מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם שוכן במרחק נסיעה קצר מאתרי התיירות של הגליל העליון . הקיבוץ והדרכים אליו טובלים בירוק ומספקים חוויה של שהיה בטבע מזקק ואחר . מאידך הנסיעה מסתיימת בסמיכות מטרידה לגבול לבנון ובנסיעה קצרה לאורך גדר המערכת הסמוכה לכניסה לקיבוץ. הדואליות בין רגעים קטנים של יופי וחוויית עוצמת החיים מול הדרמה של חרדות הקיום ודאגה לביטחון אישי ולביטחון לאומי , עומדת במרכז תערוכתה של אלה אלטר במוזיאון בר דוד .
העבודות נוצרו בהשראת מסע של האמנית לפארק ילוסטון בארצות הברית . על חוויית הביקור בפארק אומרת לנו אלה אלטר : " הביקור בפרק ילוסטון ,מקום שבו קרום כדור הארץ הוא הדק ביותר, ריתק אותי במיוחד, התהלכנו על גשרים מרחפים מעל בוצות לוהטות מתוכן מתפרצים אדים בטמפרטורת רתיחה . מצד אחד שרתה תחושה של אחרית ,של כליה. עצים ויערות שלא יכלו לעמוד בהתלקחויות ונשרפו כליל, הזכירו לי מראות של ערים נטושות בעקבות הפצצות (במלחמות ידי אדם) , ומצד שני בתוך הבוצה הלוהטת והמעיינות הרותחים מתפתחים אורגניזמים זעירים ,שלפי הטקסטים הפזורים בפרק , הם אותם אורגניזמים שבאבולוציה בת מיליוני שנים הביאו לבריאה על פני כדור הארץ. הייתי מרותקת מהצורות והצבעים של "מושבות האורגניזמים הבראשיתיים" ושל שטחי היערות הגדומים,
תחושתי המיידית היתה שמקום זה הינו מטאפורה של חיים על גבי חבית של חומר נפץ, בדיוק כמו אצלנו ,בגליל, בארץ, במזרח התיכון, בעולם.... . עם תובנה זו התחלתי לצלם כאמנית, המלקטת ואוספת חומרים"
על סגנון עבודתה של אלה אלטר כתבה רחל זהר : " כל עבודה נולדת מתוך חוויה, התרחשות או אירוע ועוברת תהליך של עיבוד מחשבתי, סינון ובדיקה בטרם תועלה על משטח העבודה. אחר כך העבודה מתורגמת לאמצעים האמנותיים, שהתאמתם לרעיון ולמסר נבדקת גם היא באותה היסודיות. דרך זו עוזרת לאלה לעבד את רגשותיה ולהגיע למיצוי רעיוני מדויק של נושא היצירה. אין להבין מכך שיצירתה של אלה חסרת אלמנט של ספונטניות ורגש. נהפוך הוא : אלו הם ה"טריגרים" המניעים אותה מן היסוד. רגישותה הרבה של אלה לתופעות הקורות סביבה, למצבה של המדינה, כמו גם למצב הקיומי האישי שלה, כל אלה הינם כוחות הנפש הדוחפים אותה ליצירה".
כדי לבטא את ניסיון האיחוי של הקרום -הדק ופריך אשר כל רגע יכול להיבקע , בחרה אלה אלטר להדפיס את חלקי הקולאז' על גבי ניירות דקיקים (מקטעים מהצילומים שנעשו בילוסטון מופעים בכל הקולאז'ים).את איחוי חלקי הקולאז' היא בחרה לעשות באקדח סיכות פנאומטי , המדמה חיבור כירורגי , אך מאידך יש בחיבור שכזה מידה רבה של אלימות .לעיתים החיבור עצמו קורע את ניירות הבסיס הדקיקים. המצע לעבודות, הינם דיקטים אשר פירקה אלה אלטר ממכולות. קרשים עם סימני דרך של מסע ועבר.
עוד על תערוכתה של אלה אלטר כתבה נילי נבו : " ביקור באתר הגייזרים "ילוסטון פארק" בארה"ב, מקום שבו קרומו הדק של כדור הארץ אינו מצליח לכלוא את התופת המבעבעת מתחתיו, מהווה השראה לסדרת העבודות קרום דק. "רציתי להמחיש בעזרת החמרים את הדקיקות, הפריכות וארעיות הקיום שלנו בארץ" אומרת האמנית, ואכן העבודות משקפות הפנמה של אירועים טראומטיים ונותנות ביטוי צורני למועקה ולפחדים המלווים את קיומנו. קרום דק הוא גוף של עבודות שיוצרות סימפוניה של כתמים קווים וצבעים שהכאוס והאפוקליפסה מהדהדים בהם. אלה אלטר השכילה לזקק את יצירתה ולתת מבע אמנותי לא פיגורטיבי לאימה. הרמוניה ודיסהרמוניה מתערבבים ומעניקים אסתטיקה צורנית לבעתה, אך, יחד עם זאת, האמנית מותירה את הצופה עם זיק של תקווה, ומטיבה לעשות זאת מבלי ליפול לקלישאות. התערוכה, ככל אמנות טובה, משאירה את המתבונן עם חומר למחשבה."
במקצת הנושאים עסקה אלה אלטר גם בעבר . בנושא האיחוי עסקה בסדרה "כחוט השני" שהוצגה בהוראס ריכטר. שם עסקה אלה אלטר במלאכת תפירה. בתיקון וברקמה של חיים חדשים אם כי בטכניקה שונה לגמרי. בנושא הקונפליקט והאיום, עסקה אלה בתערוכה "זהו עצם העניין" אשר הוצגה ב"פירמידה" המרכז לאומנות עכשווית בחיפה.
אלה אלטר "קרום דק" במוזיאון בר דוד לאומנות ויודאיקה בקיבוץ ברעם .04-6988295 . 14.5.2011-27.8.2011
|
|
|
|
תך ריקמה |
נמר של נייר |
NEVERMORE |
דבש הכל דבש 2 |