"שנתיים אחרי" -תערוכה קבוצתית של 25 ראשוני המשתתפים ב"שישי ראשון" :
ביום חמישי 17.03.2011 תיפתח במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן תערוכה קבוצתית של האמנים שהשתתפו בשנתיים הראשונות של "שישי ראשון", סדרת תערוכות לאמנים צעירים. שם זה נבחר ע"י מאיר אהרוןסון לפרוייקט מיוחד של מוזיאון רמת גן . בכל יום שישי , הראשון בכל חודש, נפתחת תערוכה חדשה של אמן . בתערוכה זו נותן המוזיאון במה מוזיאלית ראשונה לאמן. יהודית מצקל , אוצרת השנתיים הראשונות בפרוייקט , הציעה לקיים תערוכה שתרכז את עבודותיהם של האמנים שהשתתפו בשנתיים הראשונות לפרוייקט , תערוכה שתאפשר צפייה מרוכזת של מאפייני יצירותיהם ואף לעקוב אחר התפתחותם .
בתערוכה משתתפים 25 אמנים : רות אור ,עילית אזולאי ,יפתח בלסקי,חמי בר אור ,ענת ברמן ,עודד הירש ,נתן דביר ,יונתן טוויטו ,אלמה מכנס קז,קרין מנדלוביץ' ,רוית משלי ,אמיר נוה , שני נחמיאס, שירה נפתלי , שחר סיוון ,סשה סרבר , הילה עמרם ,אלעד ערמון, מוחמד פאדל ,טניה קרוון , יהודית רביב , אלינה רום כהן , טל שטרן ,קרן שפילשר מורג צפלביץ' , ואנג'ליקה שר .
על התערוכה אומרת יהודית מצקל, אוצרת התערוכה:
25 אמנים מציגים בתערוכה "שנתיים אחרי". השתתפותם היא הוכחה למחויבותה של קבוצת האמנים הזאת ליצירה ולאמנות. דרכם לא היתה קלה והתערוכה הזאת מוכיחה מעל לכל ספק, כי יש לא מעט אמנים צעירים מוכשרים שעוסקים ביצירה מתוך צורך קיומי ובתאווה גדולה. היכולת הבלתי נדלית של רובם לעבור ממדיה אחת למשניה, הסקרנות שגורמת להם לנסות ולהביא אל היצירה חומרים חדשים ולערבב ביניהם, כשהם שואלים תוך כדי כך שאלות הנוגעות לחייהם כאן ועכשיו, והתוצאה של כל זה, התערוכות שיצרו, הן שעמדו לשיפוט בזמנו, והקבוצה הוכיחה שחבריה הם אכן אמנים שראוי היה לתת בהם אמון.
תערוכת היחיד -"פרחים סגולים" סאלח אלקרא
על תערוכתו של סאלח אלקרא , כותב אוצר התערוכה , מאיר אהרונסון : סאלח אלקרא הוא אמן, בן העדה הדרוזית שגר בדלית אל-כרמל, או דליה כפי שנהוג לקרוא למקום, והיא למעשה אם לא להלכה שכונה של חיפה. חמש דקות מהאוניברסיטה, אולי עשר דקות למרכז הכרמל. אבל בפועל דליה היא מקום אחר. מוקף בנוף כרמל שלא הושחת בשריפה האחרונה. סאלח אלקרא חי אמנות מגיל צעיר. כפר האמנים עין הוד ששוכן בקרבה לדליה היה מקום בו מצאו הוא ומשפחתו פרנסה כעובדים בסדנא של איצ'ה ממבוש. חלקם באריגה, חלקם בסדנת ההדפס וחלקם בעזרה לאמנים אחרים. החיים האלה של האמנות הביאו אותם, כמעט בעל כורחם, להתחבר למשהו שלא היה טבוע בהם קודם, האמנות.
אחרי שנים של עבודה שם בעין הוד, ואחרי שנים של עיסוק בפן המסחרי של האמנות התפרצה אצל סאלח אלקרא היצירה. הציור. מעניין לראות איך מראייה בלבד הצליח סאלח להטמיע את הטכניקות הדרושות על מנת להביא בד לבן, כזה המשמש כבסיס למשהו אחר, לציור. אבל מעניין יותר, ואלי זה מה שהופך את הציור שלו לאמנות, לראות איך הבדים הופכים לסיפור שיש בו כמעט הכל.
התערוכות ייפתחו בתאריך 17.3.2011 .
צילום הציורים בידי רן ארדה .