מפגש נוסטלגי בצפת
טיול אקראי בסמטאות צפת הפגיש אותי עם יליד העיר יעקב חדד, מפעיל הגלריה בבית קסטל וממנהלי מוזיאון פרנקל פרנל. כוס תה חורפי בצוותא התגלגל להעלאת זכרונות מתקופת היותה של צפת מרכז אמנות מוביל ומשמעותי, תקופה שגם דרי פרובינציות כתל אביב וירושלים, נהגו להתארח ארוכות מעת לעת אצל עמיתיהם מצפת ולצייר את נופי האזור. שיחתנו החזירה את יעקב חדד לילדותו בה פעלו בצפת כ-70 אמנים מובילים ובהם פרנקל פרנל,משה קסטל, שמשון הולצמן,ציונה תג'ר,יוסף קוסונוגי,רוזנטליס, גלעדי,מנחם שמי, לבנון ורבים אחרים והוא כילד ביחד עם מספר ילדים אחרים שוטטו בין חצרות הציירים ושימשו להם כשוליות בכדי לקושש מעט פרנסה . אם ברצונכם לחוש באווירת התקופה ובניחוח סיפוריה בקרו את יעקב חדד בבית קסטל ( אנא הכחישו בתוקף כי אני שלחתי אתכם, וסיפרתי לכם עד כמה קל לגרור אותו לקפה מטובל בסיפורי התקופה ). חדד הוא שגרירה ודוברה הצפתי של תקופת תור הזהב החשובה, של האמנות הישראלית, בצפת.
יעקב מתאר את התקופה כתקופה של חברות והפריה הדדית, תקופה ללא מקופחים, כולם בני מלכים ומספרי סיפורים. כולם ביקרו אצל כולם. צפת הייתה בירה של שלושת הדתות, סמטאותיה צבועות בכחול ולבן ובתיה הצומחים מתוך הסלע צופים לנופי בראשית. טוסקנה של ישראל . כשהזכיר חדד את צבעי הכחול והלבן המאפיינים את בתי צפת, שאלתי אותו לפשר הכחול על אבני הבתים ואבני הגדרות . הופתעתי מתשובתו שהכחול הוא כנגד עין הרע כפי שנהגו בני כל הדתות בצפת . גם רבים מאמניה של צפת כמו קסטל השתמשו בסגולה זו ובשפע .חדד מדבר על שתי תקופות שיא בתרבות הצפתית, גירוש ספרד, ותקופת התיישבות האמנים הישראליים מ-48 לערך ועד לשנות ה-80 .
הוירוס הצפתי
לתכונה הצפתית לספר סיפורים ואף לשלב בהם גוזמאות ומעט הזיות, קורא חדד הווירוס הצפתי . מקצת תושבי מקום לוקים בו בצורה חמורה יותר ומקצתם פחות . בכל מקרה מדובר, לדבריו, בוירוס מדבק וגם אמניה המפורסמים של צפת לקו בו לעיתים. חדד מספר על סיפורים שסיפרו אמנים על רשמיהם מאיטליה ומכל העולם,. בהם אמנים שהתברר לו מאוחר יותר, שמעולם לא יצאו מהארץ . אם שמעת סיפור מצפתי שווה לבדוק אם הוא לוקה בוירוס. ראו הוזהרתם, תמיד כדאי לבדוק עד כמה הווירוס הרחיק להתפשט. אגב סבתו של ביבי נתניהו גרה בצפת, בבית שמתחת לביתו של פרנקל פרנל.
עבודות הבזלת של משה קסטל
עבודות הבזלת של משה קסטל, מספר חדד, נולדו באחד מטיוליו של קסטל לצייר ציורי נוף בצוותא עם חבריו. באחד מהטיולים עם נחום גוטמן ושמשון הולצמן לכורזין, נכנס קסטל לבית נטוש והבחין בטבליות בזלת על הקיר. קסטל ניקה את האבן ולקח משם אבני בזלת לצפת, טחן אותן וחיקה את מה שראה שם. עבודות ראשונות אלה התפתחו לסדרת עבודות עם כתב עברי קדום, תבליטי דמויות , וסמלים קדומים מגוונים . סדרות חדשניות אלה של קסטל נעשו בעזרת אבקת בזלת שנטחנה בעבורו בתמנע . קסטל חש באמצעות עבודות אלה כי הוא מתחקה אחר אבות אבותיו . (אביו של קסטל הרב יהודה קסטל שימש כרב של חברון)
שורשים יהודיים בציור הצפתי ובאמנות התקופה
ציירי צפת כולם היו קשורים לשורשיהם היהודיים, חלקם היו אף תלמידי חדר בילדותם וכולם ינקו במישרין מהמסורת. יצחק פרנקל פרנל הוא בן למשפחה חסידית ונינו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, משה קסטל היה בנו של הרב של חברון, וכך היו גם האחרים קשורים בקשר ישיר להווי היהודי. כשמגיעה השמועה על האסון בשואה לצפת, מחליט פרנקל פרנל להטביע זכרונות יהודיים על בדי הציור ופותח בסדרות הרבנים בתפילה, וסצנות יהודיות נוספות . גם קסטל ואחרים מקדישים לנושא עשייה אמנותית משמעותית. כך גם ציירים המגיעים לביקורים שנמשכו לעיתים חדשים ארוכים, נשבים באווירת צפת ומציירים סצנות יהודיות הכוללות את בתי הכנסת, או יהודים מקומיים. יעקב חדד מספר למשל כי אקוורלים רבים של גוטמן עם דמויות יהודיות מסורתיות ,המיוחסים לנווה צדק צויירו למעשה בסמטאות צפת . כשאני יושב עם יעקב בבית קסטל והוא מספר על הקשר של קסטל למקורות, הוא מספר כיצד מבקרים מזדמנים בבית קסטל שמעו את משה קסטל שר פיוטים וקטעי חזנות מהקומה העליונה וסברו שמדובר במכשיר רדיו .
הסיפור האישי
יעקב חדד גדל למעשה בבתי אמני צפת ובחלקם היה בן בית של ממש.הנוכחות והעבודה בבתי הציירים היתה גם מקור פרנסה לנערים הצעירים, עד היום הוא זוכר בחיוך את הטיפים שמעולם לא הצליח לקבל מגוטמן כשעזר לו לשאת את המזוודות לביתו של קסטל. בין השאר הכיר מקרוב את פרנקל פרנל ואת אילנה אשתו השניה. זמן מה לאחר מותו של פרנל התהדק הקשר בין יעקב ואילנה והם נישאו וחיו במשותף עד לפטירתה בשנת 2008. כשנה לאחר מכן איבד יעקב ידיד קרוב נוסף, את הצייר הצפתי רולי שפר . העיסוק בציוריהם של ציירי צפת, מהווה עבור יעקב חדד היאחזות בתקופה צפתית שהיתה ואיננה עוד. תקופה של חלומות, כבוד הדדי, ויצירה קסומה .