על אדולף וולפלי, ביל טריילור, הנרי דארג'ר, אמנים אאוטסיידרים.

על ההקשר החברתי של ההישג האמנותי.

הגר בריל על אמנות נאיבית.

התערוכה, ראשונה מסוגה בארץ, תוצג עד ה-20 ביולי 2013. המונח "אמנים אאוטסיידרים" מתייחס לאנשים שלא למדו אמנות ולא פעלו בתוך עולם האמנות, ולעיתים חיו בשולי החברה, אך יצרו אמנות מרתקת ורבת עוצמה. מדובר באנשים שבשלב מסוים בחייהם התחילו לעשות אמנות, בדרך כלל לצייר, ועשו זאת מתוך דחף פנימי שאינו בר שליטה. חלקם היו מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש (אדולף וולפלי), אחרים מעולם לא אובחנו או אושפזו, אך חיו חיי פרישות ובדידות (הנרי דארג'ר). עבור כולם הציור הוא גאולה.

בדרך כלל אין להם עניין להציג,להראות את עבודותיהם או לקבל הכרה ונדרש תיווך של "אינסיידרים" – אמנים, אספנים, גלריסטים או פסיכולוגים, כדי להביא את אמנותם לידיעת הקהל הרחב.

למושג "אמנות אאוטסיידרים" ישנם ביטויים מקבילים שונים, כמו: ארט ברוט (Art Brut), אמנות בתולית (Virgin Art), אמנות של אוטודידקטים ועוד. אמנות נאיבית ועממית נתפשת כשלוחה של תחום זה, אם כי על קווי ההשקה והשוני מתחוללים חילוקי דעות.

מדובר בתחום שזוכה בשנים האחרונות לפריחה ולהכרה, לכתיבה ענפה ולתצוגה נרחבת. בארץ טרם הוצגה תערוכה של אמנים אאוטסיידרים משמעותיים. בתערוכה תוצגנה לראשונה בארץ עבודות של אמנים אאוטסיידרים קלאסיים: אדולף וולפלי, ביל טריילור, הנרי דארג'ר, אלואיז קורבאז, סם דויל, וויליאם הוקינס, מיני אוונס, קרלו זינלי, מורטון בארטלט, קלמנטין האנטר. העבודות מושאלות מאוספים פרטיים ומוזיאליים בארץ ובארה"ב.

לצידם יוצגו אמנים נאיביים, עממיים ואוטודידקטים בולטים מהארץ – שלום מצפת (השען מצפת), גבריאל כהן, משה אלנתן, וכן, ארבעה אמנים אוטודידקטים חיפאיים: נתן הבר, שמשון למברגר, מנחם מסינגר, מוחמד פאדל. גבריאל כהן, שלום מצפת ומשה אלנתן הם שלושת האמנים האוטודידקטים הבולטים בארץ. כל אחד מהם התגלה על ידי "אינסיידר" אחר: גבריאל כהן על ידי רות דבל, גלריסטית ירושלמית, שלום מצפת על ידי יוסל ברגנר, אמן, ומשה אלנתן על ידי דן בן אמוץ ומאיר רונן.

עוד יוצגו תצלומים של רוג'ר באלן, צלם (שאינו אאוטסיידר) מדרום אפריקה,אשר במשך שנים מצלם אנשים החיים בבתים נטושים מחוץ ליוהנסבורג ואת שיתוף הפעולה היצירתי, המוזר והאניגמטי שלו איתם.

כמו כן, יוצגו מקרים נוספים אחרים של אמנים אאוטסיידרים מקומיים - עובדיה (עבדאללה) אגסי (חי ברחוב גורדון בתל אביב, לב עולם האמנות עד לא מזמן), עאפיה זכריה (ציירה על קירות ביתה בדירת שיכון בשלומי), נסים כחלון (חי על חוף בסידני עלי מזה ארבעים שנה, ובנה שם את ביתו על מצוק מאבן חול), דוד שטראוס (מתוך "מוזיאון מאיר אגסי").

הפרק האחרון בתערוכה מיוחד לאמנים ישראליים המציגים את בחירתם – אורי גרשוני מציג את ולרי ביקובסקי, פסח סלבוסקי מציג את דבורה אגרנוב, רעות פרסטר מציגה את עדי גוב ארי, דלית שרון מציגה את דנה לין.

למרות ההבדלים שבין האמנים השונים משותף לחלק ניכר מעבודותיהם מראה צבעוני, עמוס ודחוס, אובססיבי ושובה לב. זוהי תערוכה שיש בה עניין רב לקהל רב ומגוון, והיא מזמנת דיון רב תחומי בין אנשי אמנות, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.

התערוכה תלווה בסדרת אירועים, מפגשים, סיורים (לשלומי וסידני עלי), וימי עיון.