על טוביה בארי  -   מאמרו של פרופ' אברהם רונן  "האחדות שבריבוי"

יצירותיו הראשונות של טוביה בארי - ציורי השמן

בתערוכה זו מוצג מבט רטרוספקטיבי על כ-45 שנות היצירה של טוביה בארי, הצייר ואמן ההדפס.

יצירותיו הראשונות של בארי היו ציורי שמן. במוקדמים שבהם (1957 - 1955) מופיעים קטעי נופים עירוניים מסוגננים. אולם, ציוריו משנת 1958 ואילך  טבועים בחותם השפעת הסגנון המופשט, הטאשיסטי (כתמי) ה"לירי". סגנון זה הוא אחת מתופעותיו של הציור ה"אינפורמלי" - הזרם דומיננטי באמנות האירופית בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שהשפיע גם על הציור הישראלי של אותה תקופה. כך מצטרף בארי בראשית דרכו כאמן אל חלוצי הציור המופשט בישראל.

האקווטינטות המוקדמות

ב -1960 יצאו לאור הדפסיו העצמאיים הראשונים של בארי, בעיקר אקווטינטות, שהיו אז מן הראשונות מסוגן בארץ. בדומה לציורי השמן מאותה תקופה (1960 – 1961), מעוצבות האקווטינטות המוקדמות על טוהרת הסגנון המופשט ה"לירי", וסולם הצבעים שלהן מוגבל בדרך כלל לגוני האפור.

בשלהי 1961 יצא בארי לפריס והשתלם בסדנתו של אמן ההדפס ג'וני פרידלנדר בטכניקה של האקווטינטה הצבעונית. החל מתקופה זו העשיר בארי בהדרגה את סולם הצבעים של ציוריו ושל הדפסיו, העניק יתר משקל ויתר עניין למרכיביהם הצורניים, ועיצב קומפוזיציות בעלות מבנה עשיר ומורכב, שכמה מהן נראות כנופים מופשטים.

האקווטינטות:  הסגנון הבשל

החל מאמצע שנות השישים של המאה העשרים תופסת האקווטינטה הצבעונית מקום מרכזי ביצירתו האמנותית. באותה תקופה התגבש גם סגנונו הבשל של בארי. מציינת אותו הנטייה העקיבה להתמקד בערכי הצורה והמבנה כאלמנטים המכתיבים את תוכנה האמנותי של היצירה.

באקווטינטות המופשטות של בארי מראשיתה של תקופה זו (1965) נעלמת השפעת הסגנון הטאשיסטי. את מקומן של הרקמות האורגניות תופסים מוטיבים גיאומטריים אשר עומדים מאז ואילך במרכז יצירתו של האמן. גם סולם הצבעים של האקווטינטות משתנה ומצטלל בהדרגה והוא מתאפיין בשימוש במשטחי צבע טהור.

רק מעטות מבין יצירותיו הבשלות של בארי מעוצבות  על טוהרת הסגנון המופשט. כבר באקווטינטות המוקדמות, מלבד המשמעות המופשטת, הוסיף בארי לעיתים לעיגולים המופיעים בהן גם משמעות מושגית "קונקרטית", הקושרת אותם לגרמי שמיים (שמש, ירח כוכבים, וכו').

בהדפסים מאוחרים יותר נראים העיגולים וגם הצורות הגיאומטריות האחרות כשהם אפופים משטחי צבע אמורפיים ורכי שולים דמויי ערפילים, והם יוצרים סביבה היולית שניתן לפרשה כמרחב קוסמי, אשר בו מרחפים גרמי שמיים מסתוריים.

התארים שבארי עצמו העניק לכמה מהאקווטינטות, הקושרים אותן לסיפורי הבריאה, למיתוסים הקלסיים הקשורים לחלל, לתופעות אסטרונומיות ולטיסות בחלל החיצון, אכן פותחים פתח לפרשנות איקונוגרפית ברוח זאת.

 הרמוניה של ניגודים: מופשט ופיגורטיבי, גיאומטרי ואמורפי, מציאות ודמיון

רבות מיצירותיו של בארי כוללות דימויים ואזכורים חזותיים, הקושרים את תוכנן גם לנופים ארציים ממשיים, על-אף שלאמִתו של דבר הן מציגות נופי דמיון. ביצירתו של בארי משמשים בערבוביה מרכיבים המנוגדים זה לזה: צורות מופשטות ורמזים פיגורטיביים, מבנים גיאומטריים מוגדרים וחדי-מתאר ומשטחי צבע אמורפיים, ונופי דמיון לעומת רמזי מציאות.

 על המכלול העשיר ורב-הניגודים שביצירתו כופה בארי אחדות וסדר, ומעניק לו משמעות אמנותית באמצעות ארגון פרטי התמונה במסגרתה של קומפוזיציה שקולה הבנויה בקפידה, ואשר בה ניתן משקל הולם ומחושב לכל אחד ממרכיביה המופשטים, הקונצפטואליים והפיגורטיביים.

הציורים בצבעי מים

ציוריו של בארי בצבעי מים הם חטיבה העומדת בפני עצמה בתוך מכלול יצירתו. משנת 1965 ואילך נבנית בהם מערכת ציורית עשירה ומגוונת להפליא המורכבת מסדרה של רבדים, המסודרים משני עבריו של ציר אנכי. המבנה עשיר הניגודים של רבדים אלה מרענן את הקומפוזיציה הסימטרית לכאורה. בכמה מציורים אלה סוטה בארי כליל מן המבנה הסימטרי, ומעצב מבנה חופשי בעל אופי דינמי.

ציורי אקריליק

בציורי האקריליק של בארי, שצוירו ברובם במשך העשור האחרון של המאה העשרים, באה לידי ביטוי הטכניקה הציורית המזהירה שלו.

ציורים אלה, המוצגים בתערוכה הנוכחית בפעם הראשונה, מזכירים במבנה, בקומפוזיציה ובאוצר הצורות והדימויים שלהם את האקווטינטות מאותה תקופה. כמוהן הם קטני ממדים, אולם הקומפוזיציות שלהם גדושות בפרטים ומורכבות יותר. כמה מהציורים גם מזכירים בשפע הפרטים שלהם את ציורי צבעי המים של בארי משנות התשעים, שאף בהם מפגין בארי את הטכניקה הציורית שלו במיטבה.

על טוביה בארי במוזיאון ת"א לאמנות  – מאת פרופ' אברהם רונן.