השחקן , הבמאי והמפיק אייל גפן , מציג את תערוכת היחיד השניה שלו , אותה הוא מגדיר כהתכתבות אינטימית שלו עם עצמו. התערוכה, המשלבת טקסטים וציורים, היא בעלת אמירה פוליטית וחברתית .
בדומה להתנהלותו בחיים האישיים גם באמנות אייל גפן אינו משאיר סימני שאלה, ונותן את הסאבטקסט- הציורים מלווים בטקסט, עם אמירות פוליטיות וחברתיות, שלא משאירים מקום לספקות.
חלק גדול מהעבודות נולדו בזמן שעבד גפן על הצגת היחיד שלו "או לא להיות", הצגה הרצה בימים אלו, אותה הוא מגדיר כחשבון נפש, ומבט עמוק ונוקב לתוך המראה.
החזרה לבמה אחרי 25 שנים, הייתה אירוע מכונן עבור גפן, והיא יצרה התרחשות פנימית, הביאה לתובנות רבות, והוציאה , כפי שהוא מעיד , דברים רבים שהיו "תקועים" החוצה, דברים שלא ידעו לשמור את עצמם בפנים ומצאו דרך אל הנייר.
גפן מציג בתערוכה, 33 ציורי שמן שהם תמונות מוקפאות של אנשים שרגע לפני או רגע אחרי אמרו משפט שלא ימחק לעולם , הצבעוניות היא דוקומנטארית ,הכל מצטרף לאותו רגע בו נרקם המשפט של האיש או האישה ,
גפן מציין : "אני בא לבקר את האנשים בעבודות שלי לפחות ארבע פעמים במהלך החודש ורק אחרי שהוא בטוח שאף אחד לא מזייף אני חותם על העבודה".
התערוכה תוצג בגלריה שורשים , ככר הבימה 2 , ת"א , בתאריכים 11/7/08-1/8/08 .
