אברהם אילת מציג בתערוכתו כיוונים בעבודתו לאורך מעל ל-40 שנה.
.jpg "אברהם אילת")
החל משנות ה- 60 החל לצייר עבודות שעסקו בשוני בין מעשה ידי אדם לטבע.
לקראת שנות ה-70 אילת עבר לעבודות בעלות אופי מופשט, בסדרת "כוחות", שנעשה ע"י רישומי עפרון, שמבטאת את הסתירה.
מתוך עבודתו, עבר אילת להשתמש במצלמה, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה, אך באמצעותה הוא מצא זוויות ראיה אחרות, שהשלימו ואת רישומיו, אך יחד עם זאת גם היוו חלק נפרד ומהותי בעבודתו.
למרות שרוב האמנים בתקופה זו זלזלו במצלמה ואיכותה, הוא תמיד הקפיד על שימוש הולם במצלמה, וחפץ בהדפסה מושלמת, דבר שייסד את דרכו כמורה במחלקה לצילום בויצו.
בהמשך, בשנות השמונים, התמקד אילת בשני מסלולים: מסלול אחד היה תיעוד של רחובות בשכונת הדר, מתוך רצון להנציח את המקום, והשני היה מסלול של צילום טבע ודומם מבוים בסטודיו, שילוב קומפוזיציות, משחקי אור וצל, ניגודיות, ועבודה ספונטאנית.
עבודותיו בשנות התשעים משתמשות תצלומים רפואיים ששימשו לאבחון בריאותי, התמקדות בקווים שם, מובילה אותו ליצירת כתב, ולתהייה על משמעות של שפת סימנים מוסכמת.
בשנת 1999 השתמש אילת בבקבוקים ישנים והרוסים שאסף,ויצר מהם סדרת פוטוגראמות, כמחווה לאמן מאן ריי.
.jpg "אברהם אילת")
בשנת 2007 התקיימה תערוכתו "היסטוריות" שהציגה את דרך עבודתו, והקשרים האישיים והחברתיים שמלווים אותו בתהליך יצירתו.
המוטיב החוזר בעבודותיו של אברהם אילת הינו ההליכה אחר הרעיון. הוא מתאים את החומרים שבהם הוא משתמש לרעיון, ולא להיפך.
אודות אברהם אילת
אברהם אילת למד אמנות במקומות רבים כמו ישראל פריס ולונדון, הציג בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל וקיבל מגוון מלגות ופרסים.
מעבר לתערוכותיו הוא יזם את הביאנאלה הישראלית הראשונה לצילום.
אילת משמש כיושב ראש פירמידה, מרכז לאמנות עכשווית, חיפה.
