התערוכה "סודות וצללים" חושפת באמצעות צילומים וטקסטים מסע של קשב, חוויות ותובנות של אנשים שחייהם הצטלבו בחיי האמנית. מסע החולף בין הצללים, נוגע בסודות ומוביל למפגש של הצופה עם עצמו דרך סיפורו של האחר. זהו ספור מסעה של האמנית סיגל אדלמן כמהגרת מהתרבות החילונית, להוויה הדתית.את התערוכה אוצרת נחמה גולן ובפתיחה (14.10.2010 שעה 19:30 ) יושק הספר , סודות וצללים , סיגל אדלמן .
מובא בזאת טקסט המבוסס על הקדמתה של סיגל אדלמן לספר סודות וצללים :
"הוא היה חייל. כפוף מעט, דחוי מעט, עגום מבט.
הוא דיבר וסיפר לי על קשייו. משסיים את סיפורו אמר לי כמי שמסכם את תחושותיו:
"אביב חיי עובר בסתיו".
הייתי בת תשע-עשרה. שתקתי, צורבת בתוכי את המילים, את הייאוש והכאב החבוי בתוכן.
את העגמומיות צובטת הלב ואת הזיקנה הניבטת מפנים נטולי גיל, ניסיתי לבטא בתצלום.
הצילומים בתערוכה בוימו תוך העמדת הבובות ועיצוב התאורה עבור משפטים ושברי אמירות אותן ליקטתי מבני משפחה, חברות ואנשים שחייהם הצטלבו בחיי.
בטקסטים המובאים חושפות האמירות אמת מכאיבה, גילוי מפתיע או תובנה מרומזת. מילים שנגעו בי.
סיפור המסע שלי כמהגרת מהתרבות החילונית להוויה הדתית נשזר אף הוא בין הצילומים.
מצאתי כי לתחושות שחוויתי: פחדים, קשיים, התלבטויות, תחושת זרוּת אך גם מקורות של כוח ותקווה, קיים הֵד באמירות ובחוויות של אחרים. אפילו סיפורים רחוקים ממני לכאורה כמו הלם קרב של חייל, או חווית כור ההיתוך בקיבוצים של שנות החמישים, קשייו של עולה חדש או מצוקתו של ילד מחבורת רחוב, התחברו לסיפור המסע האישי שלי.
לסודות יש כמיהה להיחשף, להתגלות, לעבור מן הצללים אל המקומות המוארים, אולם המחויבות להשאיר את בעלי הסוד אנונימיים, הביאה לפתרון של עבודה עם בובות, כמייצגות את הדברים שנאמרו.
התערוכה סודות וצללים היא בבחינת יציאה למסע של קשב והתבוננות בזיכרונות, בחוויות ובתובנות של בני אדם. מסע החולף בין צללים, על מנת לנסות ולגעת בסוד ותוך כך להפגיש את הצופה עם עצמו דרך סיפורו של הזולת. האחר.."
סיגל אדלמן
התערוכה תתקיים בבית האמנים בתל אביב בתאריכים 14.10.2010-7.11.2010 . הפתיחה במסגרת אירועי אוהבים אמנות-עושים אמנות , פתיחת עונת הגלריות והתערוכות 2010 .
.jpg)
