היכרותי הנרחבת עם מארק רותקו, צייר שעם ג'קסון פולוק הוא מהאמנים החשובים של אסכולת ניו יורק, הייתה במיני רטרוספקטיבה שאצרו בנו כריסטופר רותקו ומוטי עומר במוזיאון תל אביב בשנת 2007. היכרות זו הייתה משמעותית ומעמיקה לא רק בשל התערוכה המקיפה, אלא בעיקר בשל מפגש כמעט אקראי שהיה לי עם מפיק הסרטים הצרפתי איזי מורגנשטרן, שהפיק סרט על רותקו ונשא על כך דברים במסגרת אירועי התערוכה. מפגש מקרי זה עם איזי, הפך עם השנים לידידות והיכרות אישית מתמשכת. היכרות רצופה מפגשים והתכתבויות שבחלקן, הנושא המרכזי היה יצירתו של מארק רותקו.
דר' איזי מורגנשטרן הוא מפיק סרטים וחוקר תרבות שעוסק רבות בחקר הדתות המונותאיסטיות, והפיק סרטים רבים לרשתות הטלוויזיה הצרפתיות, בהם סרטים חשובים העוסקים בתחומי התרבות והיצירה. המפגש עם רותקו היה משמעותי ביותר עבור איזי וכיום הוא מרצה גם בתחום האמנות החזותית, תחום שלא עסק בו בעבר. למעשה, מאז הפקת הסרט, לא חדל איזי לעסוק במארק רותקו, עיסוק שהחל ידידות ארוכת שנים בינו לבין כריסטופר רותקו, בנו של מארק רותקו.
בעת שהפיק את הסרט אודות רותקו, החל איזי לחקור, את השפעת שורשיו היהודיים של רותקו על יצירתו, ואת הדומיננטיות של הערכים היהודיים שהפנים בחינוכו, על עבודותיו. חקירה זו הניבה מאמרים והרצאות בנושא והפכה עבור איזי למחקר מתמשך. בין השאר חוקר איזי את הקרבה הרעיונית בין רותקו לפילוסוף היהודי צרפתי, עמנואל לוינס, שגם הוא נולד בסמוך למקום הולדתו של רותקו (אזורים סמוכים בבלרוס ובליטה). על אף שלא הייתה ביניהם היכרות אישית יש, לדעתו של איזי, דמיון רעיוני רב בין שני אנשי הרוח היהודיים.
אתר האמנות ארטפורטל, (
http://www.artportal.co.il/ ) יפרסם סדרת מאמרים בנושאים האמורים, בהם :
1. מארק רותקו ועמנואל לוינס, מאמר מאת כריסטופר רותקו.
2.זהות, ערכים והיבטים יהודיים ביצירתו של מארק רותקו, מאמר רחב יריעה מאת איזי מורגנשטרן.
מפאת היקפו הנרחב, המאמר יפורסם הן במלואו והן בשלושה חלקים :
א.
"מארק רותקו, בחירה בציור כדרך לעולם אוניברסלי וחדש." (על הרקע הביוגרפי של האמן ותחילת דרכו כאמן)
ב. "מארק רותקו, חיפוש שפה ומקום, וחיפוש נתיב לאנושות מאוחדת." (על עבודותיו בטרם פנה להפשטה)
ג. "מארק רותקו, היהדות כשפה ציורית וכתוכנית ציור." (התקופה המופשטת)
מאמרו רחב היריעה של איזי מורגנשטרן מקיף את מכלול חייו של מארק רותקו החל (חלק א' במאמר) מההיסטוריה האישית כמהגר-פליט יהודי ובחירתו בציור. ממשיך בחלקו השני לחיפוש מקום בעולם וחיפוש נתיב להשתלבות באנושות, חיפושים שבאו לידי ביטוי בשינויי השפה והסגנון. , וכלה (בחלק ג') בתקופה המופשטת בה נעשתה על ידי רותקו בחירה ביהדות כשפה ציורית וכתוכנית ציור.
כהמחשה להתבוננות ה'יהודית' של רותקו על העולם, ניתן אולי לציין ש
עבור רותקו בני אדם אינם יכולים למצוא את מקומם בעולם רק על ידי טיפול ברגשותיהם ובתחושותיהם. אדם ,האבוד בעולם, צריך להציב את עצמו לפני הצעה מאורגנת או משהו שיארגן אותו, כמו לפני ציוריו המופשטים של מארק רותקו. ציורים אלה הם סימטריים בגודל אדם, מאירים וצבעוניים, הומוגניים ובעלי גב מוסתר. בדומה לעמידה לפני ארון הקודש בבית הכנסת בבחינת "דע לפני מי אתה עומד".
לאחר מחשבה על מסרים אלה , אין צורך לציין שרותקו החקרני הוא 'ליטאי', ולא רק על פי מוצאו. זאת בשונה לחלוטין מעיסוקו של מארק שאגאל בעולם הסיפור, הפנטסיה והחלום. שאגאל בניגוד לרותקו הוא יליד משפחה חסידית מהקהילה החסידית שבויטבסק (כיום בלרוס). .JPG)
הבדל זה במוצאם של שני הציירים היהודים הגדולים, מסמל במידה רבה את ההבדלים ביניהם, ואת הדרך החקרנית/לימודית שעשה רותקו מעולם פיגורטיבי מרובה צורות לעולם מופשט המאופיין במיעוט צורות (עד לצורה אחת, משטח צבע אחד). להבנתו של רותקו כשאתה מצייר בצורה פיגורטיבית אתה מוסיף אינפורמציה שאין בה שום עניין. בהורדת האינפורמציה אתה מתקרב יותר לדבר האמתי. (לתוכן, למידע, לאלוקות) התוכן הוא רחוק וקשה להגיע אליו, אבל ככל שתהיה פשוט יותר (עד כדי הפשטה מוחלטת) תוכל להתקרב אליו. עיקרון זה הוא גם עיקרון בסיסי בקבלה, לימוד הקבלה מנסה להגיע לדרך הפשוטה והמופשטת ביותר להבנה, לעולם, לאלוקות. הקבלה עוסקת בחיפוש מפתח יחיד (שיחליף ריבוי מפתחות ). לפיכך דווקא על ידי ציור פחות (מופשט.) תצליח להתקרב יותר (להיות הכי קרוב, הכי דומה). רותקו לא ראה בפיגורטיביות דרך אל המופשט, אלא דרך המובילה לבלבול ולפיכך יש להימנע ממנה. מעברו להפשטה היה עבורו בחירה המאפשרת להתבטא בצורה פשוטה (בלשונו: To say in a simple way very complicated things). רותקו סבר שניכשל בניסיונות הביטוי שלו בשפה הפיגורטיבית , הפרטים בשפה הפיגורטיבית, לדעתו, מוסיפים בלבול ומסתירים את המשמעות או מסתירים היעדר משמעות. האמירה הפשוטה הייתה חשובה לרותקו, כמו גם ללוינס.
לאחרונה התפרסמה בארטפורטל ידיעה על טכנולוגיה פורצת דרך בעולם הרסטורציה, שיושמה בשחזור ציוריו של רותקו שהוצבו במקור, באולם הקפטריה באוניברסיטת הרווארד. ציורים אלה שדהו עקב נזקי אור ואי יציבות פיגמנטים, מוצגים מחדש לאחר 35 שנה שלא הוצגו. בשחזור הציורים נעשה שימוש באמצעות טכנולוגיה חדשנית, בהקרנה מפצה וחלקית של גווני אור מסוימים המשלימים את הגוונים שלא דהו, כך שהצופה רואה לנגד עיניו גוונים המהווים יחידה המורכבת מהגוונים המקוריים והשלמות גוון מוקרנות.
אם אנו מדברים על רותקו כצייר יהודי, הרי שנמחיש שחזור/תיקון זה באמצעות האור, ממונח המושאל מהתלמוד הירושלמי - "קלקלתו תקנתו", האור שהזיק הוא האור שתיקן – (ירושלמי מסכת תענית)
יודגש כי כל תמונותיו של מארק רותקו מוגנות בזכויות יוצרים Copyright © 1998 Kate Rothko Prizel and Christopher Rothko
.JPG)
