האישה של אלף הקולות
רות דורית יעקובי
מתגעגעים לילדינו שאינם
בדמעותינו אפשר לרצף את שביל חזרתם
הם היו צועדים על דמעות המלח הצורבות.
בחוטי זהב שנקשור נסמן את הדרך
נעטפם בחיתולי אור
שיהיו תמיד שלנו.
האישה של אלף הקולות
האישה של אלף הנשמות
שכל עצמותיה ריקות
ואלפי נשמותיה מתרוצצות וצועקות
ילדינו שלנו, ילדינו שלנו
פיזרו את המלח בלבה לשמר את הכאב
פיזרו את המלח לעוור את עיניה שיהיו דמעותיה רבות ומלוחות
כיסו אותה בשמיכות של מלח לשרוף את הפצעים ולהשתיק את קולה שייבלע בם.
כשתהלך על המים
תוכל למשות את ילדיה הטובעים.
הייתה שומעת צעקות בכיות מהדהדות
שצועקים על העולמות
העולם שנתן את הילדים לאדמה
לוקח אותם מהאדמה
ושופך דמם בקברים פתוחים.
היתה שומעת צעקות
ילדיה המתים צועקים לה
אימא אימא איך הנחת להם
את אמנו שלא צעקת די
שלא מנעת
תצעקי אמרו לי תצעקי
את הקולות השותקים
תצעקי אמרו לי תצעקי
את הקולות השרופים
תצעקי
איפה ילדנו
למה עזבתי אותם בשריפה הגדולה
איך אשמור
על הילד הכחול שנולד במלח
שלא יהרגו אותו
ויירו בו שוב ושוב