"הקו המבחין בין הלבן לבין השחור מלהיב אותי. שם נמצא לב הריגוש, שם טמונה ההתרחשות. קו זה – מקצתו בצל ומקצתו באור; שְׁחור הקו טוען את הלובן שלו בצללית רוחנית קלה, והלבן טוען את השחור בהבזקי אור, הנוגסים בשוליו ומאירים אותו. רק בקו הגבול הזה אני יכול ללטש את נפשי ולהיות כן עמה, רק שם אני יכול לצפות בחטאי".
– פריד אבו שקרה, עץ המשאלות
הצבע הלבן בהדפסיו של וליד אבו שקרה מגשר בין טוהר לטכניקה, בין הספק לערפול הטמון בו, וכומס רעיונות ומבעים סוּפיים. רעיונות אלו אינם מחקים את הצורות והצבעים במציאות (ריאליזם), אלא חותרים להבעת האנרגיה הרוחנית הטמונה בעומק הדברים. האהבה, האושר, היקום והאל הם מרכיבי החידה שאבו שקרה מבקש לפענח; עיסוקו ביחסים בין אדם לסביבתו ומתיחת ביקורת על מה שהאדם מעולל לסביבה הם נדבכים בנסיונו להתקרב אל האל, שעם אימוצה של האמונה הסוּפית היה לדרך מודעת.
החזרה – מן המאפיינים התימטיים והצורניים של עבודותיו – היא גם אחד הסממנים המובהקים של טקסי הדת הסוּפיים. הישנותן של תנועות, מלים ומשפטים המפארים את האל ואת נביא, מבוססת על אמונת הייחוד הקוראת לביטול העצמי. חזרה זו אינה מכנית; היא טומנת בחובה את משמעות האהבה והאמונה, ומוליכה את האמן המאמין אל היטמעות במוחלט.
הסוּפיות נחשבת פעילות רוחנית שבה העצמיות מתאחדת עם האובייקט, הניצוצות האלוהיים מחליפים את קביעות ההיגיון והשכל, וה"ידיעה" (כלומר, ידיעת האל) היא דרך חיים המציפה את בעליה בתחושה עזה של כוחות השוטפים אותו כנחשולי אור. המצבים המיסטיים הללו מכונים "אחוואל", ולעתים מתלווים אליהם חוויות אקסטטיות ("מקאמאת") וחזיונות המשיקים לאמנות; הפילוסוף אנרי ברגסון, למשל, קשר את "פסגת" הסוּפיות עם האמנות, שכמוה כ"עין מטאפיזית": "האמן יכול, באמצעות התפיסה הישירה, לחדור אל הנסתר שבחיים. [...] עין האמן היא בעלת יכולת סוּפית עצומה להתאחד עם האובייקט שלה, שהרי האמנות היא אינטואיציה, המשתלטת על העצמיות המודעת והופכת אותה למזדהה עם מושא הידיעה שלה, באופן כמעט סוּפי".
השינוי שחל באורח חייו של וליד אבו שקרה עת החל לקיים את מצוות הדת ולהקצות מזמנו לטקסיה, צמצם אמנם במידה ניכרת את יבולו האמנותי, אך לא שינה באופן מהותי את יחסו לאמנות. כאז כך גם עתה, אמנותו אינה "אסלאמית" ואינה מבקשת לקרב אנשים אל הדת. עם זאת ניכרים בהדפסיו תכנים רוחניים-דתיים, בגישה נאורה הפועלת ליצירת מושגים מעשיים לבחינת הדת והעולם.
לפרטים על שתי התערוכות לחץ כאן
למאמר של אירית הדר על ווליד אבו שקרה לחץ כאן
