קריאה חברתית חדשה בסיפור מגדל בבל

נראה לי כי בעבר גם מגדל שימשה במשמעות דומה למדרג, כלומר פרוש המילה מגדל היה גם מדרג של מעמדות או מעמד עליון שליט. ראייה ברורה לשימוש במגדל בהוראה של מעמד גבוה היא במקור המילה 'בורגנות' . "הבורגנות היא המעמד המודרני של בעלי ההון, הכולל בני אדם המתפרנסים מניכוס אמצעי הייצור והערך העודף של התוצר. בניגוד למעמד הפועלים (פרולטריון) המתפרנס משכר עבודתו בעסקים שבבעלות הבורגנות... מקור המילה העברית "בורגנות" הוא בשפות ההינדו-גרמניות, בהן תצורות שונות של המילה "בורג", פירושן מגדל או מצודה." (ויקיפדיה).

כן ידוע כי בשפות שונות רווחת המטפורה שה"גבוה" הוא רב יותר וטוב יותר מן ה"נמוך". כך, המילה מגדל הולידה למשל את הביטוי 'מגדלים פורחים באויר', ביטוי שפרושו : עניינים דמיוניים ( רבים וגבוהים. ר.ק) חסרי בסיס מציאותי, שאינם ניתנים למימוש או להגשמה. אם כך, יתכן ש"עיר ומגדל וראשו בשמים", פרושו, עיר ובה מבנה חברתי עם מעמד עליון שראשו גבוה מעל כולם. בעת הקדומה היו כאלה .
דוגמא מצוינת לכך היא שלטונו של חמורבי בבבל (כ-1775 לפני הספירה).
שלטון מעמדי בעל מבנה קסטות האטומות למעבר ביניהן .

חמורבי שליט מסופוטומיה קבע תפיסת צדק : "לפרסם צדק בארץ, לאבד את הרע והמזיק, למנוע את שיעבוד החלש לחזק ולפעול לרווחת נתיניו ". תפיסת צדק זו נראית נהדרת אך למימושה הוא קובע דרישה מנתיניו לשמור בקפדנות על מבנה קסטות בן שלוש מעמדות ברורים, כשלכל אחד חוקים שונים. "החופשיים (awīlī), בהם גברים נשים וקטינים; בני המעמד הנמוך (muškenī – קשור למילה העברית "מסכן"), גברים ונשים שזכויותיהם פחותות בעניינים מסוימים מאלה של החופשיים; ועבדים ושפחות (wardī ו-amātim) הנמצאים בבעלות החופשיים, בני המעמד הנמוך או היכל המלך. " (ויקיפדיה).

בפועל קבע (נתן שם ) חמורבי חוקים שונים לשלושה סוגים של בני אדם כשלכל אחד חוקים משלו וזאת ע"מ לעשות צדק להרבות טוב ולמנוע שיעבוד. זה בדיוק הרע שבמגדל בבל(במבנה מעמדי קסטאי, בעל חוק שונה למעמדות שונים).

האם צורת פירוש זו סותרת את הפרשנויות המסורתיות על פרשת מגדל בבל ?
גם לפני הסתכלות זו היו נפוצות פרשנויות חברתיות לפרשה. גם הן וגם רוב הפרשנויות האחרות נשארות בעינן. פרשנות, פרשנות ולקחה. פרשנות, פרשנות מטעניה ומקורותיה.

אברבנאל על חטאם של אדם הראשון, קין, ובוני מגדל בבל.
כדוגמא לפירוש שנשאר לחלוטין בעינו ניתן לציין את פירושו של אברבנאל. אברבנאל מציין לחיוב את האחדות ששררה קודם בניין העיר "הכול היה אחד ושווה לכולם, כמו הלשון". אחדות כמעט סוציאליסטית.

אברבנאל רואה את בניית המגדל כנקודה ההיסטורית בה בני האדם הלקטים-ציידים עוברים להיות מנודדים לחקלאים- מיושבים.
לדעתו, הלקטים הציידים שכל העולם בפניהם ומזונם בשפע פנויים לעסוק בשלמות נפשם וברוחניות, מוותרים על כך, ועוסקים בחומרנות. הם רוצים יותר, רוצים עוד. לשם כך הם עוסקים בבניין עיר. ובלשונו: "בהיותם פנויים ממלאכה מכל עמל ומוכנים להתעסק בשלמות נפשם, לא נחה דעתם במה שהכין להם בוראם במתנתו הרחבה הטבעית ויבקשו לשלוח יד ולשים כל מחשבותם למצוא המלאכות בבניית עיר שהוא כוללת המלאכות כולם ומגדל בתוכה, כדי להתחבר שם ולעשות עצמם מדיניים תחת היותם בני שדה" . לדבריו של אברבנאל, מובן גם שמותרות הם נטל שהופך לכורח.

ולמי שחושב שהדברים הזויים ואינם תואמים את העובדות ההיסטוריות, הנה דבריו של יובל נח הררי על המהפכה החקלאית. מתוך ספרו 'קיצור תולדות האנושות': "...חייהם של החקלאים היו בעצם פחות שבעים ופחות נעימים מאלו של הלקטים. הלקטים נהנו מתזונה יותר טובה ויותר מגוונת, הם עבדו בממוצע פחות שעות, מלאכתם הייתה יותר מעניינת ומתאימה לכישוריהם הגופניים, והם היו פחות חשופים לרעב ולמחלות. המהפכה החקלאית אמנם הגדילה את סך המזון שעמד לרשות המין האנושי, אך רובו ככולו התבזבז על שני דברים: גידול עצום באוכלוסייה ותמיכה באליטה עשירה קטנטנה. החקלאי הממוצע עבד קשה יותר מהצייד/לקט הממוצע וקיבל בתמורה תזונה פחות טובה. המהפכה החקלאית הייתה תרמית העוקץ הגדולה בהיסטוריה.." (קיצור תולדות האנושות, יובל נח הררי, ע'86 ). " זהו אחד מחוקי הברזל של ההיסטוריה, שמותרות נוטים ליהפך מבלי משים לכורח....ולנטל.. " (שם, עמ'93)

בנפרד יפורסם מאמר של רפי קורצברג בנושא שפה ("שפה אחת")