"זוג כנפיים וחתול בחלון"- נאוה שושני ודובי הראל בבית גבריאל

בתערוכה זו מציגים שני אמנים שהינם אח ואחות, הם מדברים על אהבה, זיקנה, פרידה ומוות. הוריהם של נאוה ודובי נפטרו בזה אחר זה. בלכתם נעלם גם הבית שבו נולדו וגדלו. את הבור שנפער הם מנסים למלא על ידי נבירה בזיכרונות ועיבודם למעשה האמנות.

הפסלת נאוה הראל שושני משחזרת תמונות וזכרונות מחיי הוריה הקשישים. על ידי שימוש בטכניקה מעורבת היא מדברת על אהבה נדירה ועל הקושי שבפרידה. היא מצליחה להגיע לתמצית של החוויה על ידי תרגומה לדימויים שונים.

דובי הראל מתעסק ברישום והוא מתחקה אחר קווים ורגשות, שעל ידיהם הוא מתעד בנאמנות את המתרחש בחיי הוריו עד לרגעים האחרונים. אצל דובי הרישום הינו התיעוד המיידי של החוויה, שלא כמו אצל נאוה, שם השחזור הוא הטיפול בזיכרון. רבים מהרישומים הופכים עם חלוף הזמן לתחריטים כאשר הם כבר מזוקקים; הזכרון של הזכרון.