"הצעקה" של אדוארד מונק שברה שלל שיאים במכירת האביב של סותבי'ס בניו-יורק

אחת הגרסאות לציורו של אדוארד מונק, "הצעקה" נמכרה ב-119.9 מליון $, ב-2.5.2012 , והיא עתה הציור היקר ביתר שנמכר אי פעם במכירה פומבית

הציור "הצעקה" שנמכר במכירת האביב של סותבי'ס בניו-יורק הוא אחת מ-4 גרסאות שצייר מונק לציור זה . הדמות המופיעה בציור, ומסמלת בעיני רבים סמל לחרדה האנושית של האדם בעולם המודרני, מהווה את אחד הדימויים המפורסמים בעולם האמנות , דבר שהביא לציפיות חריגות מהמכירה ואף היו מומחים שהעריכו כי הציור ימכר בלמעלה מ-200 מליון דולר. יחד עם זאת יש לזכור כי הגרסאות המצויות במוזיאון מונק ובגלריה הלאומית באוסלו (שלושת הגרסאות האחרות) הן המפורסמות והמופיעות ברוב הפרסומים המתועדים של הציור . הגרסה שנמכרה היא אמנם הצבעונית בין הגרסאות הקיימות ובעלת מספר מאפיינים יחודיים, אך מהווה גרסת פסטל על לוח עץ, והיא הפחות מוכרת שבין הגרסאות. הציורים היקרים ביותר שנמכרו עד כה במכירות פומביות, והיחידים שנמכרו במחירים שעלו על 100 מליון דולר היו : ציורו של פיקאסו , עירום ועלים ירוקים "Nude, Green Leaves, and Bust," שנמכר ב-106.5 מליון$ בבית המכירות כריסתי'ס בשנת 2010 . פסלו של אלברטו ג'קומטי האיש ההולך שנמכר תמורת 104.3 מליון $ , וציורו של פיקאסו, נער עם מקטרת שנמכר תמורת 104.1 מליון $ .

ציורו של אדוארד מונק "הצעקה" מהווה אם כן שיא חדש למכירת יצירת אמנות במכירה פומבית. הדמות המפורסמת המופיעה בו גרמה לקושי בהערכת סכום המכירה הצפוי. בין השאר עלתה האפשרות שהציור יזכה להתעניינות גם בין גורמים שאינם אספני אמנות. בין השמות שהוזכרו כמתעניינים עלו שמותיהם של רומן אברמוביץ', נסיכות קטאר, משפחת ספרא ואחרים. במכירה עצמה השתתפו מתעניינים רבים, אך המחיר נקבע לבסוף בסיום ההתמודדות בין שני משתתפים טלפוניים שזהותם עדיין לא ידועה.

על "הצעקה" מאת אדוארד מונק.

לציור "הצעקה" ארבע גירסאות . שתיים מהן בידי מוזיאון מונק (נורבגיה) ואחת בידי הגלריה הלאומית באוסלו. כמו כן יצר אדוארד מונק הדפס אבן של היצירה. אדוארד מונק צייר אקספרסיוניסטי נורווגי היה אחד האמנים המשפיעים ביותר על צמיחת הזרם האקספרסיוניסטי של תחילת המאה ה-20.סדרת הגרסאות של "הצעקה" צויירה בשנים 1893-1910 . העיניים החלולות והפה הפעור נחשבים בעיני רבים לזעקה אילמת כנגד החיים המודרניים. רבים רואים ביצירה זו של מונק את אחד הסמלים החשובים של המאה ה-20 והדמות במרכז הציור נחשבת לאחד הדימויים הידועים ביותר בעולם האמנות. מונק כתב, בקשר לתמונה:

        "הלכתי לאורך שביל עם שני ידידים - השמש נטתה לשקוע - לפתע האדימו השמים כדם - עצרתי, כוחי תש, ונשענתי על הגדר - היה
         דם ולשונות אש מעל הפיורד הכחול-שחור ומעל העיר - ידידיי הוסיפו ללכת, ואני עמדתי שם רועד מחרדה - וחשתי צעקה אינסופית

         עוברת בטבע"

"I was walking along a path with two friends — the sun was setting — suddenly the sky turned blood red — I paused, feeling exhausted, and leaned on the fence — there was blood and tongues of fire above the blue-black fjord and the city — my friends walked on, and I stood there trembling with anxiety — and I sensed an infinite scream passing through nature."

יש המסיקים מדבריו של מונק שהדמות בתמונה אינה זועקת אלא מגיבה לזעקה העוברת בטבע. דברים אלה תואמים את דבריו של פיטר אולסן המוכר את התמונה ואומר-

   "I am concerned as an environmentalist about man's relationship with nature, and I feel The Scream makes an important statement about this."