search
לוגו

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

הפורטל הישראלי לאמנויות - הבמה ליצירות שלכם

אמיתי יותר מן האמת. על ציוריו של שמעון פינטו

28/03/2014
שמעון פינטו  - חורץ שמים , שמן על בד 148x170 (הגדל)

 

 

"מה אמיתי יותר מן האמת ? הסיפור." פתגם, שהסופרת הצ'יליאנית איזבל איינדה מציינת כ"פתגם יהודי" (נאום לפורום הרעיונות TED)

 

ביסודו, סיפור הוא עלילה דמיונית, בדויה. מוזר מאוד על כן שבשפה העברית, מילה נרדפת למילה סיפור היא מעשייה, וכפי שמקובל להשתמש בעולם סיפורי החסידים- "מעשה". המילה מעשה לקוחה מהעולם המוחשי, הקיים, הריאליסטי. פעולה אמתית המתרחשת בעולם באמת ובתמים. ההפך הגמור מבדיה ודמיון.
אהוב עלי ההסבר, שהמילה מעשה אינה משקפת את המסופר בסיפור, אלא את פוטנציאל ההשפעה המוחשי שלו על מעשים שיתבצעו בעתיד על ידי המהרהרים בו. את הפוטנציאל שיש בסיפור לשנות בפועל את העולם. להביא למעשה ולשינוי. מכאן המילה מעשה.


ליהדות מסורת בת אלפי שנים של הכרה בחשיבותם של סיפורים. הש"ס הוא הקודקס ההלכתי המעשי המרכזי של היהדות, אך קרוב לשליש ממנו מורכב מאגדות חז"ל. כך גם מוסברת המרכזיות הרבה של סיפורי החסידים בעולם המחשבה היהודי. הסיפור, אם כן, "אמתי יותר מן האמת" שכן אין הוא משקף איזושהי אמת מן העבר. הוא צופן בחובו את האמת של העתיד.

 

ציוריו של שמעון פינטו מספרים. בכדי לספר משתמש פינטו במנעד רחב מאוד של מבטים- לעיתים המבט הוא ילדי, ולעיתים הוא של הוגה דעות מלומד. יש והוא מבט של איש רוח המחפש טהרה, או של אינטלקטואל חוקר. מבט נאיבי של מחפש סוד או מבט מתרפק – זוכר זיכרונות. מקורות דימוייו וסיפוריו של פינטו נובעים ממוצאות ההולכים ומתרבים , כך גם סוגי המבט הפורצים שוב ושוב גבולות חדשים.


כאמן ותיק ובקיא, פינטו מכיר במגבלותיה של האמנות. אמנות בשבילו אינה דחליל ואינה פולחן 2- היא שליחות, היא תפילה והיא נקודת מוצא למסע. מסע עבורו ומסע עבור שותפיו. אנחנו.
הסיפורים, התובנות והדימויים אינם התכלית של עבודתו. יש בהם חשיבות לכשעצמם. יש עניין רב באמירה שבהם, אך הם מהווים בעיקר נקודות מוצא לחיפוש . נקודות מוצא למסע. נקודות אחיזה בעולם מופשט וחסר גבולות. כל אחד זקוק לנקודות אחיזה בעולם כל כך קשה לאחיזה, חמקמק, לא פתיר וצופן סודות. נקודות האחיזה גלויות לעין, אך כפי שמציין אנטואן דה סנט אקסיפרי (הנסיך הקטן)
" רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין 3." אפילו נסיך קטן המרחף בעולמות חסרי גבולות זקוק לנקודות אחיזה. פרח. כבשה. קופסה צופנת סוד.

 

הליך העבודה של פינטו מוליך אותו מהאובייקטים, מהסיפורים ומהזיכרונות אל העולם. אל עבר מה שעדיין סמוי מן העין. בסטודיו שוכן פנקס רישומים עב כרס, בו שמעון עורך את רישומיו וממקם את מחשבותיו. גודלו כגודל מסך אייפון. מפנקס הרישומים עוברות המחשבות לבדים גדולי ממדים. בהליך המעבר, האובייקטים שהיו מרכז הרישום עת שכנו בפנקס הרישומים, מתמקמים להם בצנעה בתוך מרחבים רחבי ידיים של משטחי צבע הצופנים אותם אל חובם. תובנות, עצמים ומעשים שהיו מרכז הרישום הופכים להיות לכל היותר שחקני משנה במרחבי עולם תובעני המצריך חקירה בלתי פוסקת. עולם שאפשר בו לחפש ולחקור אך אי אפשר ממש להגיע.

 

להתקרב לאמת
משטחי צבע נרחבים, מדבריים בדרך כלל, מופיעים תדיר בציוריו של פינטו. לעיתים קרובות רוב-רובו של הציור נעדר כל מוטיבים אחרים פרט למשטחים פסטליים. מארק רותקו מגדולי ציירי הזרם האקספרסיוניסטי המופשט - אסכולת ניו-יורק , ומגדולי ציירי שדות הצבע, העריך ביותר את עבודותיו של ויליאם טרנר ואת משטחי הצבע המעורפלים והאינסופיים בעבודותיו. על טרנר הוא אמר
"He is painting nothing, and very like" , כלומר , הוא מצייר מאומה, אבל הוא מאוד מאוד קרוב . משפט זה מציין במידה רבה את יחסו של רותקו להפשטה . להבנתו של רותקו כשאתה מרבה בציור צורות ואובייקטים אתה מוסיף אינפורמציה המסיטה אותך מהדרך. בהורדת האינפורמציה אתה חופשי להתקרב לדבר האמיתי. לתוכן, לידע, לאלוקות ולאמת. ההכרה היא רחוקה וקשה להגיע אליה, אבל ככל שתהיה פשוט וזך יותר (עד כדי הפשטה מוחלטת) תוכל להתקרב אליה. רותקו כצייר יהודי נוגע בעקרון שהוא גם עיקרון בסיסי בקבלה.

 

לימוד הקבלה מנסה להגיע לדרך הפשוטה והמופשטת ביותר להבנה, לעולם ולאמת. הקבלה עוסקת בחיפוש מפתח יחיד (שיחליף ריבוי מפתחות ).לפיכך דווקא על ידי ציור פחות (מופשט.) תצליח להתקרב יותר. איכות נדירה וקרובה לכך ראה רותקו בציוריו של טרנר.


על כריכת הקטלוג לתערוכת היחיד האחרונה של פינטו , מופיע הציור "שחמט". נראה בו חמור המשחק שחמט לבדו בתוך מדבר רחב ידיים ובסמוך לאמבטיית טהרה בעלת נוכחות - כמו זרה. אנו רגילים לחשוב שבמשחק כמו שחמט שולטות מניפולציות, ערמומיות, פסיכולוגיה והעמדת פנים. כר פורה ל"קומבינות". לא כך. לא בשחמט. הנה מה שאומר על שחמט, אלוף העולם בעבר וסילי סמיסלוב: "התוכן של משחק השחמט צריך להיות חיפוש אחר האמת, וניצחון הוא הוכחה של צדקתו. שום דמיון עשיר ככל שיהיה, שום טכניקה, מיומנת ככל שתהיה, שום חדירה אל תוך הפסיכולוגיה של היריב, עמוקה ככל שתהיה, אינם יכולים להפוך שחמט ליצירת אמנות, אם האיכויות האלה אינן מובילות למטרה העיקרית - החיפוש אחר האמת."


בשחמט כמו באמנות לא ניתן לשקר, רק שפה אחת להם – שפת האמת4. "כלי השחמט הם האלפבית השחור המעצב מחשבות, והמחשבות הללו, אף על פי שהן יוצרות דגם ויזואלי על גבי הלוח, מבטאות את יופיין באופן מופשט. כמו שיר. (...) כשלעצמי הגעתי למסקנה שלא כל האמנים הם שחקני שחמט, אך כל שחקני השחמט הם אמנים." מרסל דושאן (מתוך דברים לפני חברי אגודת השחמט של העיר ניו-יורק , 1953)
כילד קטן, לימד אותי שחמט, מי שלימים היה חתן פרס ישראל לתיאטרון, ניסן נתיב. ביליתי אתו שעות רבות עת נהג לבקר את אמו הקשישה ברמת גן, שדלתה היתה סמוכה לדירת הורי. היא נהגה לומר כי הוא משחק עם איש חכם, מאחר ואהב לשחק עם עצמו. נתיב שלחם כנער בבריגדה היהודית ובמלחמת השחרור שירת כמפקד פלוגת חי"ר, אמר
לימים - שישנו קשר מובהק בין צבא לעשיית תיאטרון. אני מבין שכך חשב גם על שני סוגי המשחק , משחק השחמט ומשחק התיאטרון. כמי שהיה איש צבא כנער/ילד, יתכן וקסמה לו האפשרות להקנות את רזי החיים לילד הקטן מהדירה השכנה. ילד שעדיין לא מבחין בין משחק למשחק. לימים יתכן שגם ילד זה לא ממש יתבגר, וימשיך לרחף בין משחקי אמת למשחקי מסכה.

 

אמיתי יותר מן האמת.
אמת, ענוה, טהרה וזהירות הן ארבעת הרגליים עליהן ניצבים דימוייו של פינטו. על ארבעותיהם עומדים גם החמורים . אכן, אין אלו בדיוק דמויות מצודדות . זו הטליה הדחויה - חרפת העדר5 . לא שפויה ולא בסדר . לא נכנעת . עיוורת לקיומן של חומות חימר5. עיוורת לגבולות ולחומות בדרכה המפויסת, המבינה ובעיקר הקלילה. שמעון נכנס ויוצא מעולמותיו בהומור ובשמחה מאחדת. כניסה לעולמות מטאפיזיים ומיסתים היא עבורו קלה ופשוטה. כך גם החזרה מהם. הצידה בתרמילו היא זכרונות ילדות, קריצות הומור, שמחה, אהבה, חמלה, אחדות וכנות.6 גם התבוננותו של פינטו על ההנהגות, ההופכיות לנאותות, אינה נזעמת ואינה מתרחקת. הוא מודע לכך שיהירות, שקר, גסות ועזות מצח מתגלות כולן בצבעים ססגוניים. במתיקות . לעיתים הן אף הנורמה. כדור הסוכר הצבעוני והמתוק , שערות הסבתא. בלונים ססגוניים יפהפיים המביטים עלינו מעל. כולם נפיחות חסרת ממשות. התרוקנותם בלתי נמנעת . קרובה. אין לטעות בשל צבעוניותם או מתיקותם. הם הולכים ונמוגים. החמור – מבחין בכך אך הוא תמיד מפוייס, רגוע, חביב וקל תנועה. עיתים הוא במדבר ועיתים מפליג בסירת מפרש. בחוץ, במוזיאון ואף בבית .דימוייו של פינטו מינימליסטיים. סוד כוחם הוא סוד הצמצום. מה שנצפה בהם במבט ראשון הוא תמיד רק קצה הקרחון. בעוד שאת הקרחון כולו, , אפשר רק להסיק. לשחזר וללמוד לקרוא 7 . ציורו של פינטו - כמו סיפור, כמו מעשה. "אמיתי יותר מן האמת"

 

הערות לאיזכורים בגוף המאמר :
1סוד יופיו של המדבר, שהוא צופן בחובו אי-שם מקור מים חיים. (אנטואן דה סנט אקסיפרי, הנסיך הקטן)
2בעצם, אין אמנות כשהיא לעצמה. יש רק אמנים. לפנים היו הללו בני אדם, שנטלו אדמה צבעונית וצרו צורת שור-הבר על קיר של מערה : כיום קונים הללו צבעים ומציירים כרזות לשם הדבקה על קירותיה של מנהרת הרכבת התחתית : ומאז ועד עתה עשו אנשים אלה גדולות ונצורות. אין כל רע אם מתארים את כל הפעולות הללו בשם אמנות – כל עוד זוכרים אנו, כי מלה זו עשוייה להתפרש פירושים שונים מאוד בזמנים שונים ובמקומות שונים, וכל עוד מובן לנו שאמנות בא' רבתי היתה גם לדחליל גם לפולחן. (ארנסט גומבריכט, קורות האמנות ,דף הפתיחה של ספרו, תחילת המאה הקודמת).
3"והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין." (אנטואן דה סנט אקסיפרי, הנסיך הקטן)
4"לשון האמנות היא לשון האמת. אמן הוא בדרך כלל שקרן מחורבן, אבל אמנותו, אם היא אמנות, דוברת אמת ." ( ד.ה. לורנס.)

5חומות חימר . מילים: רחל שפירא.(למשמעויות שונות לחלוטין מההשאלה למאמר זה.) לחן: מרגלית צנעני .
חומות חימר סוגרות עלייך / אחות קטנה חבל עלייך / חומות חימר עונות בצורת / אחות קטנה את לא נזהרת./// טליה דחויה חרפת העדר / את לא שפויה את לא בסדר / לא נכנעת את משוגעת / מה את יודעת על חומות חימר. /// עיני קוצים בולשות אחרייך / חיצים רצים בעקבותייך / אחת כמוך היא אש אוייבת / מקוננות נשות השבט. /// אחות קטנה נפשך הצילי/ חומות חימר את לא תפילי / לא נכנעת את משוגעת / מה את יודעת על חומות חימר.

6מתוך תפילת האמן. קבועה בסטודיו של שמעון פינטו. "לעורר כל מתבונן, לשאלות מהותיות מִתוך שמחה, אהבה, חמלה, אחדות וכנות ".
7 וכאן אנו חוזרים לסיפור. למעשה. לאמיתי יותר מן האמת. בלשון זו כותבת רות קלדרון על אגדות חז"ל בספרה "השוק, הבית, הלב" : "אגדות חז"ל הן עולמות שנדחסו לשורות אחדות. סוד כוחן הוא סוד הצמצום.......מה שמסופר בהן הוא תמיד רק קצה הקרחון. בעוד שאת הקרחון עצמו אפשר רק להסיק, לנחש. לנסות לשחזר. ללמוד לקרוא אותן, משמע ללמוד לקרוא שתיקות"...

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד
אתר האמנות ארטפורטל הוא הפורטל המוביל בישראל בתחום האומנות, האמנות והתרבות. באתר תוכלו למצוא מידע רב אודות תערוכות אומנות, מאמרים בתחום האמנות והתרבות, מידע על גלריות, פורום אומנות שוקק חיים , חנות לממכר מוצרי אמנות, מידע על מוזיאונים ועוד. אנו מקדמים בברכה גלישה פעילה של המבקרים באתר ונשמח להכניס ידיעות רלוונטיות אודות חוגי אמנות, סדנאות, מידע על אמנים חדשים וכל מידע אחר שהוא בעל תועלת לקהילת חובבי האמנות. הגלישה באתר מהווה הסכמה בלתי חוזרת לתקנון האתר ושימוש בכל אחד מהטפסים שבאתר מהווה אישור למשלוח חומר פרסומי בהתאם לחוק