תערוכתו של ישראל רבינוביץ' בגלריה אורייתא יוצאת לדרכה לקראת חגי תשרי ונראה כי אין תקופה מתאימה מכך להצגת סדרת עבודות זו. ניתן לראות בסדר תקיעות השופר המסורתי מבט סימלי על שבר וקשיים, ועל היכולת להתנער מהשבר ולתקן . תקיעות השופר על פי המסורת מתחילות ב"תקיעה" רציפה וזכה, ממשיכות ל"שברים" , תקיעה שבורה וסדוקה, אחריה באה "תרועה" – שהיא תקיעה שבורה לחלוטין ומרוסקת, אבל כאן הליך השבירה נפסק וחוזרת "תקיעה" זכה, צלולה ומתוקנת, המסמלת את היכולת להתגבר על השברים, לתקן, ולצאת לדרך חדשה גם אם היא יוצאת מתוך השבר. "אדם משול כחרס הנשבר" , כמו חרס המיטהר על ידי שבירתו ואחרי השבירה הוא טהור וכשיר לחיבור מחדש (הציטוט ממחזור הימים הנוראים) . ישראל רבינוביץ' יוצר בשנים האחרונות את פסליו משברים של כלים עתיקים מחרס ומאבן, מחפצים וכלים שימושיים, ומחלקי מתכת שעיצב. המוטיבים הצורניים ברבים מן הפסלים מושפעים מממצאים ארכיאולוגיים ומדימויים ארץ-ישראליים בעלי משמעות סמלית.(רפי. ק)

על התערוכה "כל עוד" כותבת ליאורה לוי, אוצרת התערוכה :

בתערוכה 'כל עוד' מציג ישראל רבינוביץ מקבץ ציורים ופסלים המשולבים במילים ובטקסטים החקוקים בהן מתוך מנעד רחב של מקורות / ההמנון / פיוטים המהווים עבורו נקודות מוצא לאמירה אישית וחברתית.

היצירות המוצגות בתערוכה מתייחסות לאור ולתקווה. האור מיוצג על ידי סמל המנורה, הן ב'שחרית' והן ב'זוהר צפוני' ומילים מתוך 'התקווה' – 'ולפאתי' ו'מזרח' ו'כל עוד' נוגעות  ב- תקווה.

היצירות נובעות מתוך כאב ואמפטיה למציאות החיים, כאב המתייחס לתשתית הוייתינו כיהודים וכישראלים החיים בארץ ישראל.

במיוחד היצירה 'כל עוד' שהיא מעין אנדרטה שיש בה כתובת אש שלא מודלקת אך מוצבת יחד עם עץ ברוש ארץ ישראלי כל כך על ברזל זוית מחורר ירי, שנמצא זנוח באחד ממטווחי הירי בדרום הארץ. אולי ניתן לומר שכל עוד מתכוון להגיד 'לא עוד' ירי.

יצירה נוספת היא כתובת האש 'יוצר אור ובורא חושך' שהודלקה על קיר הגלריה ויצרה רישום חדש של נוף ארץ ישראלי מפחם. רישום שנוצר מאש ומאוויר מתוך טקסט. כתובת האש מהדהדת בתודעה כלקוחה מתנועות הנוער, אך הצבתה ליד ארובת התנור בגלריה יוצרת זיקה לכתובת המוצבת בשער מחנה אושוויץ – "ארבייט מאכט פריי" (העבודה משחררת).

דווקא מהמקום החשוך הזה בתודעה שלנו אני מבקשת להביא אור. בוחרת לראות בתערוכה את ה'כל עוד' כאמירה פתוחה, שמנסה להביא בחירה אופטימית בטקסטים ובדימויים שנמצאים בתערוכה.

גם אור וגם תקווה לקראת השנה החדשה.

מאמינה שבכוח ההתבוננות שלנו במציאות על כל המקומות החשוכים שבה – עוד לא אבדה תקוותינו. וכל עוד יש תקווה – יש יצירה בעולם וגם להיפך כל עוד יש יצירה – יש תקווה.

ליאורה לוי

 גלריה אורייתא, רח' גני טל 16, הושעיה                                                     

פתיחת הגלריה: בתיאום טלפוני,

ליאורה לוי, 052-2618070