תערוכתה החדשה מציגה בברלי ברקת עבודות גדולות מאד שנקודת המוצא שלהן בסוגות עיקריות: נופים, וטבע דומם. סוגות מרכזיות, עמודי תווך בתולדות האמנות, שברקת פועלת בתוכן כמי שמטילה ספק, מציפה אמביוולנטיות.

את עבודותיה של בברלי ברקת הנעים בחופשיות בין התכתבות עם קליגרפיה ממזרח אסיה, לאבסטרקט אקספרסיוניסטי - אפשר להגדיר כרישומים ציוריים או ציורים רישומיים. ברישומים ניכר משקע של ציור מתוך התבוננות ונהיית הלב אחר ציור של מחוות גופניות גדולות. עבודותיה הן מסע על מרחבי נייר גדולים, זהו ציור הדן במבט הכפול, כמו זה של האל יאנוס (Janus) – על העבר ועל העתיד, קדימה ואחורה, פנימה והחוצה, ויוצר מעבר בין מצבים של שקט לסערה, בין הנוכח, הקבוע לחולף. בציור של ברקת נשמרת כל העת מודעות להיעדרו של "נוף" – הנוף הוא ניתוח והרכבה של מגוון אובייקטים ופרטים בתודעה האנושית – והמודעות הזו מובילה אל הקצוות המהורהרים של העבודות, לאיכות של ספק. בזיכרון הציור של ברקת צפונים זיכרונות של עיסוקה בקרמיקה ובזכוכית, בצורפות ובאדריכלות, מנעד של רגישויות השב ומבליח בתוך עבודות מורכבות.

זו תערוכת היחיד השנייה של ברקת . ברקת בוגרת המחלקה לצורפות בבצלאל נסעה לאחר לימודיה לצ'כיה והשתלמה בניפוח זכוכית. בתחום הזכוכית היא הציגה תערוכות בהולנד ובארה"ב. בשנים 2008-2010 למדה בסדנא לרישום וציור של ישראל הירשברג.