אבי השושלת: על פיטר ברויגל האב

ובראשן, בעיני, התמונה האדירה של מישחקי הילדים (תמונת הכותרת למאמר זה) " ילדים הממלאים איזור שלם בעיר במגוון עצום של משחקים שונים שאותה צייר ברוייגל בשנת 1560.

בתמונה זו הייתי מתבונן שעות בילדותי וחושב על אותם ילדים במאה ה-16. מדוע טרח אותו הצייר במאה ה-16 לעמוד שעות על גבי שעות ולצייר בפרטי פרטים את משחקי הילדים.

האם ברויגל "האיכר " היה עומד שעות על גבי שעות בחלון או ברחוב וצופה בהם ? או שהיה לו זיכרון ויזואלי מושלם לגבי משחקי ילדותו שלו ?

אין תשובה אולי שתי התשובות נכונות. היום טוענים שזוהי אליגוריה לעגנית המציגה את בכירי עירו אנטוורפן כילדים שובבים השקועים במשחקים ילדותיים ולא בעניינים רציניים.

ניטען שתמונה זאת הייתה אמורה להיות הבסיס לסדרה גדולה שאותה תיכנן ברוייגל על האדם בתקופות חייו השונות .

סדרה שאותה משום מה לא מימש.

אולם לי נראה ספק רב אם הצייר היה טורח להדגיש זמן כה רב לתיאור המשחקים השונים אם זאת הייתה כוונתו. אולי פיטר ברוייגל באמת רצה רק לתעד את משחקי הילדים בעירו ?

עובדה היא שתמונה זאת נחשבת היום למקור תיעוד ראשון במעלה, למעשה מעין אנציקלופדיה מאויירת של משחקי ילדים במאה ה-16 שחלקם נעלמו במהלך הדורות.

איש לפני ברויגל לא טרח לתעד את חיי הילדים בפרטנות כזו. לי נראה שהילדים ומשחקיהם עניינו אותו בפני עצמם ולא כאליגוריה לענייני היום באנטוורפן.

ברוייגל טרח לתעד עבור הדורות הבאים לא רק משחקי ילדים, הוא תיעד גם פתגמים.

כך, ציורו הידוע "פתגמים של ארצות השפלה "( 1559) , מתעד באמצעות הסצנות והדמויות הכפריות עשרות רבות של פתגמים, שהיו מקובלים באותה תקופה וחלקם מקובלים אף כיום.

הציור הוא מעין אנציקלופדיה מצויירת של אימרות שונות ( לפחות 112 מהן וכנראה יותר ) שהיו נפוצות בזמנו ובמקומו של ברוייגל וחלקן הגדול נשכחו מאז. בתמונה זאת כמו ב"משחקי הילדים " הראה ברויגל שהוא היה פולקלוריסט של זמנו שליקט פרטים על התרבות העממית

שבלעדיו היו עלולים להישכח,בדומה למה שעשו האחים גרים ורבים אחרים מאות שנים אחריו בתחום אגדות העם.

בנו של ברויגל פיטר ברוייגל הצעיר התמחה ביצירת עותקים שונים של יצירה זאת דווקא שכנראה הייתה חביבה עליו במיוחד.

חיזוק להשערה זאת היא העובדה שברויגל היה גם הצייר הראשון שטרח לתאר באופן מקיף ופרטני את חיי האיכרים בזמנו שעד אז לא נחשבו כנושא ראוי לציור. שהרי איזה אריסטוקרט או סוחר עשיר היה מזמין אותן ? האיכרים בוודאי לא היו עושים זאת. והציירים המקצועיים שרובם ככולם חיו בערים הגדולות קרוב לפטרוניהם העשירים לא ראו סיבה מיוחדת מדוע עליהם לצאת לכפר לתעד את חיי מעמד זה שהיה כה רחוק מהם.

ברוייגל היה שונה : סיפרו שברוייגל העירוני היה נוהג להתחפש כאיכר פשוט יוצא לכפרים משתתף בחגיגותיהם ומתבונן בהם כשם אוכלים שותים רוקדים מקפצים או בשאר מצבים מגוחכים,ומצייר סצינות מדוייקות מחיי פשוטי העם שאיש לפניו לא טרח לרשום ותיעד אותם עבור הדורות הבאים..

ובכך אפשר לראות בו כפותח עידן הציור הלא דתי הריאליסטי של אירופה. הצייר הראשון שעסק בקבוצות אוכלוסייה שעד אז היו בגדר קבוצות שוליים בלתי נראות בציורים :האיכרים והילדים.

נשתמרו כ40 מציוריו של ברויגל האיכר מחציתם אגב נמצאים היום בעיר וינה לשם נאספו בידי הקיסר של האימפריה האבס בורגית רודולף השני חובב המיסטיקה הכישוף והאלכימיה, המוכר כיום מסיפורי הגולם על המהר"ל מפראג . הקיסר העריץ את ברויגל כי חש שבו יש נשמה תאומה. ברוייגל כמוהו וכמו האמן הנערץ על ברוייגל הירונימוס בוש התעניין מאוד במיסטיקה, במוזר ובעל טבעי . ובתמונותיו יש מעין צפנים שיש לפענחם ושלא תמיד ברור לנו כיום למה כיוון. את רודולף השני () וגם את כותב שורות אלו ) התמונות האלו הקסימו.

ברוייגל עסק גם בתנ"ך. התמונה הידועה ביותר שלו על פי התנ"ך היא של "מגדל בבל " ( 1563) שאותה צייר בשתי גירסאות שונות והיא מדהימה בשפע פרטיה. בחזית התמונה נראה המלך אדוני הבניין ומנהל העבודה הכורע על ברכיו מוחסר לו פרטים על התקדמות העבודה .לידים ממשיכים הסתתים בעבודתם,בלי שים לב לאורח הנעלה שבאמת אינו חשוב .מה שחשוב זה המגדל ובנייתו . כמו בציור "משחקי הילדים " גם בציור זה תיאר ברויגל בפרטנות מדהימה את טכניקות הבניה בסוף ימי הביניים .הוא מתאר שם את סוגי העגורנים השונים ,את הפיגומים ,ואת אמצעי התובלה השונים האופיניים לתקופה זאת .אוצר בלום של ידיעות לכל מי שרוצה ללמוד על הטכניקה של הבנייה בזמנו של ברוייגל, ושמראה על תחקיר יסודי ביותר של האמן המקביל אולי לזה שביצע על משחקי הילדים ,ועל חיי האיכרים של זמנו . בתקופה שבה לא היו טלוויזיה, רדיו ועיתונות, האמנות הייתה אמצעי העברת המידע העיקרי . ברוייגל ראה את עצמו לא רק כאמן אלא גם כמתעד , וכך ראו אותו בני זמנו. הסטנדרטים שיישם בעריכת תחקיריו ובאספקת המידע היו גבוהים ביותר. הוא הקפיד להכניס גם לתמונותיו האקזוטיות ביותר, שפע של פרטים ועובדות שנתנו להם ( ועדיין נותנות להם ) רושם של "אובייקטיביות " כביכול וכך מוסיפות לעוצמתן האדירה.

עוד תמונה תנ"כית ידועה של ברויגל היא התאבדותו של שאול המלך מ-562 .

תמונה שבה כמקובל אצל ברויגל בתמונות אחרות , דמותו של שאול הגיבור הראשי כמעט נבלעת בקרב חיילי הצבא הלבוש בשריון המאה ה-16.ובכך הצייר כמו רומז לצופה שאותו אירוע מפורסם היה אירוע כמעט זניח עבור העולם הגדול.

נזכיר עוד תמונות מקסימות של ברויגל שמרגע שראית אותן שוב אי אפשר לשכוח אותן:

המאבק בין הקרניבל לצום ( 1559)

המתאר מאבק בין שני צורות חיים קיצוניות של המין האנושי מאבק שלא הסתיים ומן הסתם לא יסתיים מעולם.

הרייט המטורפת ( 1562)

דמות שאולי מגלמת את "תאוות הבצע" ואולי את המתרחש במוחה של משוגעת רצה בטירוף כשמבטה נעוץ בנקודה אחת בלבד למה שנראה כפתחו של הגיהינום בתוך נוף של אחרית הימים כשהיא מוקפת בהמון רב של דמויות מבעיתות המתוארות בפרטי פרטים .האם הן אמיתיות? ואולי מדומיינות בידי המטורפת ? איננו יודעים.התמונה מושפעת ללא ספק מעולמי הדמיוני של הירונימוס בוש הנערץ על ידי ברוייגל אבל גם ניכר כאן סיגנון עצמאי.

אנטוניוס הקדוש מקור השראה לפלובר

על התמונה הזאת נוצר רומן היסטורי מעניין של Michael Francis Gibson

The Mill and the Cross ( 1996 בצרפתית ) שמתאר את יצירתה ואת הדמויות שמופיעות בה כחייהם עם ברוייגל כדמות הראשית. הספר אף הוסרט ב-2011 עם השחקן ההולנדי המפורסם רוטגר האואר בתפקיד ברויגל האב.

התמונה הזאת גם הוסרטה למן מיצג מעניין שהוא מעין תמונה חייה שבה הדמויות המצויירות זזות ..ומתאר את ציור האנשים בתמונה המיצג הוצג במסגרת התערוכה במוזיאון תל אביב.

הניגוד המוחלט לתמונה הבאה והמסכמת של יצירתו :

ברויגל האב שהיה מעריצו של הצייר הפלמי המפורסם בוש היה כמוהו אמן של פנטסיה אך מצד שני בניגוד לבוש היה גם אמן של ריאליזם.זה בתקופה שההבדל בין השניים כלל לא היה ברור. אך ככל הנראה דווקא משום שברוייגל היה מודע להבדלים בין השניים הוא הקפיד על פרטי פרטים בכל תמונה וכך התמונות יוצאות משכנעות יותר. לעיתים קרובות הוא עסק בצד הטראגי של החיים על אימיהם והרבה מאוד במוות אך גם בתיאורים שאלו שילב שפע של פרטים מגוחכים והנם טרגי קומיים לכל דבר.

לברויגל היו שני בנים אמנים יאן "צייר הקטיפה שהתפרסם והתמחה בציורי פרחים עדינים ששיתף פעולה עם רובנס ידידו הטוב.

ופיטר הבן מכונה "צייר השאול "שהעתיק הרבה מאביו והעתקיו נחשבו הרבה פעמים לציורים מקוריים וכמה מיצירות האב השתמרו רק כך. ובין השאר צייר גם ציורים לפתגמים. הם ועוד אמנים מהמשפחה שיצירותיהם מוצגים בתערוכה יצרו יצירות יצירות איכותיות אבל שום דבר שאפשר לכנותו כ"יצירת מופת". אין ברירה אלא לקבוע שהגאונות של האב עברה רק במידות קטנות ביותר לילדיו והגנים של הגאוניות הלכו ונחלשו מדור לדור.

במקביל ארבעה דורות של ציירים הפכו את אמנות של פלנדריה למפורסמת בעולם :בוש ,ברויגל האב , רובנס שהיה ידיד של ברויגל הבן ומעריץ של ברויגל האב ואף צייר תמונת קישוט לקברו של בריגל האב ציור ידוע של ישו המוסר את מפתחות לפטרוס הקדוש.

האם היה לכך רמז לברויגל האב שמעביר לו את שרביט יכולת הציור? ( ולא דווקא לבניו שאכן היו ציירים נחותים מרובנס?).

בדור שאחרי רובנס התפרסם עוד תלמידו ואן דייק כאמן ברמה עולמית.

אך צאצאיו של ברויגל לא היו ברשימה הקצרה של האמנים ברמה העולמית הזאת, ולאחריו שוב לא התבלטה פלנדריה בתחום האמנות הויזואלית. היא למעשה כמו ירדה ממפת האמנות .

אחריהם שקעה אמנות זאת ושוב היא אינה מוכרת בעולם כפי שמראה משפחת ברוייגל. השכנה הולנד היא זאת שהפכה למרכז אמנות הודות לורמר ורמבנדט.

רק בעשורים האחרונים החלה האמנות הויזואלית הפלנדרית להתפרסם מחדש בעולם וזאת הודות לסדרות הקומיקס שבלגיה מפורסמת בהם.

אך ניתן לקבוע לאור התערוכה במוזיאון תל אביב ,.צאצאיו של פיטר ברוייגל האב היו אמנים בינוניים בתכלית .אילולא ייחוס האבות ספק רב אם מוזיאון תל אביב היה טורח להכין תערוכה עליהם.

ספרי עיון על פיטר ברוייגל .

יצירות ספרות יפה בעברית על ברויגל ועל פי יצירותיו :

1. פליכס טימרמנס,    פיטר ברויגל /   תירגם שלמה הרברג ספריית שחרות [תל-אביב] : עם עובד,   תש"ח,1948 . רומן ביוגראפי על קורות חייו ואמנותו של פיטר ברויגל האב המוצג כפטריוט בלגי אנטי            ספרדי. ( טימרמנס ידוע גם כמאייר ספר הילדים "פישתוני " מאת ארנסט קלאס)

2. צבי זוהר ""ימיו האחרונים של צייר " בתוך קובץ הסיפורים "אמנים בחייהם". מרחביה : ספרית      פועלים,  1965.     סיפור על ימיו האחרונים של ברוייגל המוצג כפטריוט אנטי ספרדי הנוטל חלק במרד הפלמי בספרד.      בתוך קובץ סיפורים על חיי ציירים ידועים שונים.

3. ג'ובני גרדיני. ברויגל - דייסת תירס; עברית גרציאלה דנון כרך מספר 5 בסדרת אמנות לנוער /   [עורכת הסדרה פרחיה גפן ; ] [ תל-אביב] : ידיעות אחרונות, 1988 32 ע '     סיפור המבוסס על ציורים שונים של ברוייגל ,נער נרדם בעת חתונת דודתו ועובר בחלומו חוויות שונות      המאויירות בציוריו של ברוייגל.

4. שירים על ברויגל      ויליאם קארלוס ויליאמס "מתוך תמונות ברויגל          דיוקן עצמו      קציר החיטה      משל העוורים      שירים שהם לכאורה תיאורים "מדוייקים" של תמונותיו של ברוייגל.   הופיעו בעברית בתוך : שירה מודרנית :   מבחר תרגומים /   עברית בנימין הרשב  תל אביב :   עם עובד,         תש"ן 1990 .

קישורים   מהרשת: