מוזיאון ישראל נמצא בסיום הליך השדרוג והשיפוץ הנרחב שערך בעלות של כ-100 מליון דולר. בקיץ הקרוב עם סיום הפרוייקט יפתח המוזיאון למבקרים לאחר שהמתחמים המרכזיים נסגרו למעשה בשנת 2007 . לקראת הפתיחה העשיר המוזיאון את אוספו ביצירות מונומנטליות חדשות שנוצרו במיוחד למוזיאון ישראל על-ידי שניים מגדולי האמנים הפועלים כיום בעולם - אולאפור אליאסון ואניש קאפור
פסל גדול-ממדים של קאפור ומיצב מיוחד מאת אליאסון ישתלבו בקמפוס המחודש של המוזיאון שיפתח לציבור ביולי 2010.על היצירות אומר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "אליאסון וקאפור ידועים ביצירותיהם המרשימות המגרות את המתבונן למעורבות, לאינטראקציה ולהתפעלות – ואנחנו נלהבים מן העבודה על שתי היצירות היוצאות מן הכלל הללו שהזמנו מהם. היצירות החדשות הללו יעשירו את חוויית המבקר, והן ממשיכות את ההיסטוריה הראויה לציון של המוזיאון, של שיתוף פעולה עם אמנים עכשוויים".
היצירות החדשות-"קשורות מקום"- נוצרו במיוחד לאתרים מסוימים במוזיאון, והן יוצגו בשטח המחודש במקומות מרכזיים , על היצירות :
יצירתו של אולאפור אליאסון, "והיתה הקשת" (2010)
עבודתו קשורת-המקום של אולאפור אליאסון משחזרת את הצבעים הנראים לעין האנושית בסדרה של 300 בדים צבועים ביד, כל אחד מהם בגודל 5 X 240 ס"מ ובסך-הכול 15 מטרים אורכם. היצירה מסמלת את העניין של האמן הדני-איסלנדי בכוחו של האור ביחס שלו עם הסביבה.
היצירה מחברת שני בניינים חדשים חשובים בקמפוס המחודש של המוזיאון: מעבר מקורה המוביל את המבקרים מהכניסה הראשית של המוזיאון ללב המתחם, וביתן הכניסה החדש לתערוכות שממנו יפנו המבקרים אל אגפי התצוגה השונים של אוספי המוזיאון. מרחוק, המיצב של אליאסון נראה כמו רצף ארוך של צבעים, אך כאשר מתקרבים אליו, בסוף המעבר המקורה, הוא "מתפרק" לבדים המונוכרומטיים המרכיבים אותו.
אליאסון ידוע בשימוש שהוא עושה בחומרים מן הטבע ובחומרים בני-חלוף, הוא עובד במדיומים שונים, ובהם פיסול, צילום והמפורסם מכול – סביבות גדולות השואבות אליהן את המתבונן. היצירה "והיתה הקשת" היא מתנה למוזיאון מאת אליס ותומאס טיש מניו-יורק, במלאות למוזיאון 45 שנה ב-2010 ולכבוד פרויקט ההרחבה שיושלם עד יולי 2010. היא מצטרפת ליצירה חשובה מאת אליאסון השייכת כבר לאוסף המוזיאון, מיצב האור "אופק הפעולה שלך" מ- 2004 , שתוצג אף היא באחת מתערוכות הפתיחה.
פסלו של אניש קאפור, בלי כותרת (2010)
פסלו של אניש קאפור העשוי פלדת אל-חלד ומתנשא לגובה 5 מטרים, יעמוד במקום בולט בכיכר קראון המחודשת, הנקודה הגבוהה ביותר בשטח המוזיאון. הן גודלו של הפסל והן העובדה שהוא משמש כמראה, אופייניים מאוד לסגנונו הנוכחי של קאפור.
יצירתו של קאפור נוצרה לזכרו של טדי קולק, שבזכות חזונו הוקם המוזיאון. פני היצירה החלקים ישקפו כאמור את שמי ירושלים, את המבקרים במוזיאון ואת הארכיטקטורה והנוף של המקום כולו, אך במהופך - השמים למטה והאדמה ומה שעליה למעלה. הניגוד הזה בין צורות ארציות ושמימיות מתייחס לדואליות המיסטית של ירושלים . יצירתו של קאפור הושפעה מהעיר, מנופיה, ומהמבנה האדריכלי הייחודי של היכל הספר. היצירה התאפשרה הודות לנדיבותם של לילי ספרא ממונקו, צ'רלס ברונפמן מניו-יורק וריצ'רד גולדמן מסן-פרנסיסקו, בסיוע קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית.
קאפור, המתגורר בלונדון, הוא אמן עטור שבחים ופרסים, בהם פרס טרנר ב-1991. אלפים נוהרים לחזות בפסליו בפארק המילניום בשיקאגו ובתערוכתו שהוצגה עד לא מזמן באקדמיה המלכותית לאמנות , לונדון. השתקפות הסביבה בצורות פשוטות אופיינית לרבות מעבודותיו; "בלי כותרת" היא היצירה השנייה של קאפור באוספי המוזיאון – קדמה לה "אדמה שחורה" (1984).
פרויקט שיפוץ מוזיאון ישראל בעלות של 100 מיליון דולר המתקרב לסיומו, מתוכנן בשיתוף פעולה בין משרד האדריכלים אפרת-קובלסקי מתל-אביב וחברת העיצוב של ג'יימס קרפנטר מניו-יורק . הפרויקט ישדרג ויאחיד את המבנים והביתנים בקמפוס המוזיאון המשתרע על 80 דונם ויעצים את חווית המבקרים.