כוויות יער

בסדרת העבודות יער אוהד שאלתיאל מתמודד עם שקט, מתח, הוד, קושי, התרוקנות ולידה מחדש. בציורים גדולי ממדים של יערות שרופים חוזר האומן אל מחוזות ילדותו, אל יערות הקרן הקיימת בכרמל. כשהיה ילד, נפעם מן המראות, כיבה לא פעם שריפות שפרצו, כאשר מכבי האש איחרו לבוא. התשוקה לצייר שריפות בערה בשאלתיאל עוד לפני השריפה הגדולה שפרצה בכרמל לפני שנתיים, כאשר קרבה האש לבית הוריו בעין הוד. מושפע מספר השירים של רוברט פרוסט, בתום קטיף התפוחים בהוצאת קשב לשירה, ובמיוחד מהשיר מראה חולף, החל שאלתיאל לצייר יערות שרופים. אצל פרוסט מראה היערות השרופים הוא אנלוגיה לשממון נפשי ולריקנות האנושית. גם שאלתיאל מאניש את הנוף בריק של האנשים בסביבה שאותה הוא בוחר לצייר. אולם אצלו השריפה היא סימן להתחדשות ולהתבוננות טרגית קומית ביערות הישראליים.

יערות הקרן הקיימת הם למעשה חורשות שנשתלו על ידי בני אדם בניסיון להשתלט על הטבע בארץ של הרים קירחים במזרח התיכון. אותם בני אדם גם שורפים עצים ששרדו בפגעי מזג האוויר. שאלתיאל מיטיב לתאר את העץ האחד, את האוד שניצל, את הענף שנותר, את העלה החצוף העומדים מול שממה שחורה כמו לועגים להרס של בני האדם. הפחם, הזפת, צבע השמן המונוכרומטי והלכות השקופות על גבי בדי ענק הם החומרים הטבעיים שמשתמש בהם שאלתיאל ומדייק בהם את תחושותיו: הנה הוא היער השרוף שתיכף יקרום עלווה, דשא, פטריות, חיות קטנות וחמצן.

שעות פתיחה

ב'-ה' 10:00-17:00

ו'  10:00-14:00

גלריה צדיק

שמעון הצדיק 16, יפו