האמנים אבנר בר חמא ומירית בן נון יציגו בחודש נובמבר בתערוכה "שלום חומה חופש" במסגרת תערוכה קבוצתית בגלריה Galerie Patrice Vuillard בברלין . הגלריה נוסדה בברלין על ידי פטריס ווייאר, גלריסט ואספן אמנות צרפתי . הגלריה שייסד בברלין מתמחה באומנות עכשווית של אמנים מהמזרח התיכון והזמינה לברלין ששה אמנים מארצות, תרבויות, דתות ורקעים אתניים שונים לעבוד על הנושא "שלום-חומה-חופש". ברלין היא העיר בה נעצרו סבתו,סבו ואביו של פטריס ווייאר ע"י הנאצים.
בברלין, באירוע מיוחד לציון נפילת החומה שהפרידה בין המזרח למערב,וכחלק מהאירוע שיכלול מופעי מוזיקה מגוונים, נפתחה תערוכה קבוצתית מיוחדת לנושא בה יציגו האמנים ,מוחמד מורהאדין מעירק, אבנר בר חמא מישראל, גהאס מאירן, ליז דל מדיקו מצרפת, מירית בן נון מישראל ויונתן וולסטרום משוודיה .
בית האמנים בתל אביב יציג עבודה אחת של כל אמן בתערוכה.
התערוכה בברלין תפתח ב-17.11 (בבית האמנים ב-12.11) , התערוכות יוצגו עד ל-10.12.09 .
אודות אבנר בר חמא
אבנר הינו אוצר ואמן רב תחומי העוסק בתחומים רבים- ציור ורישום, פיסול ומיצב שעבודותיו שמות דגש תמיד על שורשיות עם ישראל.
ציפורה לוריא ז"ל כתבה עליו שעבודותיו עוסקות בנושאים שהוזנחו או טופלו לא נכון, ובעבודותיו ישנו קו מקשר בין המימד הויזואלי והעולם הצורני לתוכן היהודי- אשר משמש כסמל לתוכן ולצורה. בר חמא הינו אמן ייחודי המשלב אמנות עכשווית ומקורות יהודיים.
עבודותיו זוכות לתהודה רבה, בשנים האחרונות גם בעקבות עמדתו הנוקבות על ההתנתקות. עבודתו "מפת התפוזים" של ארץ ישראל הוצגה בארץ ובחו"ל וזכתה לחשיפה מרובה.
בר חמא לימד בעבר בקלישר ואף היה המנהל הפדגוגי של המקום, הוא היה ראש החוג לאמנות במכללת "תלפיות, ועדיין מרצה שם גם כיום.
ב- 1997 הוא הקים את "הגלריה האחרת", וב-2009 ייסד את "הלל 17" שממוקמת בירושלים. באמצעות גלריות אלו הוא אוצר ויזם תערוכות מאתגרות רבות.
במהלך שנות פעליותו זכה בפרסים רבים, ופסליו הוצגו במקומות ציבוריים ברחבי הארץ.
אוצר התערוכה בברלין, פטריס וויאר, טוען שבר חמא נבחר לפרויקט בעקבות אישיותו, בעלת האמירה הישירה והייחודית ועבודותיו המפתיעות המביעות את ההתמודדות של כל מי שחי בישראל עם המציאות הקיימת בה.
אודות מירית בן נון
.jpg "מירית בן נון")
עבודותיה של מירית בן נון ערוכות בשלבים של צבע וחומר בצורה כזאת שמי שצופה בהם לא נותר הצופה אדיש. אלו עבודות מהסוג שהתפתח בין שבטי האבוריגיני שבאוסטרליה ובסוף המאה שעברה נחשפו לעולם המערבי. באוסטרליה האמנות משמשת כמענה על צורך דתי פולחני ואילו מירית בן נון ממלאת באמצעותה צורך אובססיבי אישי לפרוץ ולזרום על הבד מבלי להותיר פיסת שטח פנוי. היא לא מחפשת משמעות כי היא מכסה את הבד מתוך תחושה פנימית כנה וצורך אובססיבי שאין לו מעצורים.
האוצר דודו גרשטיין אומר על בין נון שהצורך להתבטא אצלה לא מפסיק אך לא לרגע, ציורה סוחף בגלל הפרימיטיביות שבו, משוחרר מרגשות אשם והצטדקות, הוא בא ורק מתוך דחף יצירתי בלתי מודע.
מירית נבחרה לתערוכה בברלין בשל האופטימיות מול המציאות המורכבת שבשלה ישראל נאלצה לשים גדר הפרדה, כפי שמתבטאת בעבודותיה.
ביצירותיה היא מביעה את הצורך בגדר, ואת תחושת הביטחון שהיא מקנה מול הטרור המופנה לישראל, אך גם מביעה תקווה לעתיד.
.jpg)
