בגלריה "הלל 17"-בירושלים , תוצג החל מ-3.6.09 תערוכת האמנות "אימפרה ציוניזם" , של הציירים חיים סיטון , חנה דוכן ומרגריטה נאות .על התערוכה והיצירות מוסר לנו אבנר בר חמא , אוצר הגלריה והתערוכה :
האור הארץ- ישראלי המסנוור, היווה עבור האמנים ,בעיקר אלה שהגיעו מארצות החורף במאה הקודמת, אתגר לא פשוט להתמודדות. בישראל, החל משנות התשעים, במקביל להתפתחויות באמנות העכשווית המקומית, מתחזקת מגמה של חזרה לציור פיגורטיבי ריאליסטי, כלומר ציור מהתבוננות במושא הציור.
האימפרסיוניסטים (שעבודותיהם הוצגו בתערוכות בין 1874- 1886 )ניסו לתאר את חיי תקופתם כשהם יוצאים מהסטודיו ומתמודדים עם שינויי האור במבט אובייקטיבי.
ההתבוננות והציור בטבע, שהייתה אחד מעקרונותיה המוצהרים של תנועה זו מהווה לחלק לא מבוטל של אמנים ישראלים מקור השראה וחיקוי בדגש על סממנים מקומיים ייחודיים .אך בשונה מהאימפרסיוניסטים, האמנים שבחרתי לתערוכה זו אינם דוגלים בשימוש בצבע טהור המונח בשכנות לצבעים אחרים והמתערבב בעין המתבונן. הם יוצרים את הצורה המבוקשת, אם בנוף ואם בציורי פנים בצבע המונח בשכבות מרובדות זו ליד זו.
שלשת האמנים חוקרים בעיקר את האור הייחודי לאזורנו ומאפשרים לעצמם להתמודד עם רגשותיהם בציורים. בנוסף, הם משתמשים בצבע משלים או כחול לשם תיאור מקומות כהים או צל למשל,כל אחד בדרכו. גם אם נושאי הציור משתנים, הם אינם מוותרים על ההתבוננות והציור בטבע, שהיו מעקרונותיה המוצהרים של תנועת האימפרסיוניזם.
הציורים ה"אימפרה-ציוניסטים", המוצגים בתערוכה , נראים כאילו לא מעובדים ולא מהוקצעים ובזה כוחם. זהו ציור ישיר המתאר התרשמות של המציאות המוכרת הסובבת אותנו כפי שהיא משתקפת בשעות מסויימות ברגע חולף והן נובעות מהתבוננות ישירה בטבע.
אין ספק שהן עשויות ביד מאומנת ומקצועית, בעין בוחנת ובחן רב.
זוהי תופעה מרעננת שאנו נחשפים ונדרשים אליה בנוסטלגיה דווקא בעידן העידוד והסיקור הנרחב של האמירה האמנותית העכשווית. זו אמירה ישראלית הדורשת התייחסות מקיפה יותר.
התערוכה תתקיים בגלריה הלל 17 , מכללת ליפשיץ ירושלים בתאריכים 3.6.09-30.6.09 , י"א סיון תשס"ט –ח' תמוז תשס"ט , פתיחה 3.6.09 18:30 , מרגריטה נאות - חיים סיטון - חנה דוכן ,"אימפרה ציוניזם" IMPPRE-ZIONIZM
על התערוכה הקודמת בגלריה הלל 17 -גלו-יה על כיסוי הראש הנשי ביהדות
לפני כן התערוכה כצל עובר שהוקדשה לזכרה של ציפורה לוריה