מוזיאון חדש בבעלותו של האספן ניגאל פרסלר פתח בדרום תל אביב. לצד תערוכות בנושאים מתחלפים מתוך האוסף של יגאל פרסלר יוצגו מדי פעם תערוכות של אמנים ישראלים. הכניסה למוזיאון היא בחינם.

לא הרבה נאמר אודות עשייתו האמנותית של אורי ליפשיץ. השילוב שלו בין המופשט והפופ יצר תמיד עניין אבל המבקרים לא הצליחו אף פעם באמת לפענח את סגנונו הייחודי. יצירתו של ליפשיץ נשארה מחוץ לקאנון השלט בסצינת האמנות.

ליפשיץ היה מוכר בתקשורת כטיפוס אקצנטרי ואימפולסיבי אך בתהליך עבודתו הוא היה מאוד מאורגן ופרקטי. ליפשיץ קיבל השרה לעבודתו  מאירועי אקטואליה שראה בעיתונים כשהוא מקרין חלקים מתוכו ומעתיק אותם לגרסה משלו. הוא ביטל "כביכול" את הבחירה שלו בדימוי, כשהדימוי תמיד נלקח מתוך העיתון, אך הדימוי קיבל תמיד חיים חדשים במשיכת המכחול של ליפשיץ.

הציור של ליפשיץ הוא תמיד מאבק בין הטכנולוגי לידני, ובין אמנות למדיה, מה שלא התקבל כלגיטימי בזמנו בשיח האמנותי.

ליפשיץ תואר תמיד כצייר להטוטן- וירטואוז ויזואלי. השימוש בטכניקת המקרן איפשרה לו להישאר נאמן לדימוי ולנקוט בעמדה כביכול "אובייקטיבית", לא להתעסק בפורמליסטיות כגון קומפוזיציה וכתב יד, אלא להיות ממוקד בתוכן.

מעל ההעתקה תמיד יש עוד שכבות של קשקוש, הכתמה, כתיבה ורישום גרפי שמשנות מחבלות ומביאות את הנושא המצויר למקום חדש.                       

הוירטואוזיות של ליפשיץ איפשרה לו  להתחרות במדיה שמתוכה שאב את דימוייו ולפתח את הספונטניות ביצירה שלו. כמו המיידיות של המדיה גם הוא צייר "בשידור חי".

מוזיאון פרסלר

רחוב וולפסון 54, תל אביב

טלפון: 03-5373017

שעות פתיחה:
ימים א'-ד' : 10:00-19:00
יום ה' : 10:00-20:00
יום ו' : 10:00-14:00