קשה שלא להיסחף אל תוך העולם שמכונה חמישה נושאים. סרטי אנימציה, פיסול, קולאג', רישומי פחם ואמנות מיצג חוברים יחדיו ומתכתבים עם פילוסופיה, ספרות, מוסיקה ותיאטרון. אך למרות העושר הרב המופיע ביצירות, יופיין נובע דווקא מהשארת המקום לצופה המשלים את תהליך היצירה. ישנה פנייה אל המבקרים להבין את תפקידם כצופים, ולטעון כל אחד את היצירות בדרכי הראייה המיוחדות לו.
קנטרידג' התפרסם בזכות אמירותיו האמנותיות בתחום האפרטהייד. נושא זה מושפע מהמפגש של התרבות האירופאית ממנה הוא הגיע עם דרום אפריקה בה הוא חי. עבור יצירות אלו הוא זכה בפרס קיוטו, פרס המקביל לפרס נובל. עם זאת, מעניין לא פחות לבחון היבטים אחרים של עבודותיו. יצירותיו של קנטרידג' מגוללות בתוכן מורכבות סוציאל-פוליטית, אנושיות, פנטזיה, התייחסות לתהליך היצירה עצמו והשפעות מעבודתו של קנטרידג' בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע.
היצירות בתערוכה מתפרשות על גבי תחומים שונים ומספקות לצופה מגוון של נושאים להתחבר עימם. "מסלול בסדנה: אמן בסטודיו", עוסק בתהליך היצירה, והרצון של האמן להימלט ממגבלות הסטודיו באמצעות גיליון הנייר. כיוון שהסטודיו הוא ביתו של הדימוי, העבודות מדברות גם על הפעילות וההיסטוריה של עשיית דימויים.
"זמנים דחוסים: סוהו ופליקס" מדבר על ארעיות ושימור, ומציג סרטים ורישומים בהם מופיעות שתי דמויות בדיוניות שקנטרידג' יצר: סוהו אקשטיין ופליקס טייטלבאום. הסרטים נעשו ללא תסריט והיה שימוש במוסיקה כפסקול של הסרט ובכתמי המחיקה לעיבוי הזמן ולתיעוד של חשיבה בהילוך איטי.
"תקווה מקרית ונותרת: אובו והתהלוכה" עוסק בדמותו של אובו המלך, מושל מושחת ופחדן שהופיע בסאטירה מאת אלפרד ז'ירי משנת 1888. חלק זה של התערוכה מעלה שאלות על פוליטיקה, אחריות והשלמה, ולדברי קנטרידג' הוא מתקשר בצורה שונה למציאות החברתית- פוליטית במדינות שונות.
"זרסטרו וקול האדון: חליל הקסם" מתייחס לאופרת "חליל הקסם" של של מוצארט. באופרה מובל הגיבור במסעו אל החוכמה. באמצעות "חליל הקסם", ודרך דגמי אופרה מוקטנים שעליהם מוקרנים הסרטים, עוסק קנטרידג' בנזקי הקולוניאליזם, שראה את עצמו כמביא את האור ליבשת השחורה. הרגעים התוחמים את פרוייקט זה עוסקים בדמותו של קרנף. אצל מוצארט המוסיקה מספיקה כדי לאלף את החיות הפראיות ביותר, והקרנף הופך לחיית מחמד הרוקדת בהינתן האות. ואילו בסרט האחרון המוקרן ,"קופסה שחורה", קרנף זה הוא נרדף ולכוד בסרט ארכיוני.
"ללמוד מן האבסורד: האף" עוסק בסיפורו הקצר של גוגול מ-1836 "האף", ובאופרה המבוססת על סיפור זה, מאת דמיטרי שוסטקוביץ'. הסיפור עוסק בפקיד המגלה שאפו נעלם. הפקיד מוצא את אפו ומגלה שלאפו יש דרגה גבוהה משלו ושהאף מסרב לדבר עימו. "האף" מביע ביקורת על שפת האמנות שרוסקה בשנות השלושים ברוסיה, ועל השינוי שרבים יחלו לו אך לא התממש.
המפגש עם יצירתו של ויליאם קנטרידג' חושף את הצופה לביקורת חברתית ולעימות עם מציאות כואבת. לדברי מנהל מוזיאון ישראל, ג'יימס סניידר, הצפייה בתערוכה מביאה בקרב הצופה לעילוי רוח המלווה בעצב ולמעין עצבות מתוקה. בהתבוננות במסרים אלה קשה שלא להתרשם מהאנושיות הרבה המלווה את קנטרידג' ביצירתו. אנושיות הבאה לידי ביטוי גם בשיתוף הרב של הצופים בעבודותיו.
לפרטים על מועדי התערוכה
