החופש ליצור סיפור

ראיון עם עמי שטייניץ

בימים אלו מוצגת התערוכה, FRAMES OF REALITY 2011 , במרכז עמיעד ביפו. התערוכה וספר שהושק עם פתיחתה הם תוצר של סדנה לצילום תיעודי הנערכת זו השנה השלישית בהשתתפות צלמות וצלמים פלסטינים וישראלים. הסדנה נערכת בשיתוף בין "עדות מקומית" בניהולה של  דנה וולפיילר-ללקין, מרכז פרס לשלום, וארגון FREEDOM TO CREATE  .

עמי שטייניץ, אצר את התערוכה וערך הספר. הצלמים יובל טבול (צלם "מוסף הארץ") ועטא עוויסאת (צלם "ידיעות אחרונות") הנחו וריכזו את הצד המקצועי של הסדנה.

משתתפים בתערוכה שמונה צלמים פלסטינאים ושבעה צלמים ישראלים,: קובי וולף, אשר חביבי, ניצן הפנר, צביה שמואלביץ, אדוארד קפרוב, תומר יפרח, ורדית גולדנר, אחמד מסליח, הישאם סרסור, מוראד אסעיד, עמאר יונס, פיראס מוקרקר, דימה חורי, ניבין חבשי מונריוס ועבד זקות.

הנושאים המוצגים בסדרות המצולמות בתערוכה הם מגוונים ושונים: נשים אסירות בכלא נווה תרצה, מפוני גוש קטיף ביישוב  ניצן, סנלדר בעיר העתיקה של חברון, סיפורו של חמור וחיי הלילה של ערי פלסטין וכו'.

במהלך הפרויקט נערכו בבית ג'אלה במשך מספר חודשים 15 פגישות שהתקיימו אחת לשלושה שבועות .  הסדנה עוסקת בסיפור המצולם ומשתתפיה הגיעו לתוכנית עם נושא ראשוני אותו בקשו לפתח. חלקם העמיקו את הסיפור שבחרו מראש וחלקם שינו את הסיפורים במהלך הסדנה. למשל, ורדית גולדנר - בוגרת המדרשה אשר התחילה לתעד את הריסת הכפר הבדואי אל עראקיב אך חלתה בסרטן תוך כדי ולכן העבודה שלה התפתחה ליצירה יותר אישית ואינטימית על תהליך ההתמודדות עם המחלה.

בתערוכה מוצגות התמונות  והטקסט של כל סיפור באורח עצמאי בחלל מרכז עמיעד שעוצב לשם כך במיוחד. הטקסט אינו אינפורמטיבי כפי שהיינו מצפים מטקסט שילווה צילום תיעודי אלא יותר סיפורי ואף פיוטי לעיתים.

עמי: "צילום עיתונות מבטא רק חלק אחד מתחום  הצילום התיעודי. צלמי העיתונות  נוקטים פעמים רבות ביוזמות תיעוד עצמאיות שאינן מיוצגות בעיתונים. הסדנה מיועדת  לפרויקטים שמחוץ לתחום המיידי של החדשות, פרויקט שמבטא תפיסה אישית של ביטוי וכתיבת סיפור מצולם. המטרה היא להתנסות בתהליך ההוצאה לאור של ספר. כל אחד ואחת מהמשתתפים ערכו את הסיפור שלהם בספר"  הספר בכללותו נערך על ידי עמי שטייניץ והמעצבות גילה קפלן ונועה סגל. התערוכה במקרה הנוכחי נובעת מהספר שהוא מוקד העבודה העיונית של הסדנה – מהלך שהוא הפוך לתערוכות אמנות בהן הקטלוג מלווה את התערוכה.

"צילומי החדשות המופיעים בעיתונים נערכים ע"י צלמים ישראלים ופלסטינים, אך במקרים רבים מצוין כקרדיט רק שם סוכנות הצילום ללא שם הצלם. שני הצדדים נמצאים באירועי החדשות כל הזמן, אך כל אחד מתמודד לבדו עם שפת התיעוד. הסדנה מאפשרת לצלמים להחליף דעות ולנהל שיח מקצועי בעת העריכה של סיפור מצולם."

"התקיים תהליך קבוצתי של התבוננות בתמונות והצעות הדדיות לעריכה כך שכל סיפור נבחן מנקודות מבט שונות וזכה למהתייחסות מזוויות ראייה שונות ומרעננות. את השיח הנחו שני הצלמים יובל טבול ועטא עוויסאת אשר תרמו מניסיונם האישי והעניקו כלים ליצירת סיפור מצולם." בנוסף, הופיעו בסדנה מרצים אורחים על מנת להעשיר את השיח אודות צילום ולהרחיב את ריבוי הקולות. ההרצאות עסקו בין השאר בכתיבה, צילום תיעודי ובהתמודדויות היומיומיות של הצלם התיעודי במצבים  מורכבים ואף מסוכנים.

"צלמי עיתונות לא נוטלים חלק בחיי יום יום של עולם האמנות. הסיכוי של צילום עיתונות ותיעוד לזכות להכרה בשוק האמנות אינו גדול. מלבד תערוכת "עדות מקומית" השנתית מספר תערוכות הצילום התיעודי הנערכות בגלריות ובמוזיאונים מצומצם. FRAMES OF REALITY מעניקה הזדמנות להביט בצילום התיעודי מנקודת מבט תרבותית  המתקיימת מעבר לייצוג החדשותי. הצילומים שמיוצגים בעיתונות  עוברים שינויים – חיתוך, עריכה, גרפיקה וההזדמנות להציג סדרה שלמה נדירה. יחד עם זאת הצילומים המקומיים חשופים ביותר מבחינה בינלאומית. התפוצה של תצלומים מאת  צלמים ישראלים ופלסטינים רחבה ומתרחשת על מדי יום. לדימויים הללו, מעבר למופעם בעיתונות, אין כמעט ייצוג בשדה האמנות והתרבות המקומיים."

האם נוצרו קונפליקטים פוליטיים בסדנא?
"חיי היומיום של צילום העיתונות והתיעוד הם פוליטיים ומעורבים. דווקא הסדנה יוצרת הזדמנות  להתבונן פנימה אל תהליך אישי שהסדנה מקנה לו גב מקצועי. העבודה בקבוצה העצימה נקודות מבט שונות שיכולות להפרות את השיח הפוליטי שנטוע בעבודת הצילום התיעודי. בדרך כלל עבודת השטח החדשותית נערכת במהירות ובמידיות ואין את האפשרות לעצור ולהתעמק בשאלות חשובות ברור מאיליו שהמציאות המסוכסכת -  מלווה את הסדנה ומשפיעה על כתיבת הסיפור, הבנת הביטוי העצמי והחיבור בין יצירה חברתית לפן האישי.

חלק מאותה מציאות מורכבת ניתן לחוש בעבודתו של הצלם העזתי – עבד זקות שלא יכל להגיע לאף פגישה אך השתתף בפגישות באופן וירטואלי דרך סקייפ, זה אמנם לא אידאלי, במיוחד עקב הפסקות חשמל חוזרות ונשנות בעזה, אך לפחות הוא הצליח לצפות בחלק מהמפגשים. הסדנה הקנתה הזדמנות טובה לצלמים לשאול את עצמם שאלות ולערוך את עצמם על מנת  שיוכלו בעתיד להוציא לאור את עבודתם. בנוסף, הם יכולים להעביר את הניסיון שצברו בסדנאות צילום שיפתחו במקומותיהם."