ורד גלזר זילברשטיין

כל הדברים מתחברים  

ברחבת קראון, הנקודה הגבוהה במוזיאון ואיזור הכניסה לאגפי האוסף המחודשים, ניצב פסלו של האמן אניש קאפור, "היפוך העולם, ירושלים", שהוזמן במיוחד לנקודה זו. הפסל, המתנשא לגובה חמישה מטר, משקף במהופך את שמי ירושלים, את המבקרים במוזיאון ואת הארכיטקטורה והנוף של המקום כולו. ג'יימס סניידר, מנכ"ל המוזיאון, הסביר שגישת המוזיאון היא ש"כל אספקט בקמפוס מהדהד יחד עם כל אחד מהאספקטים האחרים".  

מהלך השיפוץ וההרחבה של המבנים ממשיך את הדיאלוג בין פנים וחוץ בקמפוס, ושומר על רוח התכנון של האדריכלות המקורית. האגפים החדשים הם פתוחים ומזמינים, ומאפשרים מעקב אחרי התרבות החומרית דרך צירים של זמן, מוטיב ותרבות. הנרטיב של הרבדים השונים מאפשר לחווית הביקור במוזיאון להיות דידקטית יותר, אך גם עשירה יותר. כך למשל, במהלך הביקור אפשר להתרשם מהמגוון של התרבויות השונות, שגרו באזורינו מאז התקופה הפרה היסטורית. הסידור לפי נושאים ותרבויות, מזמן הקשרים מעניינים בין תחומים שונים של יצירות. לדוגמה, התצוגה המוקדשת לביגוד יהודי מסורתי, משלבת בין טלאי צהוב מהשואה לצילומים של ורדי כהנא, בהן היא מתעדת את בני משפחתה המורחבת. 

היצירה במרכז 

עיצוב הגלריות המחודשות נעשה בדגש על החשיבות והבולטות של היצירה המוצגת. אלמנט זה הושג באמצעות הצגת יצירות בנפרד ולא במקבצים, שימוש בקופסאות תצוגה שקופות שחלקן דו צדדיות, הצבה של יצירות בודדות ללא כיסוי זכוכית ועיצובן של הגלריות באופן פשוט ונקי, הממשיך את עיצוב המבנים. דייזי רקח ג'יברה, אוצרת אמנות ותרבות יהודית, אמרה לארטפורטל: "כל גלריה נותנת תחושה מאוד מיוחדת. עיצוב מינימליסטי, ברור ואלגנטי שמעצים את החוויה".  

התערוכות המחודשות  

מרכזו של תהליך השיפוץ הוא בעריכה וחידוש של שלושת אגפי האוסף במוזיאון: האגף לארכאולוגיה, האגף לאמנויות והאגף לתרבות ואמנות יהודית. הכניסה לתערוכות הקבע נעשית מאולם כניסה מרכזי, הנגיש גם לבעלי לקויות פיזיות באמצעות מעבר מקורה. כחלק מהשיפוץ, שטחו של המוזיאון הורחב ב-8,000 מ"ר, ומוצגת בפעם הראשונה תצוגת קבע של אמנות ישראלית.  

יצירות רבות נוספו לתערוכות הקבע במוזיאון. בצמוד להיכל הספר, נוסף דגם מוקטן של ירושלים בימי הבית השני, ערב פרוץ המרד הגדול נגד הרומאים. בכניסה לאגפי האוסף, מוצבת יצירתו של אולאפור אליאסון "והיתה הקשת", המשחזרת את הצבעים הנראים לעין האנושית בסדרה של 300 בדים הצבועים ביד. באגף לארכאולוגיה מוצגים חלקים מכתובת הליודורוס שהתגלו לאחרונה. הכתובת מ-178 לפנה"ס, מגוללת את הסיפור הדרמטי של הליודרוס והאירועים שהביאו למרד המקבים. לאגף לתרבות ואמנות יהודית, נוסף בית כנסת רביעי כחלק משדרת בתי הכנסת, המוצבת כציר מרכזי באגף. בית הכנסת נבנה בסורינם במאה ה-18, והוקם מחדש במוזיאון. באגף לאמנויות, מוצג אוסף נדיר של צילומים שנתרמו על ידי נואל והרייט לוין, המקיפים 170 שנות צילום. האוסף יוצג במוזיאון עד ספטמבר, ויוחזר למוזיאון בעתיד.  

תערוכות הפתיחה 

במוזיאון מוצגות כרגע מספר תערוכות זמניות, המשקפות את המגוון שבאוספי המוזיאון. אחת מתערוכות אלה, היא תערוכת האמנות העכשווית, "פעימות", הבוחנת את השימוש בתנועה איטית ומהורהרת במדיות שונות. בין היצירות שבתערוכה ניתן למצוא את יצירתו של קרלוס אמורלס, "ענן שחור (סטודיו חבוי)", בה מודבקים חמישה עשר אלף פרפרי עש העשויים מנייר שחור, הממלאים שכפול מגבס של הסטודיו של האמן. היצירה מזכירה את אחת התופעות הביולוגיות המרהיבות בעולם, נדידת פרפרי הדנאית המלכותית. יצירה נוספת בתערוכה זו, היא "שולחן" של יוניה אישיגמי. היצירה מורכבת משולחן ארוך, שעליו מונחים מגוון פרטי יומיום, והוא נע בהילוך איטי מעלה ומטה. היצירה מתכתבת עם ציורי הטבע הדומם ההולנדיים מהמאה ה17. תערוכה זמנית נוספת, "שלושה אמנים, אוסף אחד", מציגה יצירות שנבחרו על ידי האמנים צבי גולדשטיין, סוזן הילר וינקה שוניברי. כל אחד מהאמנים מציג דרך העבודות הנבחרות את מבטו האישי על היצירות המוצגות באוספי המוזיאון. 

אירועי הפתיחה  

פתיחת המוזיאון ביום שני הקרוב מלווה בשבוע של אירועים מיוחדים לציבור, שלדברי ג'יימס סניידר, מתכתבים עם הקמפוס, האובייקטים והנוף. האירוע המרכזי יערך ביום חמישי, ה-29.7, ויכלול מופע של יהודית רביץ, לילה של פעילויות ברחבי המוזיאון ומ"סיבה שקטה", מסיבת ריקודים עם אוזניות ברחבת קראון.  

שעות הפתיחה של המוזיאון הן: בימים א',ב',ד',ה' ושבת בשעות 10-17, בימי שלישי בשעות 16-21 ובימי שישי בשעות 10-14. הכניסה חינם לחיילים בחובה, למשרתים בשירות לאומי, ולילדים בימי שלישי ושבת, ובמהלך כל חודש אוגוסט.