כמה "שווה" יצירת אומנות, ומה הקשר בין מחירה של יצירה לערכה האמנותי והתרבותי?

תקני חשבונאות חדשים מרחיבים לכאורה, את הדיון הטעון ולעיתים מקומם, בנושא, ונדמה שאנו צועדים לקראת הצורך לדון בשאלה כמה "שווה" כל המוזיאון.

את הנטייה האנושית לתאר כל דבר במספרים ניתן להמחיש בציטוט מתוך הספר " הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אכזופרי:

"המבוגרים אוהבים מספרים... אם תגיד למבוגרים- "ראיתי בית יפה, בנוי לבנים אדמדמות ובחלונותיו פורח גרניום ועל הגג עומדות יונים..." לא יוכלו כלל לדמות את הבית. עליך לאמור להם" ראיתי בית שעולה מאה אלף פרנק" ואז יקראו: "הוי, איזה יופי!" "

כללי הדיווח הכספי הבינלאומיים בעולם העסקי, עוברים למגמה של הצגת נכסים והתחייבויות בשווי ההוגן (הכלכלי) שלהם. האם ידרשו גם מוזיאונים לדווח על ה"שווי" של יצירות האמנות שלהם, וכיצד יוצגו נכסים תרבותיים ונכסי מורשת אחרים.

מוצגת בזאת כתבתם של רואי החשבון רוני אלרואי וחיה פרשר הסוקרת ידיעות שהתפרסמו בעיתונות המקצועית בנושא.

שווי המוזיאון הבריטי מאת רוני אלרואי וחיה פרשר

אנגליה

בגיליון פברואר 2007 של המגזיןaccountancy  התפרסמה כתבה בנושא נכסי מורשת בעקבות פרסום הצעה לתקן 40 fred בנושא, על ידי המוסד לתקינה חשבונאית באנגליה (ASB)

נכסי מורשת מוגדרים בהצעה כנכסים שיש להם מאפיינים היסטוריים, אמנותיים, מדעיים, טכנולוגיים, גיאו פיסיים או מאפיינים סביבתיים אשר מוחזקים בעיקר בשל תרומתם לידע ולתרבות. כלומר ההגדרה כוללת אוספים אשר מוחזקים על ידי מוזיאונים, גלריות וספריות, וכן מבנים הרים ועוד.

ההצעה קובעת, כי נכסי מורשת (ובכללם יצירות אומנות ), כמו נכסים אחרים, ניתנים להערכה ולפיכך יש להציגם במסגרת המאזן, אם האמור מעשי. מטרת התקן היא לשפר את איכות הדיווח הכספי של נכסי מורשת, אשר מתוארים כיום בצורה לא אחידה ולעיתים אף ללא משמעות.

הטיפול הנוכחי בנכסי מורשת באנגליה נעשה בהתאם ל- FRS 15, רכוש קבוע, אך תקן זה דורש לכלול במאזן רק נכסי מורשת אשר נרכשו מאז פרסומו באפריל 2001.

לדעת כותב הכתבה, כללי החשבונאות החדשים באנגליה, אשר אמורים להפוך למחייבים בשנת 2009, יפגעו בכל הישויות אשר מחזיקות נכסי מורשת כמרכיב עיקרי, דוגמת המוזיאון הבריטי, הגלריה הלאומית והספרייה הבריטית. מרבית ארגונים אלה פועלים כקרנות צדקה, וקיימת דאגה שלא יהיו להם המשאבים לביצוע הערכת הנכסים.

מוביל הפרויקט במוסד לתקינה חשבונאית באנגלייה מציין, כי הדעה הרווחת היא שאין להציג נכסי מורשת בהתאם להערכת שווי, אך הצגתם תגרום להכרה במאפיינים הייחודיים של חלק מהם ותוביל למידע רלוונטי ושימושי. לדעת אחד המנהלים במוזיאון הבריטי, מדובר במשימה קשה ביותר. מנגד, נציג ארנסט אנד יאנג סבור שיהיה מעניין מאוד לקבל מידע בדבר ערך הנכסים של מוזיאונים, קרנות צדקה וכדומה.

בכדי להיערך ליישום התקן, הציע  המוסד לתקינה חשבונאית באנגליה להיעזר במומחיו על מנת להעריך את הנכסים ולחסוך כסף.

יישום התקן עלול לגרום לחילוקי דעות עם המבקרים, במצב בו לקוח מחליט שאין זה מעשי להעריך נכס מסוים. לדעת שותף ב - PWC רואי החשבון פועלים מתוך רלוונטיות ומהימנות, אך מעשיות היא נושא חדש עבור מבקרים. בתשובה לכך מציין שותף ב- KPMG כי קשה לבחון מעשיות למעט מקרים ברורים.

את הקושי הרב להעריך נכסי מורשת ניתן לראות ביצירות אמנות, להן יש שוק פעיל. קיימות יצירות אמנות בעלי ערך משמעותי רב, כגון תמונה של לאונרדו דה וינצ'י, לגביה ניתן לקבל הערכות שווי שונה לחלוטין משני מעריכים שונים. הדעה הרווחת היא שיש לתת ביאורים לגבי נכסי המורשת הקיימים, אך יש התנגדות רבה לבצע הערכת שווי לאותם נכסים.

פרויקט הוועדה הבינלאומית

לוועדה הבינלאומית לתקני חשבונאות למגזר הציבורי פרויקט אשר עוסק בנכסי מורשת, ומטרתו היא לפרסם תקן חשבונאות בנושא. עד כה פרסמה הוועדה מחקר בנושא, אשר התמקד במוזיאונים ויצירות אמנות, אך העלה סוגיות חשובות נוספות, להערות הציבור. בישיבת הוועדה האחרונה נסקרו ההערות שנתקבלו. עם פרסומו, תקן זה יאומץ בישראל.

ישראל

לישראל נכסי מורשת רבים כדוגמת הכותל, ועל כן חשיבות רבה בפרסום תקן אשר יעסוק בנושא. תקן חשבונאות ממשלתי מספר 17, רכוש קבוע, מתייחס לנכסי מורשת. הוא מגדיר "נכסי מורשת" כבעלי חשיבות תרבותית, סביבתית או היסטורית ואשר מתאפיינים לרוב במאפיינים הבאים (למרות שאינם ייחודיים רק להם):

1. לא סביר שערכם התרבותי, הסביבתי, החינוכי וההיסטורי ישתקף במלואו בערך הכספי המבוסס אך ורק על מחיר שוק
2. מחויבויות חוקיות ו/ או סטטוטוריות עשויות להטיל איסורים או מגבלות חמורות על מכירתם.
3. לעיתים קרובות אין להם תחליף וערכם יכול לעלות עם הזמן, גם אם מצבם הפיזי נפגם.
4. ייתכן שיהיה קשה להעריך את אורך חייהם השימושים, שבמקרים מסוימים יכול להיות מאות שנים.

נכסי מורשת עשויים להיות מושגים באופנים שונים, כולל רכישה, תרומה, ירושה והפקעה. נכסים אלה מוחזקים לעיתים נדירות בשל יכולתם להפיק תזרימי מזומנים, ועשויים להיות מכשולים חוקיים וחברתיים להשתמש בהם למטרות אלה.

תקן 17 אינו דורש מישות להכיר בנכסי מורשת שבאופן אחר היו עונים להגדרת רכוש קבוע ולתנאים להכרה ברכוש קבוע. התקן קובע, כי אם ישות מכירה בנכסי מורשת, היא חייבת ליישם אתת דרישות הגילוי של תקן זה והיא עשויה, אך אינה נדרשת, ליישם את דרישות המדידה שלו.

* הערה:

למעשה, בישראל התקינה אשר רלוונטית לגבי מוזיאונים היא התקינה למגזר הפרטי
והפרסום הרלוונטי בנושא הוא הנוסח המשולב של גילוי דעת מספר 69
ותקן חשבונאות מספר 5 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי של מלכ"רים.

פרסום זה קובע בסעיף 21 כי יצירות אומנות במוזיאונים יוצגו החל מ - 1 בינואר
2001 כנכס.
בנוסף, קובע הסעיף כי אין לרשום פחת לגבי יצירות אמנות אשר השימוש בתועלת
הכלכלית הטמונה בהם,
או בפוטנציאל השירות שבהם, הוא איטי, כך שתקופת חייהם השימושיים ארוכה במידה
יוצאת מן הכלל.