עופרי מרום בתערוכת ציור "יוצאת מהקווים" בגלריית מיקה

כתבה: קרן בר גיל

מזה למעלה משני עשורים בוחנת עופרי מרום באופן עיקש, מתמסר ואמיץ את הפעולה הציורית. מרום פיתחה שפה ציורית אישית ואמצעי ייצור עקביים, המהווים מטאפורה ליצירת הנוף התעשייתי הנראה בציוריה. בעידן של עיסוק מרובה באמנות נרטיבית, כאשר התוכן נמצא בקידמת הבמה האמנותית והציורית, מרום אינה חשה בצורך להיאבק על ההפשטה, ומעניקה עדיפות לעיסוק הפורמליסטי בשפה הציורית. המרכיבים הפיגורטיבים הנראים בעבודות  משמשים אמצעים לבחינת מהלכים ציוריים. 

החזרה הפעלתנית והעמלנית על ייצור הקונסטרוקציות -  בסטודיו צנוע במקלט בכפר סבא - נעשה תוך נסיון לזיכוך ולגילוי החדש בתוך המוכר. אמצעי הייצור / ציור של מרום, בונים הלכה למעשה את המבנים והבניינים הנטועים בנוף.

נקודת המוצא של הסידרה 'קונסטרוקציות' - הינה הנוף המיידי הסובב את שכונת מגוריה של מרום. איזורי התעשייה של כפר סבא ורעננה מאופיינים בבניינים גבוהים, מודרניים, שמאכלסים חברות מחשבים וטכנולוגיה, ולעולם נמצאים בפיתוח מתמיד. המבנים הממוקמים בשטי הספר שבין הערים, מוקפים לעיתים בשאריות של טבע או עדויותיו: שדות, פריחה, עצים, צמחיה.

צילום אתר בניה שצילמה מרום (וצילומים מוקדמים לו) מהווים נקודת מוצא ליצירתה: מנוף אימתני, פיגומים היוצרים גריד צבעוני מסועף, עמודי בטון המשמשים יסודות בניין, משרד קטן, ארעי שחלונו המסורג יוצר אף הוא גריד משלו. 

מרום בונה על הקנבס את הקונסטרוקציה האדריכלית. תחילה השלד, אחר כך מופיעים ההפיגומים, לעיתים הבניין שלם אך ברוב המקרים הוא עדיין בתהליך בניה, ממש כמו הציור עצמו. קווים לאורך ולרוחב יוצרים שתי וערב עשיר, יצרי, אנרגטי, היוצא מנקודת אחיזה פיגורטיבית וזולג למופשט.

לעיתים נדמית הקונסטרוקציה כלוח סורגים, חוסמת יותר מאשר חושפת, ולעיתים היא פתוחה וחשופה - מאפשרת מבט מקרוב לתוך הקרביים של המבנה, הצצה לשלבי בניית הבנין (האובייקט),  כמו גם לשלבי המבנה הציורי. שכבות נסתרות, קודמות, צצות ועולות, לעיתים כפרגמנטים ולעיתים שלמות – ניכרות בשפע ובמגוון מרקמים.  

אחרי שנים של ציור מונוכרומטי שגווני הכחול, השחור והלבן שולטים בו, החלה להופיע, בעבודות של מרום מהשנה האחרונה, צבעוניות. לעיתים מרומזת ולעיתים עזה ונועזת. השימוש בצבעים מהדהד רכיבים פיגורטיבים כדוגמת שמים, אדמה, מנוף, צמחיה, פיגומים. אך גם כאן, ממש כמו הקונסטרוקציה האדריכלית עצמה, מהווה הרכיב הפיגורטיבי נקודת מוצא לעניין שמגלה מרום בקולוריזם עצמו, באפשרויות של צבע אחד לדור לצד צבע אחר, בשקיפות לעומת אטימות, בשילוב בין צבעי שמן טהורים לבין צבעים תעשייתים, ובעיקר ביכולתה של פאלטה לסנוור ולהפתיע.

משטחים ופני שטח מעסיקים אף הם את מרום. לאחר שנים של עבודה על קנבסים ומשטחים תעשייתים (עץ, מזוניט) יצרה מרום בשנה האחרונה גוף עבודות שמן וגרפיט על נייר. המדיום הקטן והאינטימי יותר מהווה כר התנסויות ציוריות. הנחת הצבעים, יצירת הנזילות על נייר ואפשרות השירבוט, יוצר כתב יד מוצפן אך אקספרסיבי ששובר את חוקי הקונסטרוקציה ומהווה חתימה ללא כתב. 

הציורים של מרום נעדרים נוכחות אנושית אך נוכחת בהם תוצאות של עשייה אנושית. בתוך הנוף, מתעכבת מרום על עמודי חשמל, מנופים ופיגומים, הנתפסים לרוב ככאלה שפוצעים את הנוף אך מהווים למעשה חלק אינטגראלי ממנו. מרום, בציורה, הופכת אובייקטים הכופים את עצמם על הנוף לעוצמתיים, מפתים, אניגמטים - ספק מפלצתיים ספק אנושיים.

בעבודה משנת 2009 נראה עמוד חשמל הפורס את זרועותיו האימתניות לצדדים. מן הזרועות יוצאים חוטים שאת קצוותיהם אין הצופה יכול לראות. החוטים נמשכים מקצה הציור אל קצהו האחר. העמוד נטוע בין שמין לארץ. הוא כאן כדי להישאר, מעין מגדל פלדה כל יכול. גם כאן נמשכת מרום אל הזליגה בין אובייקט דומם, ממשי, פיגורטיבי לבין יצור הכלאים האדריכלי- ציורי, שמשיכות המכחול הרחבות ניכרות בו היטב.

אל הפיגורות האורבניות, התעשיתיות, מתגנבת האופטימיות שבחדוות הציור. הג'סטות הרחבות ומשיכות המכחול החופשיות משקפות את האנרגיות והסערה שהינן חלק מפעולת הציור בעבודתיה של מרום.

פתיחה: 5/1/12 בשעה 20:00

גלריית מיקה בן יהודה 97 תל אביב

http://www.mikagallery.co.il/59207.html