משב רוח במדעי הרוח

הסערה התקשורתית סביב השחיקה במספר הנרשמים לאוניברסיטאות, ללימודים בתחומי מדעי הרוח, אינה צריכה להטריד אותנו. סערה זו מתמקדת בזירה הלא נכונה ומבוססת על נתונים שאינם משקפים את התמונה האמתית בדבר מקומם של נושאי התרבות והרוח בציבור הישראלי.

יש חשיבות רבה למעמדם של מדעי הרוח, אך בהחלט לא כתחום של הכשרה מקצועית במסגרת אוניברסיטאית. על אף הירידה המתמדת בשיעור הנרשמים לתואר ראשון בתחום מדעי הרוח מכלל הנרשמים ללימודים אקדמאיים, אין ירידה בעניין הציבורי במדעי הרוח. למעשה ההיפך הוא הנכון. ספרים בתחום זוכים לפופולאריות חסרת תקדים, מוסדות תרבות ומוזיאונים מרחיבים בהצלחה את פעילותם ומקיימים תכניות מגוונות. קיימת פריחה של בתי מדרש להעשרה לחילוניים ולדתיים, וקמים ללא הרף מוסדות תרבות ולימוד פעילים נוספים וחדשים, הפועלים במתכונות שאינן אקדמיות. האוכלוסייה הישראלית עדיין מהמובילות בעולם בקריאת ספרים והדבר בולט במיוחד בכל הקשור לספרות יפה, וספרי עיון ורוח. רבים מקדישים לתחומי התרבות והרוח זמן נרחב מזמנם, ועושים זאת בצורה מעמיקה ונרחבת. אפשר כי בניגוד לתמונה המוצגת בתקשורת, העניין הציבורי במדעי הרוח למעשה רק הולך וגובר, אך כל זה קורה מחוץ לאוניברסיטאות המתמקדות עדיין בתכניות ההכשרה המסורתיות.

אין ספק שניתן וראוי להרחיב את מקומה של התרבות בחיי כולנו, אך ספק אם האוניברסיטאות הן הזירה הנכונה לכך.

האוניברסיטאות המודאגות מהקיטון המתמשך בביקוש למקצועות מדעי הרוח במסגרתם, שחקו במשך השנים את דרישות הקבלה למקצועות אלה . ציון משוקלל של המבחן הפסיכומטרי ותעודת הבגרות, שיכניס בנקל סטודנט לתוכניות מסוימות למצטיינים בתחומי מדעי הרוח, לא יאפשר כלל קבלת אותו סטודנט, לאף אחד מהחוגים בתחומי מדעי החיים, המדעים המדויקים, ההנדסה או הניהול. שחיקה זו בתנאי הקבלה פגעה קשות בתדמית מקצועות מדעי הרוח. התדמית הירודה מתווספת לקשיי הסטודנטים המודאגים, בהתמודדותם עם הביקוש הנמוך לבוגרי מקצועות אלה בשוק העבודה. חיזוק מעמדם של מקצועות אלה יצריך ככל הנראה צמצום מסוים בתכניות המסורתיות, ובניית תכניות חדשניות, אטרקטיביות ויוקרתיות. אין שום אפשרות לדאוג לתעסוקה תואמת לכלל לומדי מקצועות אלה כהכשרה מקצועית, ובוודאי לא בהיקפים הקיימים. יוזמות כגון "האמנה להעסקת בוגרים ממדעי הרוח בחברות עסקיות", שיזמה אוניברסיטת תל אביב בעבר, הן בהחלט צעד מבורך, אך ספק אם יש בהן תועלת כלשהי. לא ניתן לשנות לאורך זמן את סדרי העדיפויות בקליטת מועמדים לעבודה. הקושי להיקלט בעבודה עדכנית, נדרשת ומתגמלת לבוגרי מדעי הרוח, הוא ממשי ולא צפוי בו כל שינוי בעתיד.

לפיכך גם בתחום מדעי הרוח שבו טרם קמו לאוניברסיטאות מתחרים אקדמיים של ממש, יהיה על האוניברסיטאות ליזום מסלולים אטרקטיביים נוספים, ולהתאים עצמן לקהלים חדשים. במקום לשכנע צעירים שיוכלו ללמוד מקצועות האהובים עליהם, ולצפות לקליטה מקצועית קלה, נכון יותר יהיה לפנות לקהלים אחרים, ולהתמקד בהוספת מסלולי לימוד מעשירים שלא לצורך הכשרה מקצועית. יש מקום לתכניות לימודים מעמיקות לתארים מתקדמים במדעי הרוח, המיועדות לבוגרי תחומים אחרים, כדוגמת המסלולים לתואר שני במשפטים ובניהול הזוכים לפופולאריות רבה בשל התאמתם לאנשים עובדים. ניתן לקיים לימודי תעודה מגוונים, סדרות מיוחדות לקהל הרחב וקורסי העשרה. הסטת הדגש מהכשרה למחקר והעשרה היא הדרך היחידה להכיל את ההתעניינות הציבורית הגוברת בתחומים אלה בתוך האוניברסיטאות.

ובינתיים, כשהציבור משתתף בהמוניו בפעילויות מתמשכות, קבועות ורציניות שונות, בהן, סדרות ומפגשי לימוד, לימודי דף יומי, קריאות מודרכות ולימודי כתיבה מגוונים, עיסוק מעמיק ומתמשך בתחביבי אמנות ותרבות, קריאת ספרות יפה וספרי עיון ותרבות בשיעורים חסרי תחרות בעולם כולו, ופעילויות נוספות, מה לנו כי נלין.

לצעירים ה"אוהבים" את תחומי הרוח יש לומר את האמת: ניתן וראוי להקדיש לתחומים אלה זמן ומקום ניכר, אך לגבי רבים, לבחור בהם כתחום כעיסוק מקצועי יהיה שגוי, ואף לא אחראי. כמה מאנשי התרבות המעניינים והמעמיקים שאני מכיר עסקו, או עוסקים לפרנסתם בעיסוקים אחרים המתגמלים אותם כראוי ומאפשרים להם עיסוקי תרבות ורוח מעשירים ומעמיקים. לצערנו, מרוץ החיים האנושי מתנהל בתובענות גוברת, ובקצב הולך ומתעצם. אין בו מקצים לחולמים. אמת היא שרק העיסוק הרוחני יכול להפיג את בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים, אך אין מנוס מלעשות זאת באחריות.