורים פסטורליים, מופיעים בציורים תיאורי התעללות אכזריים; מה שנראה במבט ראשון כאיורים לסיפורי אגדות, מתגלה בהדרגה כעולם אפל ומטריד, שמשקף חרדות, דחפים ומאוויים סמויים.
.jpg "Henry Darger_ At Jennie Richee Escape by their help_b_two_sided_Mid_20th century b")
אדולף וולפלי, 1930-1864
אדולף וולפלי נולד ב-1864 ליד ברן, שוויץ. אביו נטש את המשפחה סמוך ללידתו, וכשהיה בן שמונה נשלח לעבוד בחווה, בתנאים קשים ומשפילים. שנה לאחר מכן נפטרה אמו. בגיל 26 נידון לשנתיים מאסר בגין תקיפה מינית של ילדות, וב-1890 נשלח להסתכלות בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שהטריד ילדה קטנה נוספת. הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה ואושפז עד יום מותו במרפאת וולדאו בברן, שם התחיל לצייר.
הגילוי: ד"ר וולטר מורגנתאלר הגיע למרפאת וולדאו ב-1907 כפסיכיאטר צעיר. הוא שם לב שאי השקט ופרצי הזעם האלימים של וולפלי שככו כשעסק באמנות, והחל לעקוב אחרי עבודתו. ב-1921 פרסם את ספרו פורץ הדרך חולה הנפש כאמן, שעסק בוולפלי וביצירתו. הספר, שנודעה לו השפעה רבה, הפך את וולפלי לצייר האאוטסיידר המפורסם הראשון (עוד בטרם הוטבע המושג "אמן אאוטסיידר").
היצירה: וולפלי צייר בתאו מדי יום, כל היום, והשאיר אחריו גוף יצירה שכלל 24,800 דפים המצוירים וכתובים בצפיפות רבה ו-16 מחברות שירה ופרוזה. הדימויים החזותיים של וולפלי משולבים בתווי נגינה, טקסטים ונוסחאות מתמטיות. יצירתו המתועדת מתחילה ב-1908, באוטוביוגרפיה דמיונית המתארת יקום בעל ממדים מיתיים שבו הוא מציג את עצמו כאדולף הקדוש, ושיאה הוא בבריאה-מחדש של העולם, כעולמו של הקדוש אדולף השני.
.JPG)
